לב חיים פלג'י חלק ב קנא

בחיים בקראי בס' חמדת ימים ז"ל בפ"ו בת"ח בר"ה בדין המתענה פעם א' בר"ה אם הוא ביום א' דצ"ל ב' הימים וכו' וראה ורעד בא אלי בכל אותן הימים והייתי מהרהר בלבי לשמא ח"ו בליל ראשון של ר"ה יבהלוני בחלומי איזה בשורה מאותן דברים דצריך להתענות ב' הימים ואין אני יכול להתענות ב' ימים רצופים כי תשש כחי. ויהי היום בליל א' דר"ה טרם שכבי על מטתי שניתי משניות בס' קדשים ואיזה מזמורי תהלי' לשבוע נפשי בד"ת וכו' ואח"כ ישנתי ונוח לי שלא חלמתי כלל ובאשמורת הבקר ותרד שנתי מעיני ונטלתי ידי ונשאתי עיני למרום ונתתי הודאות ליוצרי על שלא חלמתי שום דבר ועד שהביאו לי נר מצוה כדי לקרות תרדמה נפלה אלי והייתי נים ולא נים ורעיוני על משכבי סליקו ונראה לי בדמיון חלום שהיה נופל א' מן הכוכים והוא א' מן החלומות שמתענין עליהן אפי' בשבת כמ"ש מרן ז"ל בש"ע סימן רפ"ח ס"ה ודין תענית ביו"ט כמו בשבת כמ"ש מור"ם ז"ל בסי' תקכ"ט ס"ב ותכף נתעוררתי ונצטערתי ולא גליתי חלומי לשום אדם כמאמר ר"ח חלמא דלא מפיר כאגרת' דלא מקרייא עכ"ז ואני בחלומי עניתי בצים נפשי ביום א' ולא עלה במחשבתי להתענות ב' הימים כי בשרי כחש משמן ותש כחי ועתה נטיתי לבי למען דעת אם יפה עשיתי שלא התעניתי הב' הימים וגם צריך לדעת אם כל ימי צריך אני להתענות ביום א' של ר"ה או די במה שהתעניתי פעם א': ואען ואומר מילתא כדנא צאו חדתא היא הלא היא כתובה ומפורשת בס' ראשונים ואחרונים ז"ל ואני הנני איני בא אלא לשים בציון דברים הכתו' בס' הנמצאים גבאי ויתחיל מדבר נודע מה שהאריך הרחיב התשב"ץ ז"ל בח"ב סי' קכ"ח בפרט החלומות אי ד"ח מעלין או לא ומ"ש מהרש"י ז"ל ביפ"ת בב"ר פי"ז דקי"ח ע"ג וד' ופ"ט דף תכ"ה ע"ג וד' ומ"ש מהר"י אבראבנל ז"ל בפ' מקץ ה"ד ה"ה תנא דבי אליהו חזן ז"ל בתשו' המובא בס' חק"ל חח"מ בראשון סימן קי"ח ומ"ש הרב אגדת איהו זל בח"א בפ"ד דמעשר ב' והרב נחמד למראה נר"ו שם ורבינו בחיי ז"ל בפ' מקץ ע"ש: ואולם למאי דדעתן עלה ראשון לציו"ן צריך אני לידע למה שעינינו הרואות להראשוני' ז"ל שפסקו בתענית חלום בשבת ויו"ט דצריך להתענות אי מתורת חיוב רמו עליה או מדרך רשות הנה כתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תעניות דין י"ב וז"ל הרואה חלום צריך להתענות למחר כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן ויחזור בתשו' ומתענה ואפי' בשבת וכו' וע"ש בד' ה"ה ז"ל ומ"ש ע"ד הלח"מ זל ובס' מרכבת המשנה אלפ'אנדרי ז"ל בד' קי"א ע"א דכתבו דלדעת הרמב"ם ז"ל דת"ח הוי חובא ועיין בס' עיקרי הד"ט ז"ל חא"ח סימן כ"ט אות ז"ך שכתב בד' הרמב"ם דמ"ד צריך להתענות מכלל דחיובא איכא מדרבנן וכו' עש"ב ואי לשון זה דצריך הוא לכתחי' או דיעבד עיין ב"ד ז"ל חא"ח סימן צ"ב ומ"ש אני בעוניי בחי' על טור א"ח סימן רי"ט ועיין בספר מטה יאודה ז"ל בסי' רפ"ח בס"ו סק"ד דכתב דהרמב"ם ז"ל למד חיוב זה מה"ד בפרק הרואה כל הלן ז' ימים בלא חלום נק' רע ולאדם טוב מראין לו חלום רע ופרש"י זל וכו' שיכפר לו עצבונו למא דעיקר חלום רע הוא