לב חיים פלג'י חלק ב קכד

יע"ש כוותיה ראיתי להרב פרי מגדים בח' א"א שכתב כן יע"ש. ומ"ש כי ס' הא"ז היא ס' יחידאה ולא מצינו לו חבר הרי מצינו להאגודה שכתב כן בהדייא וגם מור"ם והרב הלבוש זל הכי ס"ל ואם כן היה נראה להתיר בהפסד גדול כנ"ד כי בלא"ה מצינו להמג"א ז"ל בסימן ש"ז סק"ז שלא התיר על ידי גוי אפי' שבות שלא במקום הפסד גדול יע"ש וכאן שהוא איסור שבות במקום הפסד גדול יש להתיר וכ"ש דיש סוברים דכתב שלהם הוי שבות ואם כן הוי אמירה שבות דשבות: אלא דהרב נודע ביאודה ז"ל שם כתב דאפילו לדברי המג"א אין להתיר ע"י גוי בכתיבה אפי' שיהיה הכתיבה שאינה אשורית כיון דלרוב הפוס' הוא מלאכה דאורייתא אין להתיר אפי במקום הפסד מרובה יע"ש ולע"ד נראה דיש להתיר בהפסד גדול כיון דהוי הכתב והלשון לעז ועיין להרב שב יעקב ז"ל חא"ח סימן ה' והביאו הרב יד אהרן ז"ל בא"ח מ"ב סימן ש"ו הגב"י אות ב' דמי שיש לו משפט בערכאות עם הגוי וצריך לעשות כתב גלחות על יד סופר שלהם ויש הפסד גדול או לדבר מצוה שיש לסמוך על הגמי"י ומור"ם ז"ל דסברי דכתב גלחות לא הוי כתב ומותר לעשות כתב גלחות שקורין דאתטיך בשבת דהוי שבות דשבות יע"ש ועיין להרב אז בא"ח סס"י ש"ז שכתב וז"ל וגוי שהיה תפוס אצל השופט ליחודי שהוא חייב לו יכול לומר לשופט שיקבל ערבות מן הגוי שיהיה לערבות ויניח התפוס לצאת אבל לא יאמר לו שיכתוב הערבות דרשות מהר"ש עכ"ל די"ל דלא התיר בכה"ג כיון דליכא הפסד כיון דבלאו הכי הגוי תפוס ולא יניחנו לצאת או כי בלא"ה החיוב של ערבות אצל השופט הוא בטוח דאל"כ בלא"ה לא יתפייס הישראל להוציאו. ועוד נראה להקל בנ"ד שיהיה ענין זה להתיר אמירה לגוי זה שיאמר לגוי אחר דיהיה אמירה שבות דשבות עיין להרב חוות יאיר סי' ע"ט וסימן ן' וג"ן מ"ש לצדד בזה והגם כי הרב לחם יאודה ז"ל ח"ב דס"ז ע"ב כתב בפשוט לאסור הא מיהא כגון דא דנ"ד דיש עוד טעמים להקל הוי דבר זה סניף ועיין להרב בני חיי ז"ל א"ח סימן רע"ו ובספר שבות יעקב ח"א סס"י קס"ד ועיין בספר פרי מגדים בח' מז א"ח סימן ש סק"ב יעש"ב אלא שראיתי להרב ברכ"י א"ח סי ש"ו אות ט"ו שכ' וז"ל ומעל' בערכאות מה שהתירו לומר לגוי לכתוב כתב בשבת על מה שהיו מבקשים מהיאודים חמשים דינרים וכתבו הקהל לשלטון על ידי הגוי שמא יניח להם הממון ההוא או יתפשר בדבר מועט לא יפה עשו ואיסורא קא עבדי דאמירה לגוי שבות רבינו ישעיה הראשון בתשו' ב"י סימן צ"ח והאריך מאד לדחות ראיות המתירים ולהוכיח האיסור יע"ש. ואנן בדידן לא זכינו לראות תשו' זאת וראיותיו. אמנם נראה לומר דיש מקום לחלק דשאני ענין נדון הרב הנז' שהוא חמשים דינרים ברוב הצבור ואם יתפשר למחצה או לשליש הוי דבר מועט דאין צבור עני ואם כן לא התיר הרב בכה"ג אבל כשהוא הפסד ממון הרבה אפשר דגם הרב זל יהיה מתיר בכה"ג. ועוד יש מקים לחלק כי לגבי צבור דהוי דבר שבפרהסייא לא