לב חיים פלג'י חלק ב קלט

באותא תקנה כהנים באותה תקנה. תשובה הדבר ברור הוא בעיני דאין בדבריו כלום שאם אתה אומר כן לא הנחת תקנה וגדר לכל הקהלות שכן נהגו ומנהגם של ישראל תורה היא ולא עוד אלא ששורת אדין כך דלא גרע מנאמן עלי אבא וכבר הסכימו כל הקהלות להאמין עליהם כל העדים החתומים בכל התקנות שיתקנו בין בגדרים ובין במסים ותשחורות וא"ץ כל יחיד לקבל עליו בכל פעם ופעם אלא מן הסתם הם מקבלים כך שאם לא כן אין להם תקנה בכל ענייניהם ולא היה א' מהקהלות שערער על דבר זה מעולם עכ"ל. ובענין הסכמה זו שעשו רבותינו נ"ן לא נפלאת היא ולא רחוקה שכן מצינו להרב מהרש"ך זל ח"כ סס"י קע"ה שכתב וז"ל ועל שבא עוד בשאלה אם חוששין לאותו הקיל שיש קבלה בידם איש מפי איש שיש חרם קדום שלא יוכלו להפרד קהל אחר וכו' לזה אשיב ואומר כי הנה בארץ מולדתי שידון שמעתי בקטנותי כי ה"ה מהר'ח טאייטאצאק ז"ל בהיותו שם מרבין תורה עשה תקנה בגזרת נח"ש שלא יהיו רשאים יחידי הק"ק שירון בשום זמן שבעולם להפרד ולעשות ביה"כ חדש ובאותו זמן היו שם רבים מבני רומאנייא תנצב"ה והנה הסכמה זאת כפי הנשמע יש יותר משמנים שנה שנעשית ונמשכת עד היום ובלי ספק היא הסכמה טובה והגונה בכל קהל וקהל אפי' בכרכים גדולים וכ"ש בעיירות הקטנות וא"כ כיון שבאותו המקום יש חשש שיש חרם קדום מילתא דפשיטא היא שיש לחוש דהלכה רווחת מפי סופרים ומפי ספרים דספק חרם להחמיר א"כ אין רשות להפריד קהל אחר עכ"ל גם הרב כנה"ג א"ח סימן ק"ן הביא דברי הריב"ש ז"ל שכתב בענין חידוש ביה"כ והמעכב הוי מונע את הרבים מלעשות מצוה והביא דברי החולקים הגאון מהרא"ם ז"ל ומשפטי שמואל ודברי הרב מהר"א בן ג'אמיל ז"ל שכתב לשים שלום ביניהם ולהשוות הדעות וכתב ע"ז הרב כנה"ג וז"ל ופה תירייא הסכימו שלא לעשות בה"כ וכו' וכן שמעתי שהסכימו במקומות אחרים ואין הסכמה זו נגד ת' הריב"ש מהטעמים שכתב מהר"א ן' ג'אמיל ז"ל בתשובתו ועוד שלא אמר הריב"ש ז"ל שאין יכולים להסכים כך לא כשאין שם גרמא בנזיקין בהפרדם לשתי קהלות אבל היכא דיש לחוש דנפיק מינה חורבא כמו פה תירייא שאם יבנו בה"כ אחר יתרבה עין המושל עליהם וכו' ע"ב. אף אנן נמי נימא הכי בנ"ד דאחר דהרבנים המתקנים והכי טעמא ג"כ דבהוספת בה"כ נפיק מינה חורבא וכו' כמ"ש בדב"ק נ"ע יודו דמצו לתקן בזה גם במתא לונדון יע"א עשה הסכמה כעין זאת ה"ה כמהר"ר יעקב שאשפורטאש זלה"ה בש' התב"ד ליצירה כמו שיש בידינו נוסח ההסכמה הנז' גם במתא פאס יע"א עשו הסכמה כזה בשנים קדמוניות בשנת יתהלל המתהל"ל ליצירה וחתומים עליה כמה"ר יאודה ן' עטאר זלה"ה וכמהר"ר יעקב אבן צור זלה"ה ובמהר"ר שמואל אלבאז זלה"ה וכתוב שם שזה היה מנהג קדום ביניהם כמו שיש בידינו נוסח ההסכמה דשלחו מתם גם במתא מראכיש