לב חיים פלג'י חלק ב קנו

כי כמו ברגיל להתענות בר"ה דמהני התרה אם אינו ירא לנפשו דהה"נ במתענה פ"א בר"ה מחמת תענית חלום ואת השש שמצינו להרב"ח שם בא"ח סימן תקצ"ז דיש חומרא מן הדין שלא להתענות בר"ה שהוא יו"ט ור"ח יתר על שבת תשובה כמו שיע"א וכ"כ בספר מחצית השקל יע"ש. אחת ושש אחת ושבע מ"ש ב' המאורות הגדולים הרב מהר"מ די לונזאנו ז"ל בספר שתי ידות והרב מהר"ח הכהן ז"ל בספר טור ברקת דאפי' אם התענה תענית חלום בר"ה בפעם אחת אין צריך להתענות כל ימיו וכמ"ש הרב הפוסק נר"ו והגם כי כל אחד מאלו הטעמים כשהם לבדן אין בהם כדי שביעה להקל מ"מ בהצטרפות כלם ועולה ע"ג מ"ש הרב כנה"ג בסימן תקצ"ז בשם הרב מהרימ"ט והרב מהר"י ן' יעיש ז"ל דכשיש ספק בעיקר החלום אין להתענות מספק וכ"כ הרב מג"א שם סק"ד וכן נקטו אחריהם רבני האחרונים וכאן בנ"ד חלום זה שהיה תכף ומיד למה שהיה מהרהר מידי ספק לא נפקא דלא הוי חלום זה ראוי להתענות ובכן בהתרה לבד סגי וליכול וליחדי: ובהיות טוב כה יעשה מ"ש בעניותי בסה"ק עתרת החיים סימן ל"א דף ד"ן ע"א דאם חלם חלום שצריך להתענות ואינו יכיל להתענות מחמת חולי וכיוצא יעשה תרנגול כפרה כדרך שעושים בערב יוה"כ ופדיון נפשו מק"ס פרוטות כסף כידוע והרחמנות שיעשה וג"ח באותו יום והטבת חלום וסימניך כפר"ה נו' כפרה (דהיינו תרנגול לכפרה) פדיון (מק"ס פרוטות) רחמנות (צדקה וג"ח) השבה שיטיבו לו בעזר משדי יע"ש והנה בעתה ראיתי להרב א"ר ומג"א והביאו הרב פרי מגדים דעוברות ומניקות שחלמו חלום שצריך להתענית דיפדו התענית בממון יע"ש. וכבר מצינו להרב רי"ו בס' אדם וחוה נתיב ח"י ח"א והביאו מרן בב"י בת"ח סימן תקס"ח דאם יש לו צער או אונס יפדה התענית בממון יע"ש ופסקו מור"ם שם בהגה' סעיף ב' יע"ש וכתב שם הרב מג"א סקי"ב דיכול לפדותו ועיין לעיל סי' של"ד שיעור הפדיון מ"מ נראה לי דהעשיר יתן לפי עושרו דהטעם ששקול צער הממון כנגד צער התענית ובעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לענין זה יע"ש וכיוצא בזה כתב מור"ם בהגה' ביו"ד סס"י קפ"ה וז"ל והעשיר יתן יותר קצת מהעני יע"ש וראיתי בס' תוספת שבת בא"ח סימן של"ד סקנ"א שרצה להקשות על דברי הרב מג"א דמור"ם כתב דיתן העשיר וכו' וא"כ לא מפיו אנו חיים שדבריו הם דברי מור"ם יע"ש ולעד"ן כי הגם כי לדברי שניהם יש לעשיר לתת יותר עכ"ז יש הפרש גדול בין דברי מור"ם לדברי המג"א דכפי ד' מור"ם הוא דהעשיר יתן יותר קצת מהעני וסגי בהוספה קצת אבל לדברי הרב מג"א שכתב ובעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לעני הוי הפרש גדול על אחד מאה וכבר הרחבתי הדיבור בזה בחי' לטור וש"ע בהל' שבת שם סי' של"ד סברות הפוסקים בזה ואכמ"ל. ממוצא דבר למדנו עוד להקל בתענית חלום דמהני פדיון התענית כל אחד ואחד כפי יכולתו כשיהיה אונס בדבר או שהוא מצטער ביותר וא"כ כשיקיים כל התיקונים הללו שסימנם כפרה כאמור סגי ומסגי במקום התענית דהיינו בערב ר"ה יעש' כפר כמו ערב יוה"כ פדיון נפש מק"ס פרוטו' שהוא רחמנות לעשו' צדקה וג"ח ויתן פדיון התעני' לפי יכולתו לעניים התרה כי הטבה לא שייך יעשה במקום הטבה התרה על מה שהתענה פעם אחת כי בלא"ה כבר נהגו לעשות התרה בער"ה יכוין דעתו גם לזו ולשון חכמים מרפא וכתיב מרפא לשון עץ חיים ומלבד מ"ש ה"ה הפוסק נר"ו כי כשל כח הסבל לסבול תענית ב' ימים של ר"ה עוד בה שהם שנים שהן ארבע כי איכא לפניו ולאחריו עוד ב' תעניות וארבע תעניות רצופים אינו יכול לסבול למי שהוא חלוש המזג וירדה חולשה לעולם ובפרט כי ב' ימים טובים של ר"ה אין נוהגין לישן אלא ללמוד כל היום בתורה תדיר ולא פסיק דקי"ל בטל כישן דמי אם כן כי כמו שמצינו להפוסקים שהקלו לת"ח כדי שלא יתבטל מן התורה שלא יתענה מפני זה כדי שיהיה בריא וחזק לעסוק בתורה כי גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה א"כ גם כאן בנ"ד כי שלי"ת רו'ם נר"ו הרי הוא ת"ח רשום רב טוב לבית ישראל כי בודאי כי כשלא יתענה יכול להוסיף עוד בלימוד בתורה כי היא חיינו ותורך ימינו ולא תאונה אליו רעה ואכל וחי לעולם ומובטחני בה כי בעשותו את כל שפר התיקונים הללו נכון לבו בטוח בה' דפטריה רחמנא. ויכתב בספר חיים טובים שנה זו ואם בגבורות שמונים שנה. אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד רב הונ'ה. שהשמחה במעונו קול רינה. בבנים ובני בנים בני סמיכי שמורי'ם לכל בני ישראל על הדין ועל האמת דינא רבה ודינא. פי המדבר נאמן אהבתו החותם פה עירינו אזמיר יע"א בחדש מנחם שנת הת"ר טו"ב אתן שנות עולם כי נר מצוה ותור"ה אור לפ"ק ברב עז ושלום הצעיר חיים פאלאג"י ס"ט סימן קיז נשאלתי במי שנדר להתענות בב' ימים טובים של ר"ה ונהג כן כמו עשרה שנים מו"מ ועתה בשנה זאת שנת וחיית ורבי"ת שח"ל ר"ה יום א' בשבת בא אלי לשאול כי הוא כשקיבל עליו להתענות לא היה בר"ה שח"ל בשבת וא"כ אדעתא דיום שבת קדש לא קיבל ואנכי אמרתי לו כי באלו השנים שאומר שהתענה בהם בכל ב' ימים טובים של ר"ה הרי חל בהם ר"ה יום א' בשבת וע"ז השיב כי הוא אינו זוכר אם התענה או"ל: תשובה הנה במתענה משום חלום לא תבעי לך דקי"ל דהמתענה בר"ה ביום א' תענית חלום מתענה כל ימיו כמבואר בטור וש"ע בא"ח סימן תקצ"ז דמתענה אפי' בשבת כי קי"ל דמתענים תענית חלום אפי' בשבת וכדאיתא גם כן בא"ח סימן פר"ח יע"ש. אלא דבר"ה אפי' היה בשבת והתענה ת"ח א"צ למיתב תענית לתעניתיה כדקי"ל במתענה ת"ח בשבת וכמ"ש מרן בב"י בשם תשובת הרב ת"ה סימן רע"ח ופסקו מור"ם בהגה' ובמג"א שם סק"ה ובבאה"ט סק"ה יע"ש. וא"כ בנדר להתענות עדיין לא שמענו אם גם כשחל בשבת יהיה מותר להתענות או אסור ולומר אדעתא דהכי לא נדר או לאו אדעתיה ונראה דאין חילוק בר"ה כשחל בשבת