לב חיים פלג'י חלק ב קמא

שורש קפ"ט כתב דבעינן הא מיהא ב"ד של שלשה וגם הריטב"א בחי' לנדה כ"י רפ"ב כתב דבעינן ב"ד חשוב וחכמים וישוב גדול בענין וכמ"ש הרב ברכ"י בח"מ סי' ב' סוף אות ג' ועיין להמרדכי בב"מ פרק איזהו נשך סי' שכ"ג שכ' דבד"ח היינו השופט שיהיה בעיר שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם יע"ש וכ"כ בתשו' מיי' ס' קנין סי' כ"א וכאן בנ"ד שהרב מ"ד הוא ב"ד חשוב ויש לו ב' עמו דהוו ב"ד של ג' כלהו איתנהו ביה הרי יכולים לתקן משום מגדר מלתא והוראת שעה ועוד שהרי הכריח הרב ב"ח בח"מ סס"י ב' דלמגדר מלתא אין חילוק וכל גדול בגבולו הוי ב"ד לענין זה ויש לו כח לתקן ובפרט אם קבלו עליהם בני העיר ומה שהוא מתקן הוא בהסכמת ט"ה ובדבר שרוב הצבור יכולין לעמוד יע"ש וכאן הסכמה זאת שלא להתפלל חוץ מבתי כנסיות שבעיר ושלא להוסיף בה"כ מחדש הוי גדר וסייג לתורה מכמה סיבות וטעמים כמו שהארכתי שם בס"ד ואכמ"ל : ועוד ראיתי בדברי הרב הפוסק נר"ו שיש לעכב מלעשות ביה"כ חדש שעי"ז יש נזק והפסד וקיפוח פרנסה מהמתפרנסים מריוח הכנסת הבה"כ יעויין שם שהאריך בזה בד"ק. ולעד"ן כוותיה ומטעמי' לומר כן כי הנה מכלל הרבנים אשר אסרו למנוע לבנות ביה"כ חדש משום מונע את הרבים מלעשות מצוה וחייב נידוי הוא הריב"ש ז"ל כמ"ש בסי' רנ"ג ושל"א והרי בסי' רנ"ג ביאר דבריו וכתב דאם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב בה"כ שלא תחרב דאז הקהל מעיינים בדבר ועושים תקנה לקיים את שתיהם יע"ש שנראה מסיום דברי הריב"ש אלו כי כל שיש לבני הקהל הבה"כ הישן טעם לדבריהם למה שמעכבים שהוא מפני סיבה שמגיע להם נזק והפסד שלא תחרב הבה"כ פלטי להו מאיסור מונע את הרבים ואינו בר נידוי אלא שמבקשים אופן לקיים את שתיהם וכ"כ מהראנ"ח בתשו' ח"ב סס"י ע' כדברי הריב"ש ז"ל יע"ש ובודאי הגמור כי הבא לעשות ביה"כ להיות גורם נזק והפסד לבה"כ אחר כאשר יהיה האופן מדאתבריר לנא דיש נזק והפסד מעכבין בידו אפי' את"ל דאינו דינא דגרמי אלא גרמא בנזיקין דקי"ל גרמא בנזיקין פטור הרי אמרינן פטור אבל אסור ועלינו למחות בידו לכתחי' שלא לעשות נזק לחבירו וכמ"ש הרבנים המובהקים ד' מלכים בתשובתם כי באה בספר פחד יצחק מער' בי"ת ד"ך ע"ד בנדון כזה לעכב על אחד שבא לבנות בה"כ מחדש דאסור ויכולין לעכב על ידו וז"ל ואם יאמר האומר גרמא בנזיקין פטור אף אתה הקהה את שיניו ואמור ידוע לכל הוא דפטור אבל אסור דאפי' למ"ד פטור מלשלם מ"מ אסור הוא לגרום וכשבא להעמיד גורם להזיק חבירו מעכב על ידו ועיין תשו' הרשב"א סימן אלף נ"ב גרמא בנזיקין מחייבי' וגור' לסלקו י"עש הרי מצינו דהבא לעשות בה"כ מחדש הוא דמעכבין בידו ואה"ן אי לא ציית דינא זה הבא להשיג גבול הראשון וגרם נזק ממון אם חייב לשלם ומוציאין מידו זהו מחלוקת בפוס' כמ"ש בתשו' הרב משפטי שמואל סימן ק"א והרב כנה"ג בח"מ ח"א סי' קנ"ו הגה"ט אות ט' ועמ"ש בעניותי בזה בסה"ק נשמת כל חי ח"ב חח"מ סימן י"ב בס"ד. זולת היכא שהתרו בו ב"ד וצוו