לב חיים פלג'י חלק ב קמב

והרי הסכמת הפוסקים הוא דכל דליכא טעם וסיבה שמוכרחים להפרד עפ"י הדין אינם יכולים להפרד כאשר הכריח הרב צרור המר דודי לי תנא דב"א ז"ל שם לחלק בין ס' הרבנים הריב"א ומהר"י הלוי ומהר"ש הלוי ודעימייהו דס"ל דיכול להפרד ולעשות ביה"כ חדש עם החולקים שהם ס' הרא"ם והרב משפטי שמואל ומהרשד"ם ודעימייהו וכמו שהזכיר מחלוקת זה הרב כנה"ג בא"ח סימן ק"ן הגה"ט ומה שחילק הרב מהר"א ן' ג'אמיל כמו שיע"ש עוד נאמרו בזה כמה חילוקים רבים והמחוור שבכלם הוא זה שכתב הרב מ"ד תר"א ז"ל דכל שיש טעם וסיבה להפרד, ולבנות בה"כ חדש כאשר יהיה האופן יכולין להפרד ולבנות בה"כ חדש הלא"ה אינם יכולים להפרד ולבנות בה"כ חדש וגם אנכי בעוניי החזקתי בחילוק זה ועיקר חילוק זה להודיע ולהודע אם מותר מן הדין להפרד או לא הרי הוא מסור ביד חכמי הדור אל השופט אשר יהיה בימים ההם לפי מה שהוא הענין ישפוטו הם כל אחד ואחד אל עירו ואל שער מקומו וגם מטעם אחר כי חייב האדם לשמוע את דברי השופט שבעירו והיא מ"ע נוהגת גם בזה"ז כמ"ש הרב החינוך ס' שופטים סימן תצ"ה ותצ"ו והרמב"ם בהלכות ממרים בפ"ב ה"א והרב המאירי ביבמות דקי"ב והרשב"א ח"ב סימן שכ"ב ומהרד"ך בית ב' חדר י"ד ט'ו ט"ז והרב נודע ביאודה ח"ב חאה"ע סימן ק"ך דצ"ב ע"ג דאפי' הוא ת"ח גדול בתורה חייב לבטל דעתו ועמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"ב סימן ד' די"ב ע"ד ובמקומות אחרים בס"ד וכ"ש וק"ו כשיש בהסכמה גזרת נח"ש כמ"ש הרב הפוסק נר"ו דודאי דיש להחמיר וזה ברור. וכיון שכן גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו לבטל העדות שהעיד עד אחד והוא ש"ץ של הר"א פאריינטי שההסכמה נתבטלה וכו' והוכיח מדין היכא דאתחזק איסורא אין עד א' נאמן והביא ראיות רבות לבטל דבריהם וכל דבריו חיים וקיימים והנני מוסיף על דבריו כי בלא"ה בלתי הסכמה לא היה יכול להפרד מתיך הקהל בלתי שום טעם וסיבה וכמש"ל ומה גם כי זה הש"ץ הוא נוגע בדבר ואינו נאמן לו' שהותר' ההסכמה וזה פשוט: ועוד נראה דיש מקום לחלק בין הבא לקבוע חנות כי המנהג בעיר הוא דמי שרוצה לפתוח חנות וכדומה פותח ולית דימחי בידיה משא"כ בבא לעשות ביה"כ חדש כי המנהג פשוט שלא כל הרוצה לעשות ביה"כ חדש עושה אם לא מדעת הצבור והכא קי"ל בדין רב הבא לעיר מחדש הגם שכתבו כי אין ביד הרב הראשון שהיה בעיר לעכבו כמ"ש בפו"כ סימן קכ"ו וקכ"ז וקכ"ח כמבואר שם עכ"ז אם יש קבלת צבור גם המה יודו דיכול הרב הא' לעכב וכמו כן עכשיו שנתפשט המנהג לעכב כמ"ש הרב ש"ך יו"ד סימן רמ"ה סקט"ו יע"ש דכוותא נמי בזה דיש מנהג פשוט לעכב מעכבים וכמ"ש בת' הנ"ל בס"ד. ועוד נראה להביא ראיה מת' המבי"ט ח"ג סימן מ"ח שהכריח שאפי' אורחים הבאים לעיר אם מפתה אותם שילכו לבה"כ שלו בהיות ב' ב"כ בעיר שאפ' שילך לאחר ובפיתוייו הולך לבה"כ שלו הוי גזל והביאו הרב כנה"ג בח"מ סימן ש"ע הגה"ט אות ג' יע"ש וכל שכן וק"ו בהיות קבוע היחיד בבה"כ וזה עושה ביה"כ חדש והולכים להתפלל לשם. עוד כתב הרב הפוסק נר"ו שהסכמה זו שהיא למגדר מילתא ולאפרושי מאיסורא וסכנה אין לה התרה כמבואר בפוסקים הלא בספרתם ז"תד נר"ו ועל זה סמוך ונראה האריך הרחיב הרב הפוסק נר"ו להביא כמה וכמה מרבני הראשונים ואת אחרונים דהסכמה שנעשית לגדר וסייג לתורה אין לה התרה כמו שכתוב בדב"ק וכן הסכמתי אנכי הצעיר בתשו' דכל הסכמה דנעשית לגרר וסייג לתורה חין לה התרה והבאתי דברי הפוסקים הנ"ל ומ"ש בס' יוסף אומץ סימן ק"ג ע"ש: עוד הביא הרב הפוסק נר"ו להקת הפוס' ראשוני' ואת אחרונים שמכשירין לדון ולהעיד בדייני אותה העיר ובעדי אותה העיר ואינן פסולין לדון ולהעיד משום נוגע בדבר ובכלל הזכיר לעט"ר מ"ז הרב הגדול בספר חק"ל חח"מ ח"א סימן כ"ד שגם הוא מסכים דעתו להכשיר כיע"ש וכ"כ עוד שם מזה בסימן כ"ג באורך וברוחב כמנהגו הטוב יע"ש: באופן בהא סלקינן ובהא נחתינן כדברי הרב הפוסק נר"ו וכל דבריו אמת וצדק ויפה דן יפה הורה כוותיה ומטעמיה להלכה ולמעשה שלא לעשות בה"כ חדש ולהיות כד"ל מסכים לכל מ"ש הרב הפוסק נר"ו לכל הדברות ולכל האמירות ואברכהו וארבהו יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל ע"ד זקנה ושיבה ואם בגבורות. ויגדיל תורתו ויאדיר יפוצו מעיינותיו חוצה.ונגילה ונשמחה בו ובתורתו גילה רנה דיצה וירום ונישא וגבה כסא כבוד תורתו. ואת יקר תפארת גדולתו. כה דברי אהבתו. הח"פ עירנו אזמיר יע"א ביום כ"ה תברכו לחדש סיון שנת תדי"ר קודם ליצירה ברב עוז ושלום הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט סימן קיב ביען שאחר ימים שכתבתי מה שנרא' לע"ר לקיים ההסכמה שעשו רבותינו נ"ן בענין חדוש בה"כ במחז"ק והסכימו עמי רוב חכמי המערב המפורסמים רוב בנין ורוב מנין וכן הסכימו חו"ר א"י תובב"א ירושלים וחברון וטבריא וצפת ובראשם הרב הגדול ראשון לציון מוהר"ר חנ"א הי"ו וכן הסכים הרב הגדול מהר"ח פאלאג'י הי"ו וגם חכמי אורן יש"ץ כמו שיש בידי פסק דינם של כל הרבנים הנז' קרוב לע' חתימות. אח"ך טען חכם אחד שיכול לזכות זה שחדש הבה"כ בטענת קי"ל אחר שיש בידו פסק מאיזה חכמים שבטלו ההסכמה ואף דענין זה הו"ל מילתא דאיסורא מ"מ כיון דפתיך ממונא בהדיה דהיינו שהמחדש הבה"כ מלבד שא"ץ להוציא ממון בקניית המצות עוד בה שהוא נהנה מהכנסת הבה"כ מצי למימר קי"ל והגם דאיכא פלוגתא בזה הרי הרב ברכ"י זל ח"מ סי' כ"ה כתב דהרבה מהראשונים ואחרונים ס"ל דמצי למימר קי"ל יע"ש ואני בעוניי מלבד דלעד"ן דהכא בנ"ד ליכא למימר דהוי ממונא דפתיך בהדי איסורא דפליגי ביה רבנן כמו שנבאר. בס"ד. עוד אחרת היתה דאפי' לדברי החכם נר"ו