לב חיים פלג'י חלק ב קלו

מרן אם היתה ההסכמה גדר לרבים אין מתירין ל' גדר הוא לאסור את המותר והביא כן משם כמה פוסקים וכ"כ שם דבנים אחרים דאפי' אינו אסור בפי האמת אלא כפי דמיון העובר אפי"ה אין מתירין ואף אם אנו יודעים שיעבור אמרינן הלעיטהו לרשע וימות ומסיק שם דהו"ל כמי שרוצה להתיר איסור שאסרה תורה יע"ש: גם הרב מהר"ם אלשיך ז"ל סי' נ"ט בהסכמה שהסכימו לדון העובר עפ"י כוללות כל טובי הקהלות למען הרחיק חנופה ולא יהיה נכון עפ"י טובי קהלו וכתב הרב שהיא למגדר מלתא ואין להם כח להתיר יע"ש והרב פרח מטה אהרן ח"א סימן מ"ד בהסכמה אחד שעשה רב אחד שקיבלוהו עליהם הקהל ותיקן שלא לקבל שוה רב ומורה שיהיה לו איזה קורבה בקהל ונשא ונתן שם בענייני הסכמות וכתב דכיון שקבלוהו עליהם לרב ומורה צדק והוא ראה בעין שכלו לגזור על הצבור תיקון זה אף שאינו בהסכמת רוב הצבור עם ז' טובי העיר אחר שהוא מלתא דליכא רווחא להאי ופסידא להאי חל עליהם גזרתו. וכתב עוד וז"ל וכ"ז שכתבנו אינו לא בהנחה אם היתה הסכמה זו בדבר רשות אבל בנ"ד דהסכמ' זו היא גדר לתורה ולדבר מצוה ודאי דאין ראוי להתיר' וכו' ואפי' שהיו הם עצמם המתקנים ההסכמה שבאים להתיר בנ"ד שהוא סייג לתור' ולרב"מ אין להתיר וכו' והביא ראיה מנדר של שחוק כמ"ש בירוש' הנ"ל. עוד כתב שם משם הרב מהרד"ך שכתב ע"ד הירושלמי וז"ל הרי לך דהואיל דאיכא קצת נדנוד עבירה לא רצה להתיר ואע"ג שלא היתה אומנותו בכך וכו' ע"כ. ועפ"ז כ"ש וק"ו בהסכמה זו שנתנו בה טעם הס"ג ומגדר מלתא דסכנה ודאי דאין לה התר' ואף מי שירצה להתעקש ולומר שזה אינו נקרא הס"ג כל כך כ"א גרמא בעלמא שגורם שילכו אנשים מבה"ך הישנים לזו הנוספת וגורם לקפח פרנסת ש"ץ מ"מ אף לפי דבריהם היאך אנו יכולים לומר שהרבנים המתקנים התירו הסכמה זו להיות גרמא בנזוקין לש"ץ דהגם דגרמא בנזיקין פטור מ"מ איסורא איכא ורבנן לא מכנפי למישרי איסורא ח"ו וכל שכן שהרי פירשו בדבריהם להדייא שיש בזה הס"ג והוסיפו בה טעם ב' דנפיק מינה חורבא טובא כי הוא מזיק ורודף את הרבים דזה הוי מגדר מלתא דסכנה ובודאי שלא התירוה: ועפי"ז אזדא ליה טענת הטוען שטען שזאת התקנה עשאוה ב"ד בלבד ולא נתנו ידיעה לק"ק ולא נקראת בבה"כ דאף דיהבינן ליה כל דיליה משא"כ האמת שהרי מבואר בה שהיתה בהסכמת הקהל מ"מ כיון שהסכמה זו היתה לאפרושי מאיסורא דהס"ג ומגדר מלתא דסכנה כמבואר בדבריהם אין אנו צריכים בזה להכרזה והסכמת הקהל: והנה הדבר ידוע שבמז"ק במינוי הדיינים מתקבצי' ראשי הקהל ואנשי המעמד ומקבלים אותם עליהם וכתב מרן בח"מ סי' ב' וז"ל כל ב"ד אפילו אינן סמוכים אם רואים שהעם פרוצים וכו' דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש וכו' ודוקא גדול הדור או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם ע"כ וכ' שם הסמ"ע סק"ט וז"ל שהמחום ב"ד עליהם ולפי מ"ש המחבר ב"ד נראה דר"ל שהמחום הצבור לב"ד עליהם וק"ל: גם הרב מהרש"ל ביש"ש פ"ט דבב"ק