לב חיים פלג'י חלק ב יד

לא אחשוך מלהגיד דעתי כפי מה שיורוני מן השמים ואם באתי להביא כאן כל האמור בענין תורת המנהגות ממה שנמצא כתוב בתנ"ך ובתלמוד ובמדרז"ל ובפוסקים ראשונים ואת אחרונים שלא לשנות שום מנהג כל אחד ואחד ממנהג אבותיו כאשר בראשונה לא יכילון מגילות כי רבו מהרבה ואין להם מספר מאין ספורות ומודע לבינה זו בלבד אביא קצת ראיות שלא לשנות ממנהג בענין סדר תפילה מ"ש בש"ס ובפוסקים משפטים ישרים ותורות : הנה אמרו בירושלמי אמ"ר יסא אעפ"י ששלחו לכם סדר תפילות אל תשנו ממנהג אבותיכם יע"ש והביאו הרב מג"א בא"ח רס"י חיי"ם וגם הרב"ח שם הרבה להשיב ע"ד ריב"ה ז"ל במה שנראה דעתו לבטל מנהג שנהגו לו' קרוב"ץ מטעם איסור שיבא לידי שיחה בטלה ודברי הבאי וכתב וז"ל דמי יבא אחריה לבטל מה שתיקן ויסד לכל ישראל ונהגו אחריו ושוב הליץ בעד ריב"ה וכתב לבסוף וז"ל אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי רבינו בזה ואחד היה בזמנו שהתחיל לבטל מלומר הקרוב"ץ בקהלו ולא הוציא שנתו וכו' יע"ש וכ"כ הרב שיירי כנה"ג שם הגב"י אות ב' יע"ש ועמ"ש הרב שער אפרים סי' י"ג ע"ד הרב"ח יע"ש והנה מבואר מדברי הרב"ח דאפי' במקום שריב"ה ז"ל עמד לבטל לומר נוסח הקרוב"ץ מטעם סיבה שיבואו להפסיק בשיחה בטילה ודברי הבאי ועכ"ז ראה מ"ש בביטול מנהגם כי יש סכנה בדבר כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו במשנה דבר מענייני תפלות בלתי שום סיבה והכרח המכריחו לבטל אותו מנהג לפי הדין. כי בודאי דאין לבטל וכ"כ בסה"ח סי' ש"ב וז"ל לא תשיג גבול רעך אשר גבלו הראשונים שנהגו ותיקנו הניגונים שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים וכתובים ושל נביאים לתורה ולכתובים ושל כתובים לתורה ולנביאים אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני שנא' משה ידבר והאלהים יעננו בקול יע"ש ומהריק"ו שורש ט' העמיק הרחיב וכתב וז"ל לעד"ן שאפי' היה אותו כהן חכם כשמעון בן עזאי וחבריו מ"מ הפריז על מידתו ובכילא רבה כייל דאין לנו לשנות המנהגות שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה ועל כיוצא בזה אמרו חכמים ז"ל הנח להם אם אינם נביאים בני נביאים הם וכו' ובכלל דבריו הביא ראיה עמ"ש בפ' בתרא דתענית דכ"ח ע"ב רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלל בר"ח סבר לאפסיקינהו שמעינהו מדלגי ואזלי אמר. ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם דקא בעי מעיקרא לאפסוקינהו ש"מ דבאתרא דרב לא היו רגילים לקרותו אפי' בדילוג אלא פשיטא דלא סל"ה ואפי"ה כיון דחזא דמנהג אבותיהם בידם לא רצה למחות בידם אע"ג דפשיטא דהיו מברכים עליו לפי מנהגינו שאנו מברכין על הלל דר"ח כדברי ר"ת ושאר הגאונים ולפי דעתו של רב היה באותו מנהג משום שאינה צריכה ואמרינן בפ"ק דברכות דף טו"ב דעובר משום לא תשא מ"מ סמך על מנהג אבותיהם ולא רצה לבטלם אע"ג דפשיטא דרב גדול בדורו הוה והיה קרי בכהני כדמסיק במגילה ופשיטא שהיה בידו למחות שלא יקראו הלל כאשר היתה דעתו נוטה אפי"ה לא רצה לשנות מנהג אבותיהם ק"ו בן בנו של ק"ו שאין בדור הזה שיוכל לשנות מנהג המקומות הנוהג עפ"י