לב חיים פלג'י חלק ב קמ

והתרו בו כמה פעמים שהוא עובר על הסכמות אב"ד וק"ק וכו' וסמוך לזה כתבו בהסכמה ובכן אנן ב"ד לבל תצא תקלה קמנו ונתעודד וכו' שעוד כל ימי הארץ לא ירים איש את ידו וכו' שמבואר מזה שהכל היה בהסכמת הקהל זת"ד. האמת במה שהוא אמת כי כיון שמשעה שהסכימו הסכמה זאת עד אותו היום לא היה איש שהרים ידו לעשות נגד הסכמה הזאת חוץ מהר"א פאריינטי הנז' שכבר היה עובר ועליו היתה ההסכמה א"כ אין מקום לומר שיש ביטול להסכמה זאת חלילה כלל כלל לא. גם מ"ש המנגדים הי"ו שרוצים לעשות ביה"כ חדש שלא נמצא ההסכמה והתורף כי אם הטופס ע"ו יפה השיב הרב הפוסק נר"ו שמעשה שהיה כך היה שהוצרכו מפני סיבה לקרוע התורף ונשאר בידם הטופס ודברי אמת נכרים גם מ"ש המנגדים הי"ו למה נשאר הבה"כ של הד"א פאריינטי ולא סילקוהו לזה השיב הרב הפוסק נר"ו שמאימת מלכות לא היה כח בידם לסלקו והראיה כי כשהיה עובר אחד מב"ד על פתח אותו ביה"כ והיו שומעים קדיש לא היו עונים אחריו אמן והיה טעמו שהמתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן ואחר שנתבקש בישיבה של מעלה ב"ד שלפנינו יראנו גם אנחנו לבטלה לבל תצא תקלה מידינו ח"ו ועד כדון כל מי שנוגע יראת ה' בלבו אינו מתפלל שם כ"א בוקי סריקי זת"ד גם לזה דבריו חיים וקיימים ובענין עצ עצמו מוכיח עליו שהשתדלו הרבה רבני מתא בכח גדל ל וביד חזקה כדי לסלקו ולא עלה בידם והרי מבואר בפוסקים דבשביל אחד או שנים שעוברים על תקנת הקהל ועל הסכמתם לא מפני זה הותרה הרצועה לגבי אחרים כמ"ש הרב משפטי שמואל סק"י צ"ה יע"ש ומ"ש הרב הפוסק נר"ו דמה שלא סילקוהו להר"א פאריינטי הוא מפני אימת מלכות וכו' זת"ד. גם זה טעם נכון וברור הוא ומצינו בכיוצא בזה בתשו' הרדב"ז ח"ב סס"י ק' שכתב דהסכמה שלא הוכרזה מפני אימת מלכות ש"ד יע"ש וכ"ש כאן בנ"ד שהיא לסלק הבה"כ והוא ברור. גם מה שטענו המנגדים הי"ו כי כשהסענו דירתנו משם היתה הגזירה שלא יהיו ב"ך ג"כ השררה נתבטלה ופנים חדשות באו לכאן לזה השיב הרב הפוסק נר"ו דהגם שבתחילת ביאתנו היינו מטולטלים מ"מ אחר שנתיישבנו חזרה עטרה ליושנה וכל מי שהיה לו בה"כ שם שכלל הבה"כ שלו וקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל וכל אחד זכה בשלו ומ"ג דבעיירות אחרות לא היה שום תקנה אבל אנן בדידן ב"ד שלפנינו עשו הסכמה הנז' מי הוא זה ואיזה הוא שיכנס עצמו בספק סכנה זת"ד וכשאני לעצמי נר' להחזיק דברי הרב הפוסק נר"ו דבהסכמות הצבור שגזרו בגזירת חרם וארור אפי' אם היה הענין שנתבטל וחזר לאיתנו והוי פנים חדשות עכ"ז לא נתבטל איסורו דהכי קי"ל בנדרים ושבועות שאפי' שנפסק הענין ונתבטל וחזר ונתחדש והוי פנים חדשות חזר האיסור למקומו והדבר פשוט דאין מתירין כמ"ש הרב משבת משה ח"א הח"מ סימן י"ט דנ"ו ע"ב והרב נחפה בכסף ח"א חיו"ד סימן ב' והרב דבר משה ח"ב סי' קי"ו ומז"ה הגדול אור היר"ח ז"ל בספר חק"ל חיו"ד ח"ב סס"י ע"א דס"ו ע"ג דמשום חומר שבועת אין