לב חיים פלג'י חלק ב קמט

והיתה הפציר'ה ושאלוני אהבי לחיות דעי ואם דל הוא כד"ל מסכי'ם ע"ד שיחו והולכי מדברות. ושורי באר'ש משה ידבר כי ישבתי על הבא'ר בא"ר עסק דין בכל מ"ש הפוסק הא' ברובי תורתו הלכתי ארוכות וכשר'ות וכאן לא ע"ט להעלות ארוכה כי לדבר הלכה באנו אל האר"ש מסקנא דמלתא הלכתא בטעמא נסעו מבאורו"ת ואומר עם קני אף ידי יד כהה ורוח נכאה תיכון עמו שלא לבטל התמיד של תיקון חצות ח"ו וכספיר גזרתם של דייני גזרות. ואם ביטול התפילה גורם ביטול הת"ח יתפללו בבית לימודם ולא יתבטל הת"ח לעלות את המדומ"ע על חורבן בית אלהינו ואורך גלותינו בבכי יבואו מבכי נהרות ברם אם מפני זה נמשך קטטות ומריבות נזקים וחבלות וחצי נזק צרורות ולאידך גיס'א הבהכ"נ נחרבים ח"ו הכולל וטו"ה יתקנו לקיים שתיהן כמ"ש הריב"ש סימן רנ"ג לך נא ראה דבריו באות מאירות זהו העולה מפסקי אשר קריתי. לי תורת משה ואיש על מקומו יבא בשלום תהיינה חוברות ואדון השלום ישפוט שלום בינינו כי אנחנו עבדיו וצאן ידו צאן מרעיתו ולא תהיינה מפוזרות הכ"ד הכו"ח פה שאראי דמ"ב ש"ח לי זעיר'א נא"ה משה פירירה ס"ט יומא כי האידנא האיר אל עבר פנינו עז ותושיה קול משאלות. הני מלי מעליתא דגמיר ודייק אליבא דהלכתא חזו מפעלות פעולת צדיק פרי עץ הדר מרגלית טובה רחם רחמתים. שלימה משנתו הרב ועצום נחמד למראה וגם תאוה הוא לעינים. ואחריו יזהירו המאורות הגדולים הרבי' המובהקים מוסדי ארץ האתנים. בי דינא רבא מע"ת קושטא קאי מלכי ארץ ורוזנים. וכארי יתנשא המנורה הטהורה ראש על ארץ רבה צדיק באמונתו מר ניהו רבה אביר יעקב אשר המלך חפץ בקרו חמד אלהים לשבתי ואחרון חביב דרופתקא דאוריית' מר באתריה הרב המובהק בלשון של זהורית היה הלשון מלבין אף הוא היה מתכוין לגמור וסמך את ידיו על מלאך מיכאל נר"ו אתוהי כמה רברבין איכו השתא גם בנו דבר דינא קתבע מינן לבא על החתים בהדין פסקא דדינא ועליה דידן רמיא לגשת ל האר"ש מודים דרבנן היינו שבחיהו והרת נתנה. הנה שפתנו אתנו הן הם יודו קושט אמרי אמת יפה דן יפה זיכה כי הוא בר סמכא מילתא דפשיטא דאסור לעכב ולמנוע קריאת ס"ת בחול ובשבת מאנשי ישיבת שומרים לבקר עוברי בעמק הבכה. ולא תהא כזאת בישראל לגרום שום ביטול לישיבת תיקון חצות הנז' על דברי ריבות. אדרבא החיוב מוטל על כל עם הקהל לרומם ולהחזיק מקום המקודש הנז' ולקיים מילי דאבות ישבו ישרים כשבת אחים בשלום ובמישור כשעירים עלי דשא וכרביבים אחד באחד יגשו כלם קדושים כלם אהובים ובגלל הדבר הזה מרובה מדה טיבה העושר והכבוד להוי יתיהב להון. ישישו וישמחו גילה אחר גילה יחד כלם על ישר ועל רבנן ועל תלמידהון. כנה'ר וכנא"ה צעירי הצאן יושבי על מדין פה העירה אזמיר יע"א מצפים ביאת גואלינו בחדש תמוז דהאי שתא קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות לפ"ק ברב עז ושלום חיים דוד שמואל נסים אברהם חזן חכים אשכנזי ס"ט ס"ט ס"ט סימן קיד חזי הוית מימר קרשין הרבנים המובהקים גדולי' צדיקים אלה מפה ולה מפה דיתנו עדיהן ויצדקו להחזיק דברי הרב הפוסק מתריה דשמעתתא המלאך מיכאל נר"ו ואחרי שהסכימו עמו רבנן סבוראי עליונים למעלה ה' צבאות יגן עליהם בקש גם ממני שאהיה סניף עמהם כדל מסכים הולך והגם שאין לי פנאי דחקתי חת עצמי להשיב מפני הכבוד ואען ואומר כי הן אחת דכתב הריב"ש סי' רנ"ג דאותם שרוצים לעכב על היחידים שלא לעשות מדרש להתפלל שגוערין בו בנזיפה מפני שמונעין את הרבים מלעשות מצוה והוא אחד מכ"ד דברים שב"ד מנדין עליהם וכו' אך דאם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב בית הכנסת שלא תחרב אז הקהל מעיינים בדבר ועושין תקנה לקיים שתיהם ע"כ הנה זה לא שייך הכא דהרי המדרש הזה אינו שבאים עתה לעשותו אלא הרי הוא ישן נושן מזמן קדמון מימי עולם ושנים קדמוניות ועוד דאם באים מהבה"כ להתפלל בבית המדרש הזה על היחיד הבא לעקור עצמו מביה"כ ולקבוע מקום בבית המדרש עליה דידיה דוקא ראוי להטיל בו חומרות התורה שלא יצא מבה"כ לבה"מ בקביעות ובפרט בשבתות וי"ט אך מהיחידים דכאן נמצאו וכאן היו המה ואבותיהם בביה"מ מה כח בידינו לכופם שילכו לבה"כ ולאחוז דלתי ביהמ"ד לבטל שמ"ע זה לא אמרו אדם מעולם והקורא בס' פחד יצחק מע' ב' מל"ך ואילך עיניו תחזנה מישרים כדברי אלה ועוד מתבאר שם דקדושת ביהמ"ד עדיפא מקדושת ביה"כ ומי הוא אשר יערב אל לבו ולא יחוש מפני ביטול בית המדרש: בר מן דין דאשכחן למוהראנ"ח ח"ב סי' ע' דכתב וכ"ש אם תמשך איזה תועלת מצד קביעות המקום ההוא גם כן שהקרובים שם יתועדו תמיד להתפלל ערב ובקר משא"כ אם יצטרכו ללכת אל מקום אחר דאי מטריחינן להו אתו לאימנועי וכו' זת"ד וה"נ דכוותא ממש דקמים בחשק ובהתלהבות נפש באשמורת בלילה לומר תיקון חצות וללמוד תהלים ומוסר ה' ולהתפלל במנין בהכנעה גדולה ובשפה ברורה ובנעימה כי מי יוכל לשלוח ידו לבטל דבר גדול כזה: והשתא כפי נדון שלפנינו אתאן לדברי מהר"י הלוי בתשו' סימן מ"ה דכתב דכל זמן שמרבין בתי תפילות בעיר הוא כבוד לאלהי ישראל כמו שמצינו במדרש שנשתבחה ירושלים שהיו בה תפ"א בתי כנסיות כמנין מלאתי כ"ש למאי דאמרינן בפרק בני העיר דעתידין ב"כ וב"מ שבח"ל שיקבעו בארץ