לב חיים פלג'י חלק ב קלא

עונים אחריו אמן ואחר שנת' בש"מ ב"ד שלפנינו יראנו גם אנחנו לבטלה לבל תצא תקלה מתחת ידינו ח"ו ועד כדון כל מי שנגע יראת ה' בלבו אינו מתפלל שם כ"א בוקי סריקי. ועל מה שטענו שכיון שהסענו דירתנו מהג'ודיריאה הישנה היתה הגזרה שלא יבנו בתי כנסיות וכו' וא"כ השררות נתבטלו ופנים חדשות באו לכאן וכו' ובעיירות אחרות חדשו כמה בתי כנסיות הנה במחז"ק הגם שבתחילת ביאתינו היינו מטולטלים מ"מ אחר שנתיישבנו חזרה עטרה ליושנה וכל מי שהיה לו ביה"כ בג'ידריאה הישנה שכלל הבה"כ שלו בזו הג'ודריאה עכב הס"ת והספסלים וכל טכסיסי הבה"כ שהביאו משם וקדושה א' קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל וכל א' זכה בשלו ומה גם שבעירות אחרות לא היה להם שם תקנה אבל אנן בדידן שב"ד שלפנינו עשו הסכמה הנ"ל בכמה חומרות מי הוא זה ואיזהו שיכניס עצמו בספק סכנה ב"מ. שוב הביאו לנו בני ראובן שטר ק"ע וז"ן מועתק מלשון לעז ללה"ק. במותב ג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא כמהר"ר שמואל פימיינטה נר"ו בתע"ג ונכונה כראוי איך אמת ויציב כשהי"ל דו"ד עם כהר"ר וידאל ישראל נר"ו ע"ע הבה"כ הלך כמהרש"ף הנז' ושל מאת כה"ר יעקב פאריינטי נר"ו בהר"י נ"ע שיביא לו רשות מהקהל כדי שיוכל לחלוק הבה"כ עם כהר"ר וידאל הנז' והשיב לו כהרי"ע הנז' כי כה יעשה וכה יוסיף ואח"כ בא ה"ר דוד גרשון י"ץ אצל כמהרש"ף ואמ"ל אומר לך יעקב פאריינטי שכבר יש לך רשות מהקהל שתוכל לחלוק הבה"כ עם כה"ר וידלא נר"ו ולא נשאר בזכרונו מי מנה לה"ר דוד אם הוא או יעקב פאריינטי. גם לרבות כי בימים ההם בא כה"ר שמואל לעסרי נר"ו שהיה רגיל ויושב בין ברכי הרב כמהר"ר וידאל ישראל זלה"ה כידוע. לדבר עם כהר"ש פימיינטה בזה הענין של בה"כ ואינו זוכר אם ביאת במהרש"ל אצלו קדמה לנתינת הרשות מאת הק"ק או אח"כ איך שיהיה אמ"ל תלך ליטול רשות מהחכמים כדי לחלוק עמו הביה"כ ותנוח מכמה מחלוקת והשיב לו כההרש"ף עכשיו אלך לבית כמהרי"ץ ן' וואליד נר"ו וכמוהרי"ט הלוי ז"ל והבין כההרש"ף מתוכן הדברים שכההרש"ל הנז' הוא שלוח אליו מאת הרב כמה"ר וידאל ישראל זלה"ה אלא שאי' זוכר כעת הדברי' כנתינתן ממש אבל בודאי קי"ל בגויה מאז ועד עתה שהוא שליח אליו מאת הרב הנז' זלה"ה ובכן עמר על עמדו כההרש"ף והלך לבית כמוהרי"ט הלוי ז"ל ושאל ממנו רשות לחלוק הבה"כ ונתן לו רשות ואמ"ל כמוהרי"ט לכהרש"ף תראה שתלך לבית כמוהרי"ץ נר"ו וכן היה ששלח אח"כ לבית כמוהרי"ץ נר"ו הנז' ולא נתרצה לתת לו רשות מאיזה סיבות ובכל מה שדבר עמו כמוהרי"ץ נר"ו לתת טעם למניעה לא דבר אתו מאומה מענין תקנה אם יש תקנה בעיר שלא לחדש בה"כ כלל ונמנע כהרש"ף הבה"כ מסיבת הרב כמוהרי"ץ נר"ו עכס"כ דהרש"ף הנז': הנה על מה שהעיד החכם הנז' שא"ל דוד גרשון משם הריע"ף שיש לו רשות מהקהל וכו' מלבד שהוא עד מפי עד ואין כאן עדות ברור' שהקהל נתנו לו רשות רק שה"ר יעקב פאריינטי ס"ל שי"ל רשות מהקהל עוד בה שהן לו יהי שהקהל היו נותנים לו רשות לא מפני זה