הקדמונים דפשיטא שהיו בני תורה וקבעו מנהגם עפ"י התורה והמצות וכו' יע"ש ומה שכתב מהריק"ו דאין כח ביד גדול הדור לשנות מנהג שהוא ש"ס ערוך ביבמות דק"ב ומנחות דל"ב שאמרו שם אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל יע"ש וכן ראיתי למוהריק"ו גופיה שורש נ"ד שהכריח דאין לחלק בין מנהג למנהג ובכל מנהג אין כח אפי' ביד אליהו לבטלו כמו שיע"ש וכ"כ הרב משא מלך דנ"ו ע"ד ודנ"ט ע"ב שאחר שהביא דברי מוהריק"ו הביא שכ"כ מוהרשד"ם חיו"ד סי' קצ"ג יע"ש וכ"כ הרדב"ז ח"ג סי' תקל"ב יע"ש: והרי כתב הרמב"ם בה ממרים פ"א ה"ב וז"ל הרי אומר ע"פ התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו מהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם וכו' יע"ש ובפ"ב ה"ב כתב וז"ל ב"ד שגזרו גזירה או תיקנו תקנות והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם ב"ד אחר וביקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה תקנה ואותה גזירה ואותו מנהג אינו יכול לבטל עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין היה גדול בחכמה ולא במנין במנין אבל לא בחכמה אינו יכול לבטל דבריו ואפילו ביטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולים לבטל עד שיהיו גדולים מהם עכ"ל וכ"כ הרב החינוך בס' שופטים סי' תצ"ה וכ"כ בס' הזכרונות זכרון א' והרב ת"ה סי' רפ"א ומז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל חח"מ. ח"ב סימן מ"ט יע"ש וכ"כ הרב מים רבים חא"ח סי' ד' ד"ג ע"ד רז"ל וכן פסקו כל הפוסקים דאין בדור הזה מי שיוכל לשנות שים מנהג הנהיג עפ"י הקודמים יע"ש וכ"כ הרב תומת ישרים סי' קפ"ט דצ"ח ע"ב דאין לבטל אפי' בר"מ שום מנהג ותקנה וצווח ככרוכייא על החכמים המורים להפך יע"ש וכ"כ מהרימ"ט ח"ב חח"מ סימן טו"ב ועיין מ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"ב חח"מ סימן א' ד"ב ע"א וד"ג ע"כ ובסה"ק חיים ושלום סימן ל"ד דפ"ד ע"א בס"ד והגם שכתב הרמב"ם דב"ד גדול מהם בחכמה ובמנין יכול לבטל זהו לא ימצא עכשיו בזמנינו זה וכמ"ש הרא"ם ח"א סי' ט"ו יע"ש וא"כ אם רבותינו הקדושים הקדמונים יסדו ותיקנו לנו סדר התפילות והנהיגו אחריהם דור אחר דור בכל תפוצות ישראל ולא יש רק שינוי בסדרי נוסח התפלות כ"א בין האשכנזים והספרדים ועכ"ז העידו על רבינו האר"י ז"ל אם שהיה מן האשכנזים בחר לו להתפלל בנוסח תפילות הספרדים וכמעט מלבד מהאשכנזים שיש שינוי שאר כל העולם כולו קיימו וקבלו עליהם בנוסח התפילות להתפלל כהספרדים וכ"כ הרב משא מלך ח"ה בדיני המנהגות חקירה ט"ו דמנהג הספרדים בסידור התפילות הוא הנכון וההגון יע"ש בשמו הרב כנה"ג ביו"ד סימן רי"ד הגה"ט אות ל"ב יע"ש וכ"כ הרב פחד יצחק דקל"ח ע"א וז"ל השני הוא המנהג בסדר התפילות שיש מחזור מיוחד בלשון עמו פיוטים מחולקים בסדריהם לכאורה נראה דחייב האדם ללכת אחר מנהג אבותיהם אבל מורי ז"ל כתב דהמנהג הספרדים הוא יותר צח וברור שבכולם ולפי הנראה שכל הלשונות תפסו מנהג הספרדים זולת האשכנזים ואמרינן בזה הנח להם לישראל עכ"ל: וצא ולמד ממ"ש בתשו' בשמים ראש סימן י"ט שבעיר אחד נהגו מזמן רב שלא לו' ברכות