לב חיים פלג'י חלק ב קמז

שרצו להחזיקו בקום עשה להתאסף בביתו ולהתפלל שם והויא חזקה דמנכרא לכל אזי אין מסלקין אותו מחזקתו וכההיא דמערבין בבית ישן דמיירי שלא בא הבעל הבית שהונח שם העירוב בטענת חזקה כלל: ואיך שיהיה הרי כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ס"ל דמי שהחזיק מעצמו באיזה מצוה אין יכולים לסלקו מזכותו אפי' באים בטענה. וכ"כ בתשו' הרב באר עשק סי' ה' שחבורה שהיו לומדים בבית עשיר זה כמה שנים ואח"ך רוצים ללמוד שני חדשים בכל בית ובית שאינם יכולים לשנות וע' מהר"י הלוי סי' מ"ד ומהר"ש הלוי חא"ח סי' נ"ו ובדבר שמואל סי' מ"ז ע"ש: ומאחר עלו'ת כל הנז"ל א"כ גם בנ"ד כיון שזה רבות בשנים החזיקו היחידים שבישיבת שומרים לבקר הלזו להתפלל בהישיבה הנז' ולית דימחא בידייהו מצד בני העיר ומצד היחידים שבבה"כ הגדולה שבעיר א"כ עלתה להם חזקה ואינם יכולים לסלקם מזכייתם אף שבני העיר באים בטענה מצד שהבית הכנסת הגדולה מוט התמוטטה ועול החובות רבו מהרבה ומעלנא לית ליה ומש"ה רוצים שיבאו כלם להתפלל שם כי היכי דלמטי ליה הנאה וריוח והצלה הנה גם להיחידים שבישיבה הלזו יש להם טענה אי משום טענה דחשדא דלאו כ"ע ידעי עיקר טעמא שסילקו אותם מלהתפלל שם ויבאו לחשוד אותם דחזו בהו תיוהא שלא תפלתם מסודרת לפו"ד או שהיו מעלימים הגזברים מההכנסה הנגבית בכל יום וע"ד מה שפרש"י ור"ת בטעם החשדא דקאמר הש"ס שם ומה גם לדברי הרמב"ם דהיתה הרוחה להבית המונח שם העירוב ואינם יכולים לעשות לו מניעה להריוח הנז' וה"נ ע"י התפלה הוה מטי ליה הנאה להרא"ש. ישיבה שבישיבה הלזו מצד היחידים המתנדבים ומצד הקופה הנגבית בכל יום כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת ויוכלו הגבאים לתת לו הפרס הקצוב לו בכל שנה בשופי לא כן עתה בהיותם מסלקים אותם מלהתפלל שם היא מוחלפת השיטה ע"כ הנז"ל וא"כ הא ודאי דאין יכולים לסלקם מזכייתם. ועוד דנגד הטעם שטוענין בני העיר על הסילוק הנז' יש להם ג"כ ליחידי הישיבה הלזו וכמ"ש מהריק"ו שם שהרי הכל יודעים שנוח לו לאדם בהיות הבהכ"נ סמוך לביתו והנז' נוח להם להיחידים להתפלל בבית ישיבתם הנז"ל סמוך ללימודם ולא יהיו מתנודדים ויושבים ומצפים עד יבא השעה שהצבור מתאספים לביהכ"נ הגדול ובמאי דביני וביני יהיו נרפים מלהבת התשוקה אשר בליבם על התורה ועל העבודה וכ"ש דבכאן ע"י סילוק התפלה מבית ישיבתם יגיע נזק להחכם שלהם ופסקי ליה לחיותיה וזו אינה תורה שאחר שהחזיק החכם הדורש שלהם זה כמה שנים ומטי ליה הנאה בכל שנה שיסלקו אותו מזכייתו. וכי תימא דאדרבא זיל לאידך גיסא דכיון דהחכם המחזיק הנז' מטי ליה הנאת ממון מחמת זכיית המצוה הלזו א"כ מותר לסלקו מזכייתו וכמ"ש הרב כנה"ג בא"ח סימן שס"ו בהגה"ט וז"ל עוד נ"ל דאם נאמר דין זה אלא כשאין שם דררא דממונא כלומר שהזוכה בנתינת העירוב בביתו אין לו הנאה אלא המצוה אבל אם יש לו הנאת ממין יכול הנותן לומר עד עכשיו רציתי להטיל מלאי לתוך כיסך מכאן ואילך אני רוצה להטיל המלאי הזה