להתעוררו' לאדם שיחזור בתשו' וכו' א"כ חזר הדבר לעשות חובה להתענות ע"ש ובס' מעשה רקח זל בפ"א מהלכות תעניות שם דכתב וז"ל וא"ת דלשון צריך מ"ש שחייב להתענות ותנ"ל וכו' וניחא ליה דהרמב"ם ז"ל ס"ל שזה מדרכי התשובה וכו' א"כ משום ליתא דושבת עד ה' וכו' וע"מ שדקדק זל דבגמ' אמרי' לאדם טוב מראין לו חלום רע וכל ימיו של דוד לא ראה חלום טוב וכו' והניחו חלק זה יתורץ עפ"י לשון הזוה"ק דפ' מקץ דאביאנו לקמן בס"ד ועמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' ר"ך ס"ב דיפה תענית לבטל חלום רע וכו' כתב שם הרמג"א ז"ל בסק"ג משם ס"ח סימן רכ"ו דסיים שם כי התענית במקום חטאת מה קרבן אינו מועיל בלא תשו' שנא' זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו' ע"ש: אמנם הרשב"א ז"ל בתשו' סימן קל"ב זכר עשה הרמג"א ז"ל שם וה"ד המט"י ז"ל שם דס"ל דאפי' בחול לא חייבו בשום מקום להתענות ת"ח אלא שאמרו יפה תענית וכו' אבל חיובי ליכא ומרן ז"ל בש"ע סי' רפ"ח דק בלישניה ואמר מותר להתענות בו ת"ח וכו' דקולא הוא שהקלו ולא שחיובא רמיא להתענות וע"ע בתשו' הרשב"א ז"ל דסי' תפ"ג הבי"ד הרב מט"י ז"ל שם והרב שלחן גבוה ז"ל בתשו' ד"ג ע"ב שכ"כ דמן הדין אינו חייב לענות נפשו ע"ד חלומות וכו' כי החלומות שוא ידברו ע"ש והבאה"ט ז"ל בסי' רפ"ח ס"ק יו"ד הביא משם הריב"ש ז"ל שכתב דאם מצטער בתענית יותר ממה שמצטער בפחד החלום אסור להתענות בשבת דאפי' בחול אינו מצוה ע"ש ובמג"א ז"ל סי' רפ"ח סק"ה י ועיין בשל"ה ז"ל במ' שבת דקל"ד ע"ב ה"ד השו"ג ז"ל שם והבאה"ט בסי' רפ"ח שם דגם בג' חלומות אין להתענות בשבת אא"כ נפשו עגומה וכו' וכששאלוהו על חלומות בשבת היה רגיל לפסוק שלא יתענה עיז"ש ועיין במט"י ז"ל דקסבר מר דהרמב"ם והרשב"א ז"ל פליגי בת"ח בשבת דלדברי הרמב"ם ת"ח הוא חיוב אפי' בשבת ולדברי הרשב"א ז"ל חיובא ליכא וסיים ז"ל וז"ל ומ"מ נלע"ד שאעפ"י שיש לנו לפסוק בדעתו ז"ל לחייב האדם בתענית היינו בימות החול דוקא אבל לא בשבת דמחמת איסור שבת יש לחוש לס' הרשב"א ז"ל באדם שאינו מקפיד ע"ש וקבל דבריו והעלה על ספרו הרב מחזיק ברכה ז"ל בסי' רפ"ח סק"ב וז"ל יש מחלוקת אם חובה להתענות ת"ח בשבת או מותר ולכן לא יתענה אלא בג' חלומות ומקפיד המט"י ז"ל ע"ב: ברם חזיתי להרב עיקרי הד"ט ז"ל שם דהוכיח במשור דאפושי פלוגתא לא אפשינן ופשיטא ליה דגם להרמב"ם ז"ל ס"ל דבשבת לא מתענה בתורת חיוב והיינו מדלא כיילינהו בבבא חדא לומר הרואה חלום רע אפי' בשבת צריך להתענות לומר לך דבחול צריך להתענות וחובה וכו' ושוב כתב ומתענה אפי' בשבת ולא אמר וצריך וכו' להורות דמתענה אם ירצה ולא בדרך חיוב וכו' ע"שב ובס' חסד לאברה' אלקלעי זל חא"ח סי' כ"ג ד"ס ע"א דאזלא גרי'ס לשם גרוסי"ן דשיטת הרב עיקרי הד'ט ז"ל דאין זה כ"כ ברור בדברי הרמב"ם ז"ל דת"ח הוא חיוב אלא דהלח"מ ז"ל כ"כ אבל בשאר פוסקים לא מצינו מי שיגלה מזה ושהוא מחלוקת בין הרמב"ם והרשב"א ז"ל וכו' ומ"ש הרמב"ם ז"ל אח"ך ומתענה אפי' בשבת היינו לומר דשרי להתענות אבל חיובא בשבת ליכא וכמ"ש הטור