לב חיים פלג'י חלק ב קכב

אנחנו נוהגים וכ"כ בס' בית השואבה דקס"ו ע"ב אות כ"ג וז"ל והעיקר למעשה כפסק מרן וכ"כ הטור יע"ש ומיהו אסלא זיכה העירוב ע"י אחר וברך יכול לזכות אחר הברכה וכן ראיתי להרב אורחות חיים בהלכות עירובין דנ"ט ע"א אות וי"ו שכתב וז"ל לקח האחד פת משלו ונתנו לחבירו אין צריך לגבות אך צריך לזכות בהם ע"י אחר קודם שיברך ואם בירך קודם שזיכה להם יצא ויזכה להם אחר הברכה יע"ש: סימן קב שאלה מעשה שהיה שמת לאדם מת שחייב להתאבל עליו בלילה ראשונה מחג הסוכות אם מותר לאבל ביו"ט ב' אחר הקבורה לקרות בתורה ולעלות לס"ת ולומר ההפטרה וגם בתוך ימי ח"ה לקרות סדר לימודו ומ"ג בלימוד ליל הושענא רבה על הכל יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה כפי מאי דקי"ל בש"ע א"ח סי' תקמ"ח סעיף ד' וז"ל זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילות ה"מ דברים של פרהסייא אבל דברים שבצינעה נוהג ודברים שבצינעה הם תשמיש המיטה ורחיצה ות"ת וכ"כ ביו"ד רס"י ת' ות"ת הוי דבר שבצינעא וכו' יע"ש וכתב הרב מג"א שם בא"ח והביאו הרב באה"ט שם סק"ה ואסור לחזור הפרשה במועד דאינו חייב לחזור פ' המועדים יע"ש. ואם כן אינו יכול לעלות בתורה ומכ"ש לקנות ההפטרה לקרותה ואפי' ליקח אותה מאחר אסור דכל בצינעא אסור אלא דאם קראוהו חייב לעלות דהוי בפרהסייא וכ"כ מרן שם בש"ע ביו"ד סימן ת' דאם קראו את האבל לעלות לתורה צריך לעלות שאם היה נמנע היה הדבר בפרהסיא ור"ת היו קורין אותו בכל פעם ג' ואירע בו אבילות ולא קראו החזן ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרות ג' בכל שבת הרואה שאינו עולה אומר כי בשביל אבלות הוא נמנע והוי דברים שבפרהסיא יע"ש וכ"כ התשב"ץ ח"ב סימן רע"ו בשם סמ"ק ושכן היה נוהג הרא"ש ז"ל יע"ש וכן מתבאר מדברי הרב כתונת יוסף חיו"ד סימן ז' דכ"ט ע"ב דנשאל במי שמת לו מת בח"ה של סוכות אי מותר לעלות לס"ת שנסתפק הש"ץ כי כיון דלא חל עליו עדיין האבילות אם מותר לעלות לתור' והשיב דאסור דדברים שבצינעה נוהג זולת אם מפרסמא מילתא דהוי בפרהסיא וכענין נדון דר"ת יע"ש גם הרב פרי מגדים בא"ח בחלק א"א סימן תקמ"ח סק"ח שכתב וז"ל ומי שמת ברגל או לא נהג שעה קודם הרגל אסור בתורה גם לעלות בתורה אין קורין אותו כמו בשבת ועיין יו"ד עכ"ל ואפי' בהא דמצינו בעובדא דר"ת הרי כתב הגמי"י והביאו הרב הפרישה ביו"ד סימן ת' סקי"ג דאמנם יותר טוב היה לו לומר מקודם לצאת מבה"כ וכו' יע"ש וגם. מהרש"ל בתשו' סימן ע"א כתב על עובדא דר"ת הנז' דלא שמעתי נוהגין כן בזמנינו ומזה למד הרב כנה"ג ביו"ד סימן ת' דאבי הבן אבל לא יעלה ותמה על מי שהורה אפי' לחכם שהיה עולה בקהל שלו בעשרת הדברות דאין לעשות מעשה כר"ת יע"ש ולכן אין לאבל בתוך הרגל לקרות בתורה בשום ענין ולא לעלות בתורה ולקרות ההפטרה