לב חיים פלג'י חלק ב קנ

ישראל ובגיטין דל"ח אמרו דת' ב"כ היו בכרך ביתר יע"ש ועו"כ שם מהר"י הלוי דאסור לנתוץ הביה"כ כמו הביהמ"ק ואין לך נתיצה גדולה מזו דהרשות נתונה מהשרים לבנות ביה"כ והם ישתדלו שלא להניחם לבנות דהרשות הו"ל כנבנה וראוים לעונש גדול זת"ד וכ"ש וק"ו היכא דזה עשרים שנה תדיר מתפללים שם דאיך יתכן לבטלם וכתב מהרשד"ם יו"ד סימן קמ"ג דלהניח הבה"כ שמם אין לך זלזול גדול מזה ועיין נמי למוהרש"ך ח"א סי' ל"ו כי מזה בין תבין דלא טוב עושין באיזה בתי כנסיות בתוך עיר ואם בישראל אנדריאנו פולי יע"א דמתפללים בתוכו בשבתות וי"ט ואילו בחול סוגר ואין פותח וכי הקצור קצרה יד יחידי הק"ק ההוא שלא להשכיר שמש שיקבץ מנין וש"ץ שיעבור לפני התיבה דמבטלים התפלה מאותו בה"כ בחול בכל ימות השבוע או בימים שאין מוציאין ס"ת וכ"י שאוג ישאג מדוע באתי ואין איש ולפי דעתי ראוי לעוררם על זה שישתדלו לתקן מנין לכל ימות החול גם כן ויהיה להם סגולה דיתרבו ולא ימעטו יחידי הק"ק ההוא ויהיו יחד עשירים בעזרתו יתברך שמו אמן. ועור צניף אחר איכא בנ"ד דהם מתפללים בשובה ונחת כמו שמתפללים בתוככי ירוש' בבית אל יב"ץ ובישיבת הרב החסיד מהר"א חאיון זל בקושטא יע"א והיחידים שהורגלו בזה לא יוכלו להתפלל כסדר הזה בבה"כ הגדולה בריבוי עם דממהרים לצאת והו"ל כההיא דכתב מהרשד"ם א"ח סימן ל"ה לרוצים להתפלל כמנהג הספרדים דים דכתב דעדיף מנדון הריב"ש בשביל דהמקום צר יע"ש והא עדיף נמי להתפלל בכונה גדולה ובהכנעה דלזאת יקרא בית תפלה. ואתהלכה ברחב לפרש שיחותי דלשעבר שלחתי את ידי בפסק אשר בא לי מרודיס יע"א והן לא הובא בתוך ספר חיים יען כבר עלה על משב ח הדפוס בס' הנחמד יד ימין להר' המופלא ר"מ רודיס יע"א בא"ח סימן ג' ע"ש ארכ'א בחיים בענין זה ואותו נדון אינינו שוה לנדון שלפנינו והם גם זה לעומת זה וכל הטעמים אשר כתבתי שם הם לאידך גיסא בנדון שלפנינו כאשר יראה המעיין בדרך ישר זה יצא ראשונה משום הסכמה ומנהג הא ליתא בנ"ד כפי מה שהעיד ה"ה מיכאל שרכם ראש הישיבה נר"ו זאת ב' משום אוה"ע דיתרבו המסים הא לא שייכא הכא דלא נתחדש דבר וליכא שום שינוי כלל ועד הג' לא בא דגורם זה שנאה וקנאה וקטטה הא ליתא בנ"ד כי על מה ועל מה יבואו לידי מידה זו כי לא נולד שןם פעולה מדבר הפרש ביניהם כדי שיהא גורם לזה ועל ד' דיקבצו יחידים עמהם ממה שהם בבה"כ הגדולה הא כבר מילתא אמורה דאינן יכולין לצאת שום יחיד מחדש מהביה"כ לביה"מ וליתא לאותה חששה דבונים במה לעצמה להיות פורש מן הצבור במילי דצדקות והוצאות העיר כי זה ברור כשמש דלבם שלם להיות לאחדים בכל ענייני העיר ואם כן פלטי לי גם מחששה זאת וחמשתו יוסף עליו דהוא שלא ברשות הרב מאריה דאתרא ואדרבא דן את הדין דאינן יכולין והנה הבא הוא להפך דהרב מאריה דאתרא מהר"מ פירירה נד"ו כתב וחתם דהדת נתונה