לב חיים פלג'י חלק ב קיט

הששי משום כבוד השבת: ולענין אם יכול להסתפר בליל ל"ג הרב"ח בסי' תצ"ג אסר והרב א"ז חלק עליו והתיר להסתפר בליל ל"ג אלא שבספרו א"ר שם בסי' תצ"ג סק"ז אחר מה שהביא מ"ש בספרו א"ז דמותר להסתפר בלילה כמו שא"א תחנון בערב כתב וז"ל מיהו נשואין לא ראיתי נוהגים אלא ביום ממש ומ"מ בשחל ל"ג לעומר בערב שבת אפשר להקל בשעת הדחק לעשות ביום מלעשות בלילה עכ"ל ונראה דט ס נפל בדבריו וצ"ל אפשר להקל בשעת הדחק לעשות בצילה מביום וכן ראיתי בס' פרי מגדים בסי' זה בחלק א"א סק"ג שהביא דברי הרב א"ר אלו וכתב וז"ל ומ"ש כשחל ל"ג בעומר בערב שבת לכאורה ט"ק וראוי להיות כשחל ל"ג בעומר בערב שבת מותר לעשות נשואין בלילה שלפניו עכ"ל והיינו כונתו ע"ד שכתבנו דמתיר לעשות הנשואין בלילה שלפניו שהוא ליל השישי ואין ס"ד לומר על ליל חמישי דאין זה משמעות דבריו כלל: אלא דדבר זה לעשות נשואין בליל השישי לא יתכן כלל דלא נהגו לעשות נשואין בלילה דלא מסמינא מילתא וכ"ש קדושין דקי"ל דאין מקדשין בלילה לכתחילה ועמ"ש בסה"ק נשמת כל חי ח"ב חאה"ע סס"י ב' דמנהג עירינו אזמיר יע"א היא שלא לקדש בצילה כמו שיע"ש בס"ד ואם נתיר מבעוד יום אחר תפלת מנחה סמוך ללילה לקדש ולעשות הנישואין כי כיון שאין אומרים תחנונים מבערב הרי התחיל שעת ההתר וע"ד שכתב הרב א"ר דבר זה נראה לי קשה להתיר נשואין ומ"ג לעשות סעודה ואם יהיה סמיך ללילה ממש דהיינו סמוך לשעת י"ב כי בהשתלם הקדושין והנשואין יהיה לילה ממש ויתפללו ערבית ויעשו סעודה באנו לידי מחלוקת אחר אם יאמר בסעודה ראשונה ז' ברכות אחרי שהיה הנשואין ביום והסעודה בלילה והגם כי בנשואין אלמן ואלמנה שחל עשרה בטבת ביום ה' עשינו מעשה להורות להם כי בערב יעשו נשואים ובלילה הסעודה ועשינו מעשה לברך ז' ברכות כדעת הפוסקים הרא"ש ותגודה והרב שארית יוסף ודעימייהו וכמ"ש בקונט' רו"ח חחה"ע סי' ס"ב זהו דוקא כשאירע יום הנשואין שהוא ת"צ כי א"א בלא"ה משא"כ ביום ל"ב לעומר בערב כי אינו זמן תענית כ"א משום כי אינו זמנו אין נראה להתיר לא לבחור שנושא בתולה כי בלא"ה יכול לישא ביום השישי כמנהג עירנו אזמיר יע"א שרוב הנשואין הם נעשים ביום השישי ואפי' באלמון הנושא גרושה או בתולה כל שאינה אלמנה אין מקום להתיר לעשות הנשואין ביום ל"ב בערב ולעשות הסעודה בלילה דיעשה הנשואין ביום השישי וימנה ג' ימים עד יום א': אכן באלמן הנישא שמנה כי יש לחוש לסכנה לבעול בעילה ראשונה בליל שבת כמ"ש הפוסקים ז"ל אזי אם הוא שעת הדחק יש מקום להתיר לעשות הנישואין בערב יום ל"ב סמוך לחשיכה ותכף קודם תפילת ערבית סמוך לשעה י"ב חסר חמשה דקים או עשרה יסדרו הסעודה ויאכלו רוב הסעודה בלילה ואז יברכו ש"ב איבא דכ"ע ואח"ך יתפללו ערבית ומה גם אם זה הלמין לא קיים מצות פו"ר ואין לו מי שישמשנו דאז יש להקל כמ"ש הפוסקים