סי' ו' הביא דברי הרא"ש בתשו' שכתב ודוקא גדול הדור או ממונה לדון שהמחום רבים עליהם וכו' וכתב על וז"ל והנה במ"ש שצריך להיות ממונה וכו' פשיטא שהדין עמו דלאו כל כמיניה אפי' יחיד בדורו למגזר ולמקנס א"ל מרוצה לעם בהוימנא דידהו דהיינו ממונה לדון וכו' אבל מ"מ לא נראה לי שהכל במה שהוא ממונה וכו' אם לא שמומחה וגדול בהוראה וכו' ע"כ. והכא בנ"ד ידוע הדבר ומפורסם שהרבנים המתקנים נ"ן היו דיינים מומחים וגדולים בהוראה וגם קבלום הקהל עליהם. והרב מהרא"ם ז"ל ח"א דצ"ה סע"ד כתב וז"ל דדברי הגדול בעירו לאנשי עירו כדברי הגדול בדורו לאנשי דורו וכו' וכי היכי דגדולי הדור יכולין לגזור לאנשי דורם בין במילי דאית בהו אפרושי מאיסורא ובין במילי דאיה בהו מיגדר מילתא ובין במילי דאית בהו תיקון לאנשי דורם כדנפקא לן מעל פי התורה אשר יורוך ודרשו רבותי' אלו התקנות והגזרות והמנהגות שיורו מהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן הנעלם וכמ"ש הרמב"ם בפ"ק מהלכות ממרים ה"ה נמי דטובי העיר יכולים לגזור לאנשי עירם בין במידי דאית בהו אפרושי מאיסורא ובין במילי דמגדר מלתא ובין במילי דאית בהו תיקון לאנשי עירם וכו' ע"כ : גם הרב מהריט"ץ בסימן ק"ט הביא דברי הרא"ש שכתב בתשו' שיש כח ביד ב"ד לתקן תקנות לפי הזמן אפי' לעבור על דין תורה וכו' וכתב ע"ז וז"ל הרי לך מבורר דיכולים ב"ד לתקן תקנות מחדש וכו' יע"ש והרב בנימן זאב סימן צ"ג דתכ"ט סוף ע"ב בענין הסכמת הב"ד הביא שם שבועת הנשיאים לאנשי גבעון וכתב וז"ל ואם נפשך לו' שאני הנשיאים שלא היו כמותן וכו' משא כ בנדון זה דאין לגזור כי אם מדעת כלם אמור לו דלמגדר מילתא כי הכא יפתח בדורו כשמואל בדורו כדאיתא בר"ה וכו' וכיון שהחרימו הג' חכמים הנקראים רבים לאפרושי מאיסור' אין לו הפרה וכו' ע"כ. גם הרב כנה"ג בח"מ סימן רל"א הגהט"ו אות מ"ו כתב וז"ל במילי דמיגדל מילחא אין חילוק בין חכמים הראשונים לחכמי כל דור ודור פלגי מים דף ל"א ע"ב ע"כ וכן הביא שם באות ע"ו משם הרב מוהריק"ו יע"ש ובסימן ב' הגה"ט אות ה' עמ"ש רבי' הטור שם אם רואים ב"ד שצורך שעה הוא וכו' דנין בין מיתה בין ממון וכו' כתב הרב וז"ל בזמן הזה כל שעה צריכה לכך ורשאין לעשות שלא כדין משפטי שמול סימן ק"ך ועיין בס' בני שמואל עכ"ל: נקטינן מהאמור דהסכמה זו שהיא למגדר מילתא דסכנה ואפרושי מאיסורא אין אנו צריכים להסכמת הקהל וחייבים אנו לקבל גזרתם ומה גם שקבלום עליהם הקהל כמ"ש וגם אין לה התרה כמו שהוכחנו מדברי הרבנים הנ"ל. ומ"ג שהרי כתבו בהסכמה שהמוסיף בה"כ נכסיו הם מופקרים לעניי העיר בכח הפקר וכו' ומצינו שכתב הרמב"ם ז"ל פכ"ד מהל' סנהדרין וז"ל ויש לב"ד בכל מקום ובכל זמן להלקות אדם וכו' וכן יש לדיין תמיד להפקיר ממון שיש לו בעלים ולאבד זכותם כפי מה שיראה לגדור פרצות הדת ולחזק הבדק וכו' והרי הוא אומר בעזרא ואשר לא יבא וכו' יחרם הוא וכל רכושו מכאן שהפקר ב"ד הפרק עכ"ל וה' מהר"ם אלשקר סי' מ"ח הבי'