הותר בשבת אפילו בהפסד ממון כי ילמדו להתיר בכל ענין אמיר' לגוי אבל כשיהיה יחיד בדבר שבצנעא אה"נ דמותר וזה ברור. והרב שאלת יעבץ ז"ל סימן לק"ט כתב וזל ופעם אחת הוריתי להתיר כתיבה על ידי גוי בשבת עצמו מה"ט משום הפסד מרובה כמו שזכרתי בקונ' גדר ישיב א"י בתחילתו אלא שבאמת דיני השבותים חמורים והם כהררים התלוים בשערה ואין מדמים מזו לזו וכבר כתבו רבים מהפוסקים ז"ל לאסור אמיר' לגוי במלאכה גמורה אפילו במקום מצוה יע"ש ועיין בספר שמן המאור ז"ל על ש"ע א"ח סימן תמ"ד ס"ד דמ"ר ע"א יע"ש: סימן קה שאלה בעירנו אזמיר יע"א יש בעלי אומניות שמנקרים את הצמר הנקראים רופ"יט הטיפטיג'יס יש וכמו כן יש בעלי אומניות שמנקרים ומנקים גיזי צמר רחלים הנקראים רופ'יט הלאנירוס ואירע שהסוחר גוי רוצה לנקות הצמר ומכקש מאת בעלי אומניות אלו שיעשו מלאכה בח"ה אם יש מקום להתיר לפועל שאין לו מה לאכול שיעשה מלאכה זה יורנו המורה הדין ושכמ"ה: תשובה נער הייתי גם זקנתי ומזמן מורינו הרב הגדול כמוהרי"ם ז"ל ואחריו הגאון מ"ז ז"ל כמה פעמים שאלו מהם על הדבר הזה אם יש להתיר לפועל שאין לו מה שיאכל ומעולם לא התירו אפילו שהיה הסוחר גוי דוחק להם הרבה מאד ומאיים ומגזם שאם לא יעשו מלאכתו בח"ה כי הוא כועס עליהם ומקפח פרנסתם שלוקח פועלים גוים ואינו עושה עוד מלאכתו עם הישראלים ועכ"ז לא התירו ושלי"ת לא אירע שום נזק והפסד ליאודים בעלי אומניות אלו וכדומה להם מסיבה זאת ומאותו זמן מהב' המאורות הגדולים דור אחר דור עד זמנינו בכל חג הפסח וחג הסוכות היו באים מסרסורי' ישראלים שהם סרסורים מהסוחרים גויים לבקש התר לעשות מלאכה אצל הגויים ע"י פועלי ישראל שאין להם מה יאכל מאת רבני מתא וכולם היו מורים להם לאיסור וכל העם אשר בשער עדים בדבר הזה ומעולם לא שמענו שקרה להם איזה מקרה רע מנזק והפסד ושמעתי מפי מגידי אמת שבכלל הרבנים מרבני עירנו אשר שלו מהם היתר ולא התירו הוא היה הרב המו' בעל ס' פני מבין ז"ל שדחקו אותו הרבה ע"י סוחרים גוים שיתן להם היתר ושהספינה היא הולכת בתוך המועד והרב ז"ל כה אמר כי בזכו' שאנחנו מקיימי' תורתינו הקדושה הספינה אינה הולכת כ"א אחר ח' ימים אחר החג וכל הפעולה יהיה ע"י ישראל וכן היה וכבר מצינו עובדא בגמ' במ"ק דיו"ד ע"ב ברבינא דהוה ליה עיסקא דהוה מזדבן בשיתא אלפי שהייה לזבוני בתר חולא דמועדא וזבניה בתריסר אלפי וכו' הרי דבשביל ששמר מלחלל ח"ה עשו לו נס מן השמים שימכור עוד יותרת: ונראה דה"ט כי לא התירו לפועל שאין לו מה יאכל שהוא מוסכם מהש"ס במ"ק די"ג ע"א וכל הפוסקים הרי"ף והרא"ש זל שם והר"ן בה' שם פ"ב דמ"ק והמרדכי שם בפ"ק סי' תתמ"ו והרמב"ם ה' יו"ט פ"ז הכ"ד והאגודה פ"ב דמ"ק סי' י"ט וסי' ך' והסמ"ג עשין ע"ה והרב החינוך ז"ל סי' שכ"ג בס' אמור ומרן בש"ע סי' תקמ"ב מפני שמה שהתירו לעשות מלאכה ע"י פועל ישראל שאין