ואם אפשר לדחות בעילה ראשונה למוצאי שבת יכול לעשות הנשואין ביום הו' והכל לפי הענין ולפי ראות עיני הדיין. ובלא"ה בבעולה ואלמנה יש פקפוק מצד אחר ממ"ש מרן בש"ע אה"ע סי' ס"ד ס"ה אין כונסין בתולה לחופה בשבת לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה והו"ל כקונה קנין בשבת ואלמנה אין חופה קונה בה אלא ע"י יחוד של ביאה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה לפיכך צריך להתיחד חד עמה קודם שבת כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת יע"ש והרב ב"ח כתב דצריך להיות ביאה ממש ועיין להרב פרי מגדים ז"ל בחלק א"א סי' של"ט דאע"ג דישראל קדושים עכ"ז אם הוא שעת הדחק שהכין הכל יש להתיר. והרב ח"מ זל שם באה"ע סי' ס"ד סק"ו חלק על הרב ב"ח ועיין בס' ב"ש שם ובט"ז שהאריך בזה וכתבו הפוסקים דאם כינסה נדה ואינו בועל בעילה בשבת דמותר יע"ש ועיין למרן בב"י בא"ח דיחיד בלתי ביאה מהני ועיין בס' יד אהרן בסי' זה בהגה"ט אות דאפי' אם כינסה נדה מהני יע"ש. והנכון שלא לכנוס למנה ובעולה בערב שבת בשום אופן כי אם ביום חמישי או מיום ב' ואילך שלא להכנס במחלוקת הפוסקים זולת אם הוא שעת הדחק גדול דאז יעשו כסברת הפוסקים הניתנים למעלה כל אחד ואחד לפי סברתו וצריך להתיישב בדבר. וכ"ש למה שהעלתי לע"ד להרחיק הנישואין אפי' עם בתולה בערב שבת מכמה טעמים כמ"ש בסה"ק תוכחת חיים סדר בראשית ובסה"ק: רו"ח חאה"ע סי' מ"ש בזה בס"ד: סימן צח ממתא מאגנאציאה יע"א מרן מלכא המאור הגדול לממשלת היום מורינו ורבינו משיש תפארתנו הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר מקור מים חיים נר"ו יאיר אורו כצאת השמש בגבורתו כיר"א: אחרי ניו"ק בקידה ת"ק בעוצם התוא'ר ובחי'ן טעמא דאתי לידי שאלה ע"ע ששלחתי לקחת מרודיס יע"א שלשים אוק' מקצירה ע"י סי' אליהו גומל נר"ו ובא לעוב"י אזמיר יע"א ושלחו אותה לכאן בלי חותם ובלי מפתח אלא תוך תיבה אחד מצופה מבפנים מטיניקי"ל ומקושרת בחבל אחד הדק הטב ולזה חששתי לשמא הגוי החליף מעט ובאנו למחלוקת אי חיישינן דהגוי מכשיל את ישראל בחגם אם לאו כמפו' בש"ס ופוסקים והרב כנה"ג סי' קי"ח אסף וקיבץ וכתב ולענין הלכה הרדב"ז והמבי"ט ומוהר"ם די בוטון תפסו כדעת התוס' וכ"כ הרב פר"ח והרב חכם צבי סימן ט"ל וכ"כ מוהרימ"ט וכו' ואעפ"י דבס' בעי חיי לא רצה להתיר מטעם זה מכח ס' הרשב"א דס"ל דחיישינן והיא מוכרחת מסוגיית הגמרא אף דכבר כתבתי עליו דאין זה הכרעה משום דמצאתי להרשב"א דס"ל דאין הולכין באש"ג אנ"ט והביאו הרב חקרי לב סימן קכ"ג וע' במוהרימ"ט ומה שתירץ הרא"ש אלא דאין הפנאי מסכים עמי והראיה מההוא ארבא דמורייסה במקומה עומדת ובהצטרפות מ"ש הרדב"ז סי' רצ"ט ע"ע ישראל שהפקיד אצל הקונסול חבית של שכר והקונסול היה מוציא מזה השכר והקונסול אמרו לישראל ופסק דאם