לב חיים פלג'י חלק ב קטז

זו משומר ובא מהם ומכיוצא בהם ומיהו נהגו לאומרה יע"ש גם הרב אורחות חיים סל' שבת דף ס"א ע"ד סעיף י"א כתב וז"ל אבל בשבת שחל בו יו"א של פסח אין אומרים אותה כלל דלילה משומר מן המזיקין וכו' ויש מקומות שאומרים אותה והכל הולך אחר המנהג יע"ש: הנך רואה בעיניך להרב אבודרהם ז"ל ולהרב א"ח שסוברים כדעת מ"ד שיש לומר ברכת מעין שבע בליל ראשון של פסח שחל להיות בשבת והעד העיד שכן המנהג לחומרה ומעתה כמה קשה ע"ד הרדב"ז ז"ל שכתב שכל הפוסקים פסקו שלא לאומרה ושאין כהן מחלוקת שהרי מצינו ראינו להרד"א ז"ל שחולק על זה וסובר שכן המנהג והוא תימא גם לרבינו הרב כנה"ג אשר כל רז לא אניס ליה איך לא זכר מדברי הרד"א וגם להרב הרד"א ז ז"ל קשה איך לא הכריח כן מדקדוק לשון הש"ס שאמר סתם וכדברי הרב המקו' מהר"ש ז"ל וגם ע"ד הרב מהר"ש קשה שלא זכר לדברי הרד"א שהוא תנא דמסייע ליה וקאי כוותיה כי הגם כי ס' אורחות חיים לא נדפס בזמנו מ"מ ס' אבודרהם כבר היה בזמנו והיה לו להזכירו ומ"מ לענין הלכה במקום שיש מנהג לאומרה או שלא לאומרה הכל כמנהג המדינה אמנם במקום שלא יש מנהג ברור אם לאומרה אם שלא לאומרה שב וא"ת עדיף שלא יאמרו אותה כדעת רוב הפוס' רך אמנם אם התחיל הש"ץ ופתח בברכה והזכיר את ה' יגמור אותה דיש לו על מה לסמוך. וכבר שמעתי מפי מגידי אמת כי המנהג בירוש' תובב"א בבה"כ של החסידים הנקרא בית אל יב"ץ ובבה"כ הגדיל ק"ק ת"ת נוהגים לומר ברכת מעין שבע גם כשחל ליל ראשון של פסח בשבת כהוראת הרב הקדוש מהר"ש שערבי ז"ל וכן נתנהג בפני הרבנים הגדולים והמקובלים בזמן הרב מהר"ד מחג אר ז"ל ובזמן הרב הגדול מהריט"א ז"ל עד זמנינו זה וכן נהגו גם כן בעה"ק טברייא תו' לומר ברכת מעין שבע בליל ראשון שחל להיות יו"ט של פסח בשבת ויש להם על מה שיסמוכו כפי בל האמור ומדובר וכ"כ הרב מהר"י צמח זל והובאו דבריו בס' נגיד ומצוה דז"ן ע"ב כי יש לומר ברכת מעין שבע אפי' כשחל יו"א בל פסח בשבת אומר אותה משא"כ לפי הפשט יע"ש וכדברים האלה כתב גם כן הרב חמ"י בהל' שבת סיפ"ו דזן ע"א יע"ש וזה תימא על הרב ברכ"י בא"ח סימן תרמ"ב שהביא תשובת הרשב"ש סימן שצ"ח שכתב בליל פסח שחל בשבת אין אומרים ברכת מעין שבע וסיים וז"ל וגם ל סודו תדרוש אור'ו מרא"ש סו"ד שח"ו השערה דדוקא בליל פסח השעה אינה צריכה לכך והדברי עתיקים דברי צדיקים בראי מוצק חזקים יורדו מחוקקים מים עמוקים. נחמדים מזהב ומתוקים עכ"ל והדבר קשה שמצינו בין ברבני הפשט בין ברבני המקו' שפסקו לו' ברכת מעין שבע בליל ראשון של פסח שחל להיות בשבת ועיין עוד להרב ז"ל בקונ' ש"ב שם שהביא משם הרמ"עי שדעתו נמי נטה לאומרה כמו שיע"ש באופן שכעת נראה לומר דיותר יש להכריע לאומרה משלא לאומרה והנה בעתה האיר וזרח ספרא נה"ר ס' דברי שלום להרב החסיד המקו' מוהר"ד אברהם שלום מזרחי שערבי ז"ל ושם ראיתי בהקדמת חתן המלך הרב המחבר ז"ל הרב המו' ח"ק כמהר"ר אג"ן שהביא דברי הרב הגדול מ"ז בס' נהר שלום שהכריח לומר ברכת מעין שבע גם בליל יו"ט ראשון של פסח שחל להיות בשבת ודחה דבריו וז"ל ואני תמה על זה כי מאחר דע"ד הסוד אין מקום כלל וכו' יע"ש: ואנכי הצעיר הגם כי אין לי עסק בנסתרות עם כל זה אמינא ולא מסתפינא כי כנגד גדולת תורתו של הרב מהר"ש ז"ל בנגלה ויותר ויותר בנסתר שהיה רב גדול ומפורסם בקבלה עד שכמעט אמרו עליו כי קבלה בידם כי מה שהבטיח רבינו האר"י ז"ל בעת סילוקו בתוך הטבילה שאם תזכו אבא אליכם פעם אחרת נתקיים הבטחתו זאת שבא בהרב מהר"ש ז"ל ואבותינו סיפרו לנו גודל חכמתו בקבלה יה"כ מי הוא זה ואיזה הוא אשר יחלוק עליו אם לא שימצא עזר כנגדו מדברי הזוה"ק והתיקונים או מרבו האר"י ז"ל וכל שלא מצא ראיה לדבריו לדידי להרב הגדול המקו' מהר"ש זל שמעינן שהוא בקי טפי ומ"ג כי מצינו סרכין תלתא הרמ"ע ז"ל והרב מהר"י צמח ז"ל והרב חמ"י אשר באו דבריהם כתובים בספר שכתבו בפי כי עפ"י הסוד יש לאומרה ועוד שהרי בזמן הרב מהר"ש היו כמה רבנים מקובלים גדולים כהרב המקו' חיים דילה רוזא ז"ל וכדומה לו נתנהג מנהג זה ושוב אחרי כן בזמן הרב המקו' מהר"ד מאג אר ז"ל וסיעתו וכמו כן בזמן הרב הגדול עיר וקדיש מהריט"א ז"ל והרב החסיד מהר"ר אברהם מזרחי ז"ל וסיעתם והרי יש כמה רובא דרבוותא מהמקובלים זל שהיו אומרים ברכת מעין שבע ושכן הוא המנהג יותר ממאה שנה ואם כן איך יתכן בלתי ראיה חותכת לחלוק עליהם ולבטל המנהג משים דעפ"י הסוד אין לומר כי אם איתא להא כל הרבנים הגדולים ומקובלים הללו לא היו עושים הפך זה ומ"ג במקום שמצינו שרבני הפשט מסכימים עמהם או' דאין דחיה זאת כלל כי גם עפ"י הסוד ס"ל להרבנים המקו' הללו שיש להומר' וכמו שכן כתבו בהדייא הרמ"ע והרב מהר"י צמח והרב חמ"י גם מ"ש הרב אג"ן וז"ל וע"ד הפשט מי לנו גדול מהר"ן ז"ל הביאו הרב ב"ה שכתב הרב"י משמם ופסקו מרן וכו' דאין אומרים ברכת מעין ז' כשחל להיות בשבת יע"ש ומנ"ל לאפלוגי עלייהו ובפרט בספק ברכות וכו' זת"ד ולע"ד לא ידעתי מאי מקשה כי הרב מהר"ש ז"ל מקשה ע"ד הר"ן עצמו מלשון התלמוד כי סתם שאמרו יו"ט שחל להיות בשבת סתמו כפירושו שכולל בכללות גם יו"ט של פסח ולכן כל שהמשמעות מהש"ס גופיה מורה להפך שפיר קא מקשה ומדחה הרב מהר"ש זל ע"ד הר"ן שכתב לחלק כן מסברא דמשמעות ל' הש"ס הוי להפך גם מה שהביא תמו' הרדב"ז שכתב שכ"כ כל הפוסקים וזה שרוצה לאומרה הוא דעת חיצוני ואין ראוי לקרותו מחלוקת. וכו' ואיך פסיק ותני לאומרה וכו' יע"ש כבר כתבתי כי דברי הרדב"ז תמוהים שהרי מצינו לאבודרהם שהביא מחלוקת זה בהדייא וגם שכתב שהמנהג לאומר' וכמו שכן כתב ג"כ הרב אורחות חיים הרי יש כאן מחלוקת וגם אינו דעת חיצוני חלילה כי משמעות ל' הש"ס מסייעו ואם כן אחרי שמצינו שיש בפוסקים מחלוקת זה ג"כ דיש סוברים שיש לאומרה וגם רוב המקו' סל"ה איך יתכן לבטל המנהג כיון שיש לו יסוד עפ"י הפשט ועפ"י הסוד מהרבנים הגדולים והמפור' ומ"ג כי כתבו בהדייא הרב אבודרהם והרב א"ח ז"ל