לב חיים פלג'י חלק ב יג

שרי צבאות ישראל הפרתמים. הבאים על החתום כל בי עשרה. באגרת שלוחה לי לשמי כיאודה ועוד לקרא. שואלים ודורשים את דבר המשפט לזכות את הרבים. והמה. היו מעשרה שליטים אשר היו בעיר המלוכה פארים יע"א מאירים ככוכבים. ה' צבאות יגן עליהם. וינטלם וינשאם. ברוב הונים ' ותפארת בנים. כיר"א. ושולי'ם הלכו על אשר יצאו מקרוב כת חדשה להיותם מפקפקים. . ולשנות סדרי בראשית מנהגים ישרים ומנהג ותיקים. ואחסו'ר דרי פיוטים ותהלות. הנהוגות לאומרם בסדר התפילות.וקו'ל המוסיף מחדש להביא בית ה' מנגנים. ובשבתות וי"ט מנגנים שאינם מהוגנים לנגן על ידי שאינם מבני בריתינו. אשר לא ראו אבותינו כי דבר זה לשנות מנהגם להוסיף ולגרוע רע ומר בעיניהם. דאיכא זלזול לקדושים אשר בארץ המה האדירים כי חיים הם. מנייהו מלכי ושינוי דעת קדושים. מאבותינו ורבותינו הקדמונים ז"ל וגם ישישים. ואדרבא חיובא רמיא לכל איש ישראל למגדול ועד קטן להיות אוחזים מעשה אבות. ולא לשנות מנהגים מימות עולם מזה שנים רבות. ואנשים הלה שלמים. את האורים ואת התומים הפצירו בי בקול תחינה. בענ'י הכתב במכתב אלו לאמר למהר שלח חש קל מהרה תשובה שלימה ממין הטענה. כי חוששים הם אולי פן ואל יפרצו פרץ על פני פרץ בדברי חכמים ראשונים ואת אחרונים לפרו"ץ להם גדר לשנות מנהגים מינים ממינים שונים זאת היתה להם לבא אלי בתחינה ובקשה. אם לפי הדין מצינן לעכב שלא לעשות חדשה. כדרך בל הארץ. וינהגו וילכו כדרכם מימות עולם ואין פרץ. או דילמא מצו לחדש וגורעין. ומוסיפין ברצוין חכמים לפום דינא חדשים לבקרים מה שלא היה לעולמים. זהו תורף דבריהם. ה' עליהם יחיו בטוב יבלו ימיהם כיר"א: תשובה מחיים למה זה לכם לבא אלי מארץ מרחקים. הא למגמר הא לאגמורי הלכה ואין מורי ן באתרא דאיכא רבנים מובהקים ומה זו סמיכה חיים לדרוש מאתי אני את דכא במקום גדולים רבנן תקיפי ראשי לפי כך היא דרכה ולהם יאותה להיות שואלים ודורשים נגד אורן של חכמים מרבה ישיבה למקומותם בארצותם והם יפתחו להם שערי תשובה. ומה להם כשאול חיים שאלה זו תמהתי. לחוות דעי ואומר במקומי שביתתי. כי עת לחשות שלא להשיב כי בלא"ה איני מופנה מכמה סיבות תחילה וראש עול הציבור וטירדות מרובות. וגם היות טרוד בהדפסת שני ספרים שו"ת חיים ושלום וס' דרושים ראה חיים דבעו הערכה והעמדה. ונוסף גם הוא שו"ת מד פינות אתו כחדא. ולאיש אסר לה לו יפה שתיקה ומצוה בקרובים. רבני מתא דייני צרפת שלמים וכן רבים. ועל כל אלין דהוו עלה בדעתי שלא להשיב דבר ומרחוק לדעה. ועל דבני העיר אשר בכל גבולם כולם קדושים מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה. אמנם לא יכלתי להתאפק כי אי אפשר לומר ונקה אי משום כבוד ה' וקדושתו. וגם משים כבוד האנשים האלה עדה קדושה במנין עפרה לדבר דבר בעיט"ו. כי באו לי במכתב בתחינה ובקשה להורות להם את הדרך ילכו בה חקים ומשפטים. כי כן נאה עניות'א וגדולה תשו' מעשרה שליטים