דיעשו במנהגם לחזק את המדרש הנ"ל כאשר הובא למעלה מזה וכיון דהמאריה דאתרא הסכים בדבר מי יבא אחרי המלך רב המקום וכל זה ראשי פרקים ממה שהובא שם בפסק הנז' באורך וכרוחכד אני באתי להסכים עם הרב המורה גאון יעקב רב המקום והסכים עמנו ג"כ מורינו הרב מר קשישא בעל ס' אברהם במחזה זצוק"ל כאשר הובאו דבריו שם בספר יד ימין כיע"ש. ושוב אחרי כן שלח אלי הרב כמהר"י ישר הנז"ל שעל פס"ד הנז' הסכימו גם כן רבני עה"ק ירו' תו' ה"ה ראשון לציון ה"ה רב חנ"א נר"ו ובן אחותו רב משרשי"א הרב כמוהר"מ פארדו נר"ו ועוד כתבתי בזה בתשו' שהשבתי לטיטואן יע"א כמש"ל סימן קי"א יעש"ב. אך בזאת באותו נדון של רודיס יע"א עמד מנגד זה דודי וזה רעי מע הרב המו' מוהרד"ח נר"ו וכתב פסק דין דיכולין האחים אשר ברודיס יע"א לקבוע מדרש הפך מה שפסקנו שלישתינו וכמעט שעברתי על דברי דוד ראיתי שיש להשיב עליו על כל מה שכתב ויען כבר הדפיס גם פסק דיני שם בספרו הבהי'ר נדיב לב ח"א חא"ח סי' ו' כאשר נדפס בס' יד ימין בלתי מגרעת זולת הסכמת מוה"ר הנז"ל א"כ הקורא בדברי ובד"ק צדיק יבחן מה שיש להשיב ואין צורך לההריך בזה נקוט מיהת כי דבריו נאמנו מאד לנדון שלפנינו וראוים הדברים למי שאמרן אחר שגם בנ"ד מר חתים עלה והוא ח"ד מינן וטעמו ונימוקו עמו לפי מ"ש מני"ר גופיה בספרו הנחמד שם סי' ז' כימה שכתב שם אם אינו ענין לחותו נדון כפי דעתינו תנהו ענין למאי דקמן דהמדרש הזה יהיה נכון עד עולם ולא יוכלו לערער ולפקפק כדי לבטלו חלילה והמבקש עילא לעשות ביטול להמדרש הזה עונו ישא וגדול עונו והמקיימו ומחזיקו תבא עליו ברכת טוב ועל השאלה שניה אין צורך לכתוב בזה דכבר אספתי באומרים בקונ' הקטן ספר חיים סימן ה' ושם תמצא החילוקי דינים שיש בזה ומשם באר"ה דאינן יכולין לעכב בידם ואנש לא ימחה בידייהו וינהגו לילך לשמירה על כן באורים כבדו ולהתפלל ערבית שם והוא ברור זה נלע"ד האל ברחמיו יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. ברוב עז ושלום הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט סימן קטו מעוב"י אנדרינופולי יע"א רב נהורא'י נהר'א דאפרסמונא. ותנח עליו הרוח רוח חכמה ובינה ' איהו ניהו רביה דרב. רב אחד בוהי' ח"ד בדר"א. מאן דטעים טועמיה חיים טעמיה בפומיה כמשה מפי הגבורה. אשר בדברו מערי'ב ערבי'ם ערב רב. רב תנא יפוצו מעיינותיו חוצה בכל פינ'ה ויהי ידיו אמונה. ידין ידין קריאה נאמנה כשמואל בדיני וכרב. דין הוא הרב המופלא שבסנהדרין ח'ק עולם קדושותי"ו ת"ל תלי'ם. המאור הגדול אורו'ת אילי"ם כמהרח"ף נר"ו יאיר וזרח זר'ח ר"ב: אחרי הניו"ק בקידה ת"ק כרמ'ל מצי ל אני תפלת הדיוט קלה. תבענה שפתי תהלה. דארכא בחיין דשנים ורעננים וכסא כבוד ממלכתו נכון יהיה לעולם ע"כ רב האותיות אשר תבאנה בהיכל מלך לנעמי מודע לבינה כי בחודש רחמים מש' ובחרת"ה