לב חיים פלג'י חלק ב קנד

מתקיימין וכו' וצדקו דברי הרב ט"ז ז"ל וכו' ע"ש הגם דאין דבריו צריכין חיזוק הנה מ"ש ז"ל דמ"ש אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו דלאו מילתא פסיקת' הוא וכו' ור"ל דה"נ דאיכא חלומות דאינם מהרהורי האדם יש סעד לר"ק מה"ד באותו פרק דין ע"א הבא על אמו בחלום יצפה לבינה וכו' וכן הבא על אחותו בחלום וכו' דהא ודאי אין שום בר נש מהרהר בלבו ביום לבא על אמו או על אחותו כדאיתא בפ"ו דמס יומא נבעי רחמי על יצרא דעבירה וכו' ואהנו ביה כי היכי דלא מיגרי ליה לאיניש בקרובתא ע"ש הרי דאית חלומות דאינם מהרהורי לבו של אדם ועמ"ש הרב הכותב ז"ל במאמרים אלו שם בפרק הרואה וע"ש בד"מ ז"ל שכתב דכן שמע דמהר"י סגל ומהר"ח הכהן פרחיא ז"ל ס"ל כן דבהרהור ביום אין להתענות: שוב חזיתי בתשו' הרב חס"ל ז"ל שם דהביא לן מהר' חינוך בית יאודה ז"ל חא"ח סימן ג' דהורה דאפי' בשבת צריך להתענות בהרהור היום והביא ראיה עמ"ש ר"י בפ' הרואה דאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו וכו' ושתמה ע"ד הט"ז ז"ל דמה יענה בזה דמכאן נראה דכל החלומות שבעולם אינן אלא מהרהורי לבו ועכ"ז הם אמרו דצריך להתענות בשבת וכקו' הד"מ ז"ל וע"ש מה שנדחק לישב בזה והעלה שד' הט"ז ז"ל מאד צדקו שבהרהור באותו יום אין להתענות ע"ש ובס' ב"ד ז"ל בה' שבת סו' סימן קי"ח שכתב שמעתי אומרים שבימים הקרובים ליוה"כ אם ראה בחלום יוה"כ לא יתענה מפני שמהרהר ביום ע"ש וכ' דה"ה בכל דבר שהרהר בהם וחלם בלילה שא"ץ להתענות ע"ש ועיין בתשו' השו"ג ז"ל בסי' ג' שכתב דלזה סמך לבו כמה פעמים שהיה לו כאב השינים וכשהיה חולם שנפלו לא היה מתענה מטעם שכתב הט"ז ז"ל ע"ש ובס' מט"י זל בס' פר"ח בסו' סק"ד שהורה כמה פעמים בזה בהרהור ביום וחלם בלילה שלא להתענות כהוראת הב"ד ז"ל והשו"ג ז"ל: ועיין בכנה"ג זל בס' תקצ"ז בהגב"י שכתב וז"ל במי חרפי חלמתי בליל ר"ה ונסתפקתי אם הם מאותם החלומות שמתענין עליהם ושאלתי את פי מורי ז"ל ולהר' מהר"י ן' יע"ש ז"ל והורו לי כיון שהוא ספק אין להתענות ולא התענה ע"ש ובשי"ג ז"ל בסו' סי' הנז' דכתב דגם בדידיה הוה עובדא שחלם בליל ב' של ר"ה שהיה נופל א' מן הכוכים וכו' כיון דבלילה היה לו כאב בכיכים וכו' ושאל להב"ד ז"ל והורה לו שלא להתענות וכו' ולא התענה ע"ש ובתשו' חס"ל ז"ל שם ויסכ"ם אברהם דאפי' את"ל דבמחלוק' היא שנויה די"א דת"ח בשבת הוא חיוב מ"מ בהרהור ביום לכ"ע פטור אפילו בחול וכו' ע"ש: ברם בקושטא עכ"ז עדיין לא נתקררה דעתי בזה במאי דדעתן עלה דע"כ ל'ק הרבנים הנז"ל ז"ל דבהרהור ביום וחלם בלילה דא"ץ להתענות אלא להיכא דבא לן ולשאול הגיע בהרהור ביום מאותן הדברים שצריך להתענות עליהם וחלם בלילה