וכ"ן מתשו' מוהר"מ מלובלין סימן ע"ג ורמזה ג"כ הרב באה"ט בא"ח סימן תקמ"ח סק"ז וכ"כ בס' השומר אמת בקו' הס' בקונ' שומר שארית ד"ה ע"א אות כ"ו יע"ש וכ"כ בס' שערי אפרים סוף שער ח"ן אות קי"א וז"ל ומי שמת לו מת ברגל והוא אונן אסור לעלות לתורה יע"ש: ונראה ודאי דש"ץ ת"ח ויודע שהאבל בבה"כ ובא השמש הכנסת לומר לו שיקראהו לא מבעייא כי כבר שאלו את פי המורה צדק והורה להם שלא יקראהו דאיסורא עבדי לקרותו ולעשות הפך הדין אלא אפי' אם לא ידעו הגזבר ושמש הכנסת שהוא אבל או שהוא אבל ולא ידעו הדין וביקשו לקרותו לס"ת עכ"ז אם הש"צ ת"ח ויודע הדין שאבל אסור בד"ת יש לנו למנוע מלקרותו לס"ת ולא הוי בפרהסייא כי השמש הכנסת אומר להש"ץ בלחש שיקרא לזה האבל והש"ץ מחליף לאחר ואפי' אם מתעכב עד שיחזור השמש ויש רשות מהגזברים עכ"ז לא מינכר מילתא שהוא בשביל האבל ולא דמי לנדון הרב כתונת יוסף שקרא השליח צבור בקול רם בצבור כמו שיע"ש: ולענין לימוד ליל הושענא רבה נרא' דאסור לקרות בתורה דהרי מצינו בתשו' מוהר"מ מלובלין סי' ע"ג דפסק באבל תוך חג הפסח שחייב בכל המצות הנהוגות בלילה זולת סדר הגדה יקרא אחר לפניו והוא יושב ושומע וכ"כ מרן החבי"ב בס' פסח מעובין סימן קע"ז והרב חק יוסף בסימן תע"ב סק"ד יע"ש. וגם לענין קריאת ההלל בליל פסח חלק הרב חק יוסף בסימן ת"פ סק"ב על הרב חק יעקב וס"ל דאבל לא יאמר הלל בליל פסח אלא יקרא אחר לפניו וישמע כמ"ש מוהר"מ מלובלין בתשו' יע"ש ועיין להרב מחב"ר בא"ח סימן ת"ף ואם כה אמרו בליל פסח שיש לו חיוב לומר ההגדה והיא מ"ע כמ"ש הרמב"ם בפ"ז ה"א שמפני זה אם ליכא אחר יאמר הוא בעצמו ההגדה כמ"ש הרב פ"מ בא"ח סימן ת"ף בחלק מ"ז סק"א יע"ש וכמו כן הלל כל שכן בליל הושענא רבה דליכא חיוב לא מד"ת ולא מד"ס לעסוק בתורה בלילה כי אם משום מנהג ותיקים דודאי דאסור ללמוד בד"ת בלילה הזאת ואם ירצה יקבץ מנין בביתו וילמדו והוא יושב ושומע: איברא דיש ללמוד היתר בדבר ממה שמצינו פלוגתא בדבר זה דלדעת הרמב"ם ז"ל בפ"י ופי"א מהל' אבל ס"ל דברגל ל"ד לשבת ואינו נוהג האבל אפי' דברים שבצינעא ברגל יע"ש והרמב"ן בס' תורת האדם כתב דיש כת מן החכמים סוברים כהרמב"ם לא שהרמב"ן בעצמו חלק עליו וכ"ה דעת התוס' והרא"ש כמ"ש מרן בא"ח סימן תקמ"ח וכ"ה דעת הטור וכן פסק בש"ע וגם מהריט"ץ בתשו' סי' ע"ח כתב דאין לומר הלכה כדברי המקל היכא דהתוס' חולקים עליו זולת היכא דיש מקומות שנהגו כהרמב"ם ועיין להרב מזבח אדמה בהל' חנוכה סימן תרע"א ד"ט ע"ד בשם ספר שלחן מלכים והביאו בס' מחב'ר בא"ח סימן תרס"ד ועיין בס' שלמי צבור דף קפ"ח ע"ד דכתב דמת לו מת בתוך החג התירו רבני ירוש' קרוא סדר תיקון ליל הושענא רבה יע"ש והביא דבריו בספר זכור לאברהם ח"א חיו"ד מער' אבל אות תי'ו ד"ה ת"ת יע"ש ואפשר שבארץ הצבי פוסקים כהרמב"ם ועדיין צ"י: