לב חיים פלג'י חלק ב קטו

ובחליטה זהו לכתחילה ובה' מיני דגן בים כשהוא באורז שהוא חומרא יתידה ומשום גדר וסייג מהני לצאת י"ח ליבא דכ"ע וכבר ראיתי להרב מחק"ר א"ח תימן קס! אות יו"ד שהביא מעשה החטה שנמצא בתבשיל של אורז משם הרה ח"ק: כמהר"ח בן עטר דשרי דהאורז מנהגם להטיל אותו ברותחים ומליטה שרי לא דהאידנא לא בקיאינן בחליטה היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי זת"ד שראיתי בימי נעורי ואחר כמה שנים שמעתי שכן הורה הרב הגדול כמהר"ר שלמה טאמאר זל אב"ד דק"ק מארואיקיס ונוהגים כדבריו במערב הפנימי וכו' ע"ש והגם שכתב שם כי כדומה לו שרבני ירוש' אסרו זהו בתבשיל אורז שנתבשל בתוכו חטה משא"כ באורז לבד שאעיקרא הוא חומרא יתירה בודאי כי בכה"ג היתר גמור לכ"ע: יישן נוהגים לקלות את האורז באש שיהיה קצוי | באש ואח"כ מבשלים אותו ובמקום רחיצה במים עושין אותו קלוי באש בלתי מים כלל ואח"כ נותנין בתוך הקדירה שהיא במים רותחים ובזה אין פקפוק כלל דהוא היתר גמור: סימן צה מעשה שהיה בליל ראשון של פסח שחל להיות בשבת דמנהגינו שלא לומר ברכת מעין שבע וטעה הש"ץ והתחיל ובירך תחילת הברכה והצבוד התחילו לגעור בו שלא יאמר אף שהתחיל ועל זה שו אלי'ם הלכו אי עבדו שפיר להפסיקו או לאן תשובה עיין במסכת שבת דכ"ד ע"ב שאמרו שם אמר רבא יו"ט שחל להיות בשבת ש"צ היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין ש"ץ יורד ערבית ביו"ט והביאו הרי"ף בה' שם וסיים וכתב והכי הלכתא ופירש"י והר"ן שם בה ש"ץ היורד לעני התיב' ערבית ומתפלל ברכת אחת מעין ז' קונה שים וארץ מגן אבות בדברו יע"ש ועיין טור א"ח סי' תפ"ז מ"ש בשם רבינו נסים שאין אומרים ברכת מעין שבע בליל פסח שח"ל בשבת משום דליל משומר ובא מן המזיקין ע"ש וכ"כ הרב אורחות חיים דע"ז ע"ב אות ג' והכלבו סי' ל"ה וסי' ן' והרשב"ש בתשו' סי' שצ"ח יע"ש וכ"כ מרן שם בש"ע והרב הלבוש והריב"ש בסי' ל"ה וכ"כ בסידור תפלה רומנייא להרב מוהר"א ירושלמי