אותו לבל יעשה גרמא נזק לחבירו ולא ציית דינא דאז חייב לשלם אפילו בגרמא כמ"ש מוה"ר הגדול כמהרי"א ז"ל בס' ראשי יוסף בח"מ סימן א' סעיף ל' וכמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב חח"מ סי' מ' דקמ"ג ע"ד בס"ד. ועוד נראה דמ"ש הריב"ש אם יכולין לקיים את שתיהן מיטב הלא"ה שאינו יכול לקיים את שתיהן אין לעשות ביה"כ מחדש וכ"כ בתשו' מהר"ן טארבוט שם בס' פחד יצחק מער' בי"ת ד"ך ע"ב שאחר שהביא דברי הריב"ש כתב וז"ל ואם נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב ביה"כ שלא תחרב אז הקהל מעיינים בדבר ועושים תקנה לקיים את שתיהם כתב וז"ל ומדבריו אתה למד שהב"ד יעיינו לקיים את שתיהם אם אפשר כיון שהיה כדאי לזה ולזה אבל היכא דלא אפשר כנ"ד וכו' פשיטא דב"ד מעכבין עליו יע"ש והה"ן היכא דגורם הפסד ממון למעט הכנסות הנכנסות לבה"כ הא נמי מיקרי דא"א לקיים את שתיהם ולא שאני לן בין ביטול לגמרי לביטול במקצת כיון דהגורם נזיקין וחבלות מסיבתו והכל לפי הענין ולפי ראות עיני הרב והב"ד שבאותו מקום בינו לשמים וכמ"ש בעניותי בתשו' הנ"ל בס"ד ומ"ש הרב המופלא צרור המר דודי לי תנא תב"א ז"ל בתשו' כי באה בס' חק"ל חח"מ ח"א סימן קי"א דף קפ"ו ע"ג ע"ד הריב"ש ומהראנ"ח לו דכל שאין הביטול לגמרי אף שמגיע איזה נזק להקהל הישן אפי"ה אין כח בידם למחות את"ד די"ל כי כיון שהכנסת הבה"כ הוי לר"מ העשויה לכך כל הבא להוסיף בה"כ אחר הוי ביטול לגמרי כיון שיש מניעת הריוח בסיבתו ואפשר שמתפשט על ידי זה ויהיה נזק הרבה ברוב הימים. וראיתי בדברי הרב הפוסק נר"ו שעמד מתמיה לפי זה דגם בזה ביה"כ חדש המפקח פרנסתם של המשרתים של ביה"כ הישן דמצי מעכב ואפי' יהיה הקיפוח מעט שהקשה ממ"ש בב"ב פ' לא יחפור דכ"א ע"ב בקיבע חנות וכיוצא בצד חנות חבירו דאפסיקא הלכתא כרב הונא בריה דר"י ל"מ מעכב ופסקו מרן בח"מ סימן קנ"ו דלפי זה נימא דגם בבא לחדש בה"כ אחרת אינם יכולים בעלי בה"כ הראשונים לעכב על ידם שהמחדש דר בעיר ובר מתא אבר מתא לא מצי מעכב ותי' דהא לא מילתא היא דהחילוק מבואר דבשלמא בקובע חנות וכיוצא בצד חנותו של חבירו הגם שקודם שקבע החנות זה הב' היו באים הקונים לקנות מחנות של ראשון ועכשיו מתמעטים הלוקחים ממנו ולוקחים מהב' מ"מ זה הוי גרמא בעלמא אבל גבי בה"כ שהאנשים המתפללי' בבה"כ הא' כבר הם קבועים שם להתפלל וכבר הוחזקו בכל הביה"כ ההיא בהנאתם דמטי ליה מינייהו מנדרים ונדבות וכדומה וכמ"ש הרב מהר"ר יעב"ץ ז"ל דאוקי לההיא דמוהראנ"ח בעושה ביתו בית תפלה בדליכא דררא דממונא אבל היכא דאיכא דררא דממונ' מצי מעכב זת"ד נר"ו. ולעד"ן חלוק ברור דבחנות אם בא להוסיף חנות אחרת אין עיכוב כי כל אחד הרשות בידו ואין בו שום עיכוב משום צד מה שא"כ בבא לעשות ביה"כ חדש כי כיון שזה היחיד הבא להפרד מן הבה"כ ישן היה ג"ב שותף באותו בה"כ מה מקום להפרד בלתי שום טעם וסיבה וללכת לבה"כ אחר כיון שהוא משותף עמהם בודאי דיוצא תקלה ונזק בהפרדם משום ברב עם הדרת מלך ותקנת העיר