לב חיים פלג'י חלק ב קכט

חיד"א ז"ל המנהג עיקר והגם דסיים הרב ברכ"י ז"ל וכתב אמנם הואיל ונפיק מפום ארייותא כמ"ש הרב הנז' נכון ליזהר אך אין למחות וכו' יע"ש. לעד"ן דכיון שהמנהג פשוט בכל תפוצות ישראל ליודעים ושאינם יודעים אין מקום ליזהר עוד מעתה ואדרבא אחרי שהורגל המנהג בפה הכל לומר ב"ה וב"ש בכל ברכה אם אינו עונה ב"ה וב"ש יבא להכשל שלא לענו' אמן במקום שהוא חיוב גמור ועונשו גדול כי כן הנח להם לישראל וכל מן דין ומן דין סמוכו לנא שינהגו מנהגים כלה לאהבת ה' ולברך בשמו ועליהם תבא ברכת טוב ברכה וחיים : סי' קי מעוב"י טיטואן יע"א מהרב המובהק כמהר"ר יצחק ן' ווליד נר"ו: ביען שראובן דחיל חטאין אחד מיחידי סגולה שבמח"ק נפל למשכב בקיץ של אשתקד והאריך בחולייו ובערב יוה"ך שעבר יעצוהו אוהביו שיביא ס"ת שלו שיש לו בביה"כ הי"ג אשר היה מתפלל בה כדי שיתפלל במנין ביום הקדוש והנורא. וכן עשה ששלח לקרוא לש"ץ של הבה"כ וא"ל שיקרע תפירות יריעה אחת של הס"ת כדי לפוסלו ולהביאו לביתו . והעמידו הס"ת הנז' בארגז א' שהי"ל בחדר אחד הסמוך לביתו וקרא לת"ח אחד שיהיה ש"ץ והיה קורא בס"ת על שלחן גבוה שהי"ל לראובן הנז' והיו מתפללים שם בניו ונכדיו. ואחיו ולא עבר זר בתוכם ונשארו מתפללים שם עד חדש טבת שנלב"ע ראובן הנז' תנצב"ה. וגם אחרי כן נשארו מתפללים שם בניו וב"ב. והש"ץ של בה"כ היה חוקר ודורש מדוע לא חזרו לבה"כ אחר פטירת אביהם. ומפי השמועה שמע שמפני כבוד אביהם ישארו שם עד עבור פקידת החדש. ועכ"ז אחר פקידת החדש נשארו מתפללים שם ושלח להם הש"ץ שליח לראות מה בפיהם והיתה תשובתם ע"י השליח שאחר עבור פקידת השנה יראו מה לעשות. ואחר עבור איזה ימים שמענו באומרים שהיו מכינים היכל הקרש דמוכח מזה שהם רוצים לשכל ביה"כ קבוע ושלחנו לומר להם שיש הסכמה מב"ד שלפנינו חלקם בחיים שעוד כל ימי הארץ לא ישכלל אדם שום בה"כ. נוסף על הבתי כנסיות. וזה נוסח ההסכמה אות באות תב"ת טופס שטר ההסכמה מב"ד הצדק וז"ן ע"ן . בראותינו צעקת בני ישראל שלוחי צבור כל בתי כנסיות הי"ג צועקים וקובלים דינא קא בעינא על ר' אב' פאריינטי שרצה לשכלל ביה"כ מחדש והמה צועקים עליו שמקפח את פרנסתם שעמד לקרוא לעוברי דרך למישרים ארחתם להתפלל במקום שהתפללו אבותם ומקום קביעותם ורצה לגרשם מהסתפח בנחלת אבותם כדי שיתפללו אצלו ורצה להתכסות בטלית שאינו שלו ביד רמה והם נגזלים ממנו כי הוא מסיג גבולם וראינו שדבריהם אמת וצדק והדין עמהם שמקפח פרנסתם בהס"ג ובר מן דין קא חזינא דנפיק מינה חורבא טובא אין די באר כידוע ומפורסם לנו ועל הראשונים אנו מצטערים והלואי נעמוד בשלנו וכגון דא צ"ל שקודם ששכלל הביה"כ התרינו בו כמה פעמים אנחנו וראשי קהל עדתינו שלא יעשה כדבר הזה ולא הטה אזנו לשמוע