דאית להורות דא"ץ שיתענה אבל כל לגבי דידי שכבר התעניתי ביום א' של ר"ה צ"ל אם תדיר כל יומא קמא דר"ה צריך אני לצום או לא לזה דעת מו"ר הי"ו צריך אני בזה ואם לחשך אדם לומר דכיכי לחוד ושני לחוד מד' בברכות חזאי אכיכי ושני דנתיר וכן בחולין דנ"ט ע"ש ובפסחים דקי"ג פרש"י זל ככא שן ממש וכ"כ רשב"ם שם וא"כ צריך להתענות גם על כיכי עיין בס' ערך השלחן ז"ל בא"ח סימן פר"ח סק"ג הנלע"ד כתבתי לפי קוצר השגתי ותחלה פ"ק פנים מאירות כאור החמה. יודיעני בחסדו ובחמלתו דעתו הרמה אלופי ומיודעי מהרה יצמיח תשובתו ומשנתו שלימה ירים ידו יה"ק על ק"ן ודיו לבא מן הדין ותהי משכורתו שלימה ברוב עז ושלום נאם הגבר גברא דלא חזי ונכו נבזה בעיני כל חי מנחם ס"ט בכמהר"ש מרדכי זלה"ה סימן קטז תשובה מחיים ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מרב חביבא מפיו דעת ותבונה עינא דחזי מר ואהלות גבעת הלבונה מעשה ידי אומן ממנו יתדא ממנו פינה. יצא מנחם לדון פתקא דדינא בדידיה הוה עובדא ויהי באשמורת ראש השנה חזון למועד כדי לינה וה"ן ארו'ך אליו כאן שינה דין הוא הדר רבה אילנא. שחשקה נפשו בתו ותדבק נפשו ברינא. הרב הכולל כמוהר"ר מנחם בכמוהר"ש נר"ו יאיר כאור החמה וכאור הלבנה. בעל ס' מנחת זכרון וס' מרפא לשון וס' דבר אמת ויהי ידיו אמונה. נושא משך הזרע מר בריה דרבינא. הרב המופלא המאסף לכל המחנות בעל ס' מטה שמעון זלה"ה רב תנא. שרטט וכתב לא הניח זוית ופינה אנא דאמרי קריתי בכל לב אמרות טהורות דברי פי חכם חן רב חינא דבריו כי נעמו טובים ונכוחים כי ה"ן בפיהו נכונה. וחפץ חיים לישא וליתן ולהשתעשע בכל דברות קדשו אמרי בינה. אך מה אעשה כי אין אני בן חורין הלא לאמונ' מעול הצבור ושואלים הלכו בי מדינה ומדינה. וכדי שלא להשיב פניו ריקם כי בא עת לכננה. אבוא בקצירת האומר להלכה ולמעשה למאי דנפקא מינה. לפי שעה תורה בעידנא לדעת מה יעשה איזוהי דרך ישרה ונכונה ובעזר משדי אקומא נא. ופתח דבריו יאיר זה יצא ראשונה. מה שהביא הרב הפוסק נר"ו מ"ש הפוסקים אם הא דמתענים תענית חלום אפי' בשבת הוי חיוב מדינא או רשות אם חושש כדי להפיג צער החלום ככתוב בד"ק ואנכי הרואה להרב מג"א שם בא"ח סימן רפ"ח סק"ז משם תשובת הריב"ש שכתב דאם הוא גברא דלא קפיד בחלום רע או שהתענית רע ומצטער הרבה בו יותר ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבת ואפי בחול אינה מצוה יע"ש וכן ראיתי להרב גור אריה הלוי ז"ל בנימוקיו לש"ע א"ח סימן רפ"ח סק"א שהכריח מדברי הפוס' דתענית חלום אינו חובה אלא רשות וגם לשון הרמב"ם בפ"א מהל' תענית שכתב הרואה חלום רע צריך להתענות למחר וכו' ומתענה אפי' בשבת לא בא לו' שיהיה חייב להתענות לא אם רוצה להתענות מתענה