בכיס של אחרים וכו' עש"ב וה"נ בנ"ד כיון דמטי ליה הנאה להראש ישיבה הלזו כנז"ל א"כ יכולים הם לסלקו מזכותו ולהמיר כבודו באחר לפי דברי הכנה"ג הנז' לוה אמינא דהרואה יראה להרב חק"ל בא"ח סי' ע"א דמלבד דמקהי אקיהתא ע"ד הכנה"ג הנז' מתשו' הרשב"א שהביא מרן בא"ח סס"י ג"ן הנה כתב לחלק כמה חילוקים הא' דלא כתב כן הכנה"ג כ"א במנויים דלית כהו טירחא כגון נתינת העירוב וכו' והב' דלא כתב הכנה"ג כן כי אם לגבי יחיד שהחזיר לגבי יחידים אבל ברבים דלא הדרי בכל גוונא הוי חזקה וכו' ובסוף כתב הרב חק"ל שם דאין לנו לזוז מדברי הרשב"א והש"ע וכל אחרונים מקמיה דהרב כנה"ג אף אם פליג עלייהו ע"ש: ועוד דבנ"ד אינו מנגד סברת הרב כנה"ג הלזו דלא כתב כן הכנה"ג כי אם היכא דהיחידים גופייהו רוצים ליתן נדבתם לאיש אחר ולסלקו להזוכה הראשון מזכותו לא כן בנ"ד דהיחידים בני הישיבה כלם כאחד רוצים לתת נדבתם להחכם המוחזק בישיבה הלזו שא שבני העיר רוצים לכופם שילכו לבה"כ הגדולה הא ודאי דהדין נותן דאין יכולים לכופם ואף שחייבים בני הכנסת הגדולה חובות והוצאות הנה יוכלו לפורעם לפי' נפשות או לפי ממין לפי מה שהוא מנהג הקהל לענין שכר החזן ומשרתי הקהל וכמ"ש בשו'ת שפת הים בסי' ה' ואף כי הרב שם לא פטר את היחידים מלבא לבה"כ אף שיש להם חובות כי אם היכא דהרחיקו נדוד למקומותם במושבותם דמשמע דאם לא הרחיקו נדוד היו חייבים לבא לבה"כ כדי להקל עול החובות מעליהם הנה התם שאני משום דמעיקרא מקודם השרפה היו מתפללים כלם יחד בקהל אחד וכשלקחו הגזברים הלואות לצורך הק"ק נשתעבדו כל היחידים דשלוחים דידהו חשיבי לא כן בנ"ד דהיחידים שבישיבה הלזו מימי עולם ושנים הם קבועים בישיבה הלזו ולא נשתעבדו מעולם בחובות הקהל הא ודאי שאסור לסלקם מזכייתם מלהתפלל שמ"ע בשבתות וימים טובים בבית ישיבתם ועוד דע"י סילוק התפילות מבית ישיבתם נפיק מינה חורבא גם להלימוד של שומרים לבקר שהורגלו מעולם ללמוד בישיבה הלזו בקיץ ובחורף וזכותם הנז' שעוסקים בבית ה' בלילות היא רבת הערך ועיקר ההוצאות מהנרות ומשקה הקאחב"י וכיוצא נמשך מהגביה שעושים בתפילות והא בלא הא לא סגייא וכגון דא ננקטיה בכובסיה דלישבקיה לגלימיה היא דבהיותם מסלקים התפילה מהישיבה הלזו הנה תמנ'ע היתה לקיום והעמדת הלימוד של שומרים לבקר ונמצא דהם באים לעכב אותם מעשיית המצוה הנ"ל ועוד דהיא גופא סילוק התפלה מבית ישיבתם חשיבא כמונעים אותם מהמצוה הזאת שהיו מתפללים בכונה בבית ישיבתם וכבר בא הדבר מבואר בתשו' הריב"ש סימן דנ"ג וז"ל גם מה שאמרת אם באו יחידים לעשו' להם מדרש לתפילה וקמו אנשים למנוע אם נתן לשמוע ודאי משתקין אותן בנזיפה שמעכבין את הרבים מלעשות מצוה והוא עון גדול וכבר מנה הרמב"ם ז"ל זה באותן כ"ד דברים שב"ד נזקקין לנדות העובר ואיתא בירוש' דמ"ק וכו' ואם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב הבה"כ שלא תחרב אז הקהל מעיינין בדבר ועושין תקנה לקיים את שתיהם עכ"ל וכיוצא בזה כתב ברס"י של"א ע"ש וכן ראיתי בשו"ת תשב"ץ ח"ב