נאמר שנתבטלה התקנה שהרי קי"ל דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין וכ"ש הכא בנ"ד לבטל תקנת רבותינו שבארץ החיים ומה כחם יפה של הקהל לבטל את דבריהם ותלינן ודאי בשכחה אחר שענין זה של בהרש"ף היה כמה שנים אחר התקנה הנז' ומוהרמ"ן ומוהרמ"ל זלה"ה כבר סעו למנוחות. ומה שנשכח מן הלב תקנה זו שתיקנו ששום בר ישראל לא ישכלל שום בה"כ וכו' היינו מפני שהיתה כלולה עם התקנה של בה"כ של ר' אב' פאריינטי ולא נשאר בזכרונינו רק התקנה של בה"כ של כההרא"ף ותקנה הב' נשכחה וראיה לזה כשבא אצלי אח"מ כההרש"ף הנז' שאתן לו רשות אמרתי לו איזה טעמים אחרים לשימנע עצמו מזה ולא נזכרתי מתקנה זו כלל שאם הייתי זוכר הייתי אומר לו שהוא טעם מספיק ודי והותר לשלא ישכלל הבה"כ: ועפי"ז גם מה שהעיד החכם הנז' שכההרש"ל אמר לו שיטול רשות מהחכמים וכו' והבין מדבריו שהיה שלוח אליו מאת הרב כמוהרוי"ש ז"להה דברים אלו אין בהם ממש לסתור תקנת הראשונים דאף למה שהבין מדבריו שהיה שלוח אליו מאת הרב ז"ל הרי הדברים שדבר עמו הוא שילך ליטול רשות מהחכמים ולא אמר שכמוהרוי"ש ז"ל נתן לו רשות להדייא ואפשר שאמ"ל כך כדי שהחכמים ימנעוהו. ואף אם היה נותן לו רשות בפירוש אמרינן דודאי שנשכח ממנו זאת התקנה ברוב השנים ובפרט שהרב הנז' בתוך טרדת גרסתו היה שכחן בענייני העולם כידוע והן. לא יהי אלא ספק בדבר זה הרי קי"ל ספק חרם להחמיר עוד זאת נדרש עמ"ש בהסכמה הנז' וז"ל והרי הוא כבונה במה בזמן איסור הבמות וכו' ע"כ אם יכול שום אדם להתפלל שם והגם שלא נזכר שום עונש למתפללים רק על המשכלל הבה"כ מ"מ כיון שגזרו אומר שהמשכלל הוא כבונה במה וכו' אם כן כיון שהתפלה היא במקום קרבן הרי המתפלל שם הוא כמקריב בבמה וחייבים הנתנו לקבל גזרתם כדקי"ל דרשאים ב"ד וכו' לצורך שעה: מעתה צריכים אנו לבאר תחי' השררה שהוא לבני ראובן בבה"כ הישנה על מה אדניה הוטבעו והוא שת"ח אחד הי"ל בה"כ א' בג'ודריאה הישנה שעקרנו דירתנו ממנה שהבה"כ הנז' זכה בה בתורת ירושה מחמיו ז"ל כולה בכללותה וכשעקרנו דירתנו מהג'ודריאה הנז' עפ"י מתמר המלך ור"ה וקבענו דירתינו בזאת הג'ודריאה וזכו הב"ב בקרקע האלדייט ונחלק לחצירות לבנות בו כידוע מכללם זנו הח' הנז' ויעקב אבי ראובן הנז' א' מיחידי הקהל בקרקע חצר א' ג' רבעים הח' הנז' ורביע יעקב הנ' ובנו בקרקע הנז' בתים וחדרים וכו' וקבעו בבית א' שבחצר הנז' בה"כ שיהנה הח' הנז' בג' רבעים בהכנסת הבה"כ ושררתה ויעקב יהנה ברביע הבה"כ ושררתה כמו שראינו כוח"ך בשטר הודאה שהודו השות' הנז' בקיש"ח וכו' ע"כ האמור וכתבו שם וז"ל שכל שררת הבה"כ הנז' ושררותיה והנאותיה הוא לזכות ב' עה"ד הנ"ל ג' רבעים מכל שירת הבה"כ והנאותיה לזכות כההר"א ורביע וכל שררת הבה"כ והנאותיה לזכות כההר"ש וכו' וע"ד זה יהיו מתנהגים הם וזרעם וז"ז עסכ"ה וכו' ע"כ. עוד כתב שם וז"ל גם קבע"ט כההר"א וכהר"ש בכח הקוש"ח שאם באולי יראה לשום א' משניהם לעקור הבה"כ הנז' מהחצר הנז' ולקבעה כמקום אחר נאה ויאה משם לעיני בני אדם הרשות