להתיר משום פנים חדשות באו לכאן יע"ש דכוותא נמי משום איסור חרם וארור דאין להתיר משום פנים חדשות באו לכאן. גם מה שהשיב ע"ד המנגדים הי"ו שהביאו ראיה ממה שאמר הרב ז"ל שילך מוהר"ר וידאל ישראל וימול רשות מהחכמים והרב הפוסק נר"ו דחה ראיה זו ולבסוף העלה דלו יהי ספק הרי קי"ל ספק חרם להחמיר זת"ד. לע"ד אין נראה בזה שום ספק כי כונת הרב ז"ל אפי' למטונייהו הוא אם יתנו רשות החכמים יהיה מסכים גם הוא עמהם וכל עוד שלא נתנו להם רשות החכמים גם הרב מסכים עמהם לאסור וזה ברור וכה"ג ראיתי בתשו' מרן בס' אבקת רוכל סימן קפ"ו דהיכא שמסרו ההסכמה ביד החכמים ודייניהם דמסתמא תלו אותם בדעתם ועל פיהם נמשכים לכ"ע בעינן הסכמתם יע"ש. ועוד מבואר מדברי מהרח"ש ח"א סימן ג"ן דף ע"ג שכתב דלענין עשיית ההסכמה בתחילה הוא דמעכב אם לא נעשית בחבר עיר דהיינו אדם חשוב שבעיר דלאו כלום חבל אחר שנעשית ועתה רוצה לבטלה מה שכבר עשה לסיבת קטיגורייא או לסיבה חיצונית ודאי דליכא לההוא דינא יע"ש. ה"נ אם הרב מסכים לבטל ההסכמ' ושאר החכמים שבעיר לא הסכימו בביטולה אפי' מן הסתם אינה מתבטלת וכל שכן כשגילה דעתו שאין רצון הרב לבטל ההסכמה אם לא כשיהיו מסכימים החכמים וכל שלא הסכימו אין כאן ביטול וזה ברור. עוד כתב הרב הפוסק נר"ו דכיון שכתוב בהסכמה והרי היא כבונה במה בזמן איסור הבמות וכו' הרי אין יכול שום אדם להתפלל שם והגם שלא אוזכר שום עונש על המתפללים רק על המשכלל בה"כ מ"מ כיון שגזרו אומר שהמשכלל הוא כבונה במה א"כ כיון שהתפלה היא במקום קרבן הרי המתפלל הוי כמקריב בבמה וחייבים אנחנו לקבל גזרתם כדקי"ל דרשאין ב"ד לצורך שעה זת"ד נר"ו בזה אני אומר זכיתי שכיונתי לדעתו דעת עליון הרב הפוסק נר"י והוא כי זה שנים נשאלתי על מעין נדון זה מעיר רודיס יע"א על מי שהיה רוצה לבנות בה"כ חדש ורב המקום ההוא הרב המופלא כמהר"ר מיכאל יעקב ישר נר"ו רצה לבטלו משום כמה טעמי תריצי שבאו בספרי הפוסקים כאשר האריך למעניתו בפסק דין שלו ואנכי הצעיר כד"ל מסכים לדבריו שאינו רשאי לבנות בה"כ חדש והבאתי ראיות מרובות ע"ז ואחד מהנה שמנה שבשמינית היא כי יען גזר אומר הב"ד שבעיר שלא להיות בה"ך חדש אפי' יהיה שלא מן הדין להוראת שעה חייבים לקבלה וכמ"ש ביבמות ד"ן ע"ב ובסנהדרין דמ"ו ע"א תנא ראב"י שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור אלא לעשות סייג לתורה וכ"כ כל הפוסקים הרי"ף והרא"ש בפסקיו ובתשו' כלל ח' סי' י"ג וכלל י"ז סימן ה' ובס' בשמים ראש סי' ס"ס וסי' קצ"א וסי' רי"ב ע"ש והטור ומרן בש"ע ח"מ רס"י ב' וכ"כ הטור עוד שם סי' תכ"ה ורבינו הרשב"א בהרבה מתשובותיו ורבינו המאירי ז"ל בחי' ליבמות לדקי"ב ד"ץ מהספר והריב"ש סי' רכ"א וכן כל רבני האחרונים זל הלא בספרתם. ואע"ג דכתבו הפוסקים דבעינן ב"ד חשוב וכמ"ש הרא"ם זל בתשו' ח"א סי' מ"ה והרב ב"ד בח"מ סי' ב' שלא רצה מרוב ענותנותו להחשיב עצמו ב"ד חשוב בענין זה וכמו שיע"ש גם מוהריק"ו