ושוב שלחנו לו שליח ב"ד שאם לא יטה אזנו לדברינו כי מרה תהיה לו באחרונה והקשה את ערפו ולא אבה לשמוע. ושוב כשידענו שהיה מעמיד ס"ת בהיכל שלחנו אחריו להוכיחו שיטה אשורו מדרך זה ולא בא והוכרחנו לשלוח כרוז בשווקים וברחובות שכל מי שילך להתפלל אצלו שהוא עובר על הסכמת ב"ד והקקי"ן ועכ"ז לא שמע לקול מוריו ולא הטה אזנו להם כי אם עמד בקשיות עורפו הולך וחזק ובכן אנן בי דינא לבל תצא תקלה ח"ו קמנו ונתעודד בכח ורשות בהורמנא המסור בידינו מרבו' הקדמונים ע"ה וגזרנו בגזרת נח"ש על כל מי שיעבור על הסכמתנו וימרה את פינו בזה שעוד כל ימי הארץ לא ירים איש את ידו לשכלל עוד בה"כ נוספת על הבתי כנסיות הידועות לנו ביום הזה בעיר הלזו והרי הוא כבונה במה בזמן איסור הבמות ונכסיו הם מופקרים לעניי העיר בכח הפקר ב"ד הפקר וקרקעי ואגמ"ט וכל רכושו יחרם ולטרקיה חיוייא דרבנן דלית ליה אסוותא וקאי בארור כי הוא מזיק ורודף את הרבים והשומע ישמע והחדל יחדל ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה והיה זה ביום דבש שמנה ימים לחדש אלול שנת במקהלות ברכו לפ"ג. פה טיטואן יע"א . ע"כ נמצא כתוב וחתומים ע"ז ב"ד הצדק כמהר"ר מנחם נהון נר"ו. וכמהר"ר משה הלוי נר"ו. וכמהר"ר וידאל ישראל נר"ו והכרנו חתימתם. ולראיה שעמדנו על העתקה כראוי ח"פ וקיים. ע"כ נמצא כתוב בטופסי הנז' וחתומים עליו אח"מ ות"ח אחד שחתימתו נכרת. וכששלחנו לבני ראובן הנז' לומר להם על הסכמה זו היתה תשובתם שיסדרו טענותם ונכתוב ע"ז לחכמי המערב יש"ץ יושבי כסאות למשפט ואם יחייב הדין שההסכמה חלה עליהם ואין להם רשות לשכלל ביה"כ יטו אזנם לשמוע דברי חכמים ולו היה טענותיהם ששלחו לנו בכתב. והעתקנום מלשון לעז ללה"ק. א' כי מ"א נ"ע עשה הביה"כ בחייו ולא היה מי שעיכב על ידו אפשר שנטל רשות מהשלוחים והק"ק והראיה שאחר פטירת מ"א נשארנו מתפללים בבה"כ הנז' וכל החכמים ורוב בעלי השררות התפללו שם ורוב ראשי קהל עדתינו וכלם מרוצים וכמדומה לנו שזאת הבה"כ אפי' היה במצי' שלא היה לנו שררה בזה האופן שנעשית נוכל להניחה יען נראה לנו שהיה ברשות. כמ"ש. ב' אם אינו מספיק זה בד"ת הרי יש לנו חלק בשררה בכה"כ הידוע לנו ואפי' שהתקנה תהיה קיימת עפ"ה ששום אדם לא ישכלל ביה"כ מחדש לא דברו במי שיש לו חלק בשררה כמונו יען שאחרים חלקו הבה"כ מעט זמן קודם התק' ואם הב"ד זלה"ה שעשו התקנה היה בדעתם שאפילו לחלוק השררה לא יחלוקו היה להם לברר דעתם בתקנה ולאומרו בבירור. ג' זאת ועוד נראה שזאת התקנה מאחר שעשאוה ב"ד בלבד ולא נתנו ידיעה להק"ק ולא נקראת בבתי כנסיות. הקהל לא קבלוה וזאת התקנה הגוף הא' איננו בעולם זולת הטופס יכולים אנו לומר שאח"ך לאיזה סיבה ביטלוה וקרעוה ולא דקדקו אם היה טופס וראיה לזה שב"ד שלנו