יע"א בפס"ד שבא מהתם להכא על רזא דנא כתבו שקבלה בידם שהרבנים גאוני עולם לקדושים אשר בארץ המה תקנו שאין רשות לשום אדם בעולם להוסיף שוה בה"כ אחרת על אשר גבלו הראשונים ועדיין הם הולכים בעקבותיהם ובהסכמתם ואין פוצה פה ומ צפצף וכן מצינו להרב פחד יצחק ז"ל אות ב' ערך בה"כ יע"ש. וליה עינינו יצילנו מכל שגיאה וינהגנו בעצה טובא מלפניו אמן. הכ"ד הח"פ טיטואן יע"א בחדש אדר משנת א"ז דבר"ת בחזון לפ"ק ע"ה יצחק ן וואליד ס"ט סימן קיא תשובה מחיים ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאחד המיוחד מבני עליה הדר הוא מעלת הרב המובהק רב יצחק משרשייא כמוהר"ר יצחק ן' וואליד נר"ו יאיר כאור החמה. פי צדיק יהגה חכמה. עמד וימודד אר"ש לארכה ולרחבה. הפותח יד בתשובה. לא הניח פנה. מר דיינא דנחית לעומקא דדינא. ומרוב הענוה שלח אלו לחוות דעי. ואנא דאמרי כי אין הפנאי מסכים עמדי מיום הראשון עד יום השביעי מחמת עול הצבור מגרים ותושבים , ושואלים ודורשים משכימים ומעריבים. עם כל זה משום עשה דכבוד תורה רב נהוראי אספקלרייא המאירה. דחקתי את עצמי לבא בדרך קצרה. כיאודה ועוד לקרא כוותיה דמר מהלכה כמותו אשרי יולדתו. ירבו כמותו וזה החלי. בעזר צורי וגואלי. הנה בראשית מאמר רצה מני"ר הרב המובהק הפוסק נר"ו להכריח כי הסכמה הזאת הנעשית בעירו עיר טיטואן יע"א שלא להוסיף על הב"כ שבעיר לבנות ביה"כ חדש תקנה זאת היא נעשית מפני הסכנה ושיוצא תקלה וכו' ככתוב בד"ק כותיה דמני'ר נר"ו כתב הרב משפטי שמואל סוף סי' מ' דל"ו ע"א ועל כיוצא בזה בנדון שלו כי כמה תקלות ומכשולות יוצא מבנין בה"כ החדש והרי כמה ככרי הרעה הם יוצאים ממני נגד המצוה שעושה יע"ש. וגם מצינו כמה מהפוסקים סוברים לאסור לבנות בה"כ חדש כמ"ש הרא"ם ח"א סימן ג"ן ומצינו חולקים ע"ז הריב"ש סימן רנ"ג ושל"א ומהר"ם הלוי סימן מ"ה וסימן מ"ז ומוהר"ש הלוי חא"ח סימן ח' יע"ש וכמ"ש בכנה"ג בא"ח הגה"ט אות ק"ן ומ"ש הרב מהר"א ן' ג'אמיל חילוקים ע"ז יע"ש. גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו להשיב ע"ד המנגדים הי"ו שרוצים לבנות בה"כ חדש ממה שהיה במעט זמן קודם התקנה נחלקו בתי כנסיות אחרות שמה שנחלקו מטעם הסיבה מוכרחת בידוע לנו שהיו ב' שותפים והיו קודם התקנה זת"ד נר"ו. האמת אתו כי אין מקום להביא ראיה ממה שהיה קודם התקנה וזה פשוט. גם מ"ש הרב הפוסק נר"ו דאין מקום לומר דכיון דיש חלק בשררה שיכולין לבנות ביה"כ חדש דודאי ל"פ ככל האמור זת"ד הדין עמו כי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי: גם מ"ש הרב נר"ו לדחות המנגדים הי"ו לבנות בה"כ כי לא ידעו ממנה הקהל ולא קבלוה עליהם שהרי בהסכמה כתוב כמה פעמים שזה הר"א פאריינטי שלא דצה לקבל הסכמה זאת שגזרו והכריזו