ותני תפילתי לך ה' עת רצון שלא אכשל בדבר הלכה כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה משפטים ישרים. ותורות. ולכל אשר נפנה נשכיל לכל הדיברות ולכל האמירות. וזה החלי בעזר משדי לאוקומי גירסא סיעתא דשמיא. מעתה ועד עולם לעלם ולעלמי עלמיא כיר"א ואען ואומר כדי להשיב על השאלה הזאת צריכים אנחנו לחקור שלשה חקירות חקירה א' בסדר תפילות אם יכולים לשנות במנהגם שהיו נוהגים הצבור לאמרם אם יכולים ציבור להוסיף דבר בסדר הנהגת התפילה ולגרוע איזה פיוט וכדומה בלתי שים דבר המכריחם לפום דינא. חקירה ב' אם יכולים צבור להוסיף דבר בסדר הנהגת התפילה להביא מנגנים לנגן בתוך התפלה הנקרא אורג'נוס דבר שלא נהגו. חקירה ג' אם בשבת מותר להביא מנגנים גוים לבה"כ לנגן האורגנו'ס אם יש משום איסור חילול שבת באמירה לגוי וכדומה: והנה לחקירה הראשונה אם יש מקום לבטל ממנהגם ממה שהיו נוהגים לומר איזה פיוטים שלא לאומרם טרם כל אביע אומר לשנות הידוע לכל יודעי דת ודין האמור בש"ס בבלי ובירוש' ובמדרז"ל וכל הפוסקים ראשונים וגם אחרונים מרגלא בפומייהו דכולהו רבנן מנהג מבטל הלכה וכמה דיות נשתפכו בפוסקים אי מנהג מבטל הלכה הוא דוקא באיסורין דרבנן או אפילו במנהג שהוא איסור מן התורה וזו הלכה העלו רוב הפוסקים כי דוקא באיסורים דרבנן הוא דנאמר דבר זה דמנהג מבטל הלכה אבל לא באיסור תורה כאשר האריך הרפ"ח ז"ל בא"ח סי' תצ"ו במנהגי איסור ושאר רבני אחרוני' הלא המה בספרתם וגם אנכי הצעיר כבר עמדתי בזה בספרי סמיכה לחיים חא"ח סי' א' ד"ט ע"א ובחיו"ד סי' ג' וסי' ד' וסי' ה' ובסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סי' ה' וסי' ו' ובחיו"ד סי' ל"ג וסי' ט"ל וסי' מ' וסי' מ"ג יעש"ב וברוחב בס"ד והרי גם במנהג שהוקבע בעיר מקדם קדמתה שהיה בו חשש איסור כמה כרכורים ופקפוקים יש בפוסקים ז"ל דס"ל דגדול כח המנהג לבטל ההלכה ולעבור על האיסור כדי לקיים המנהג שהוקבע מקדם ושלא לבטלו כאשר בא בדבריהם דרבנן בכתבם ובלשונם הלא בספרתם כידוע ומפורסם לכל וא"כ כ"ש וק"ו ובן בנו של ק"ו שלא לבטל מנהג כשר וישר לפום דינא ומורגל בתפילת כל פה שלא לבטלו יכול על מגן והיכן מצאנו ידינו ורגלינו בבה"מ לקום כבתחי' ולבא ולבטל מנהגים ישרים ותורות אמת שנהגו הציבור דהשתא ומה במנהג שהוא דבר איסור לא ניתן לנו רשות לבטלו כי גדול כח המנהג מחמת שכבר הנהיגו דמבטל ההלכה וא"כ מי הוא זה ואיזהו אשר יש כח בידו לבטל בפרהסייא מנהג כשר וישר ומיוסד מרבותינו הקדמונים דבר אשר לא ישוער ולא יסופר ולא ימצא שום משען ומשענה בשום ספר והוא דבר פשוט שלא היה צריך הכתוב לאומרו אמנם להפצרה האנשים הלה שלמים כלבבי עשרה אשר בקשו ממני לחוות דעי בזה ולכתוב פסק דין בראיות מרובות על כן אמרתי לעשות רצונם כי ידעתי כונתם רצויה. לש"ש כי חוששים דנפיק מניה חורבה לפקפק בדברי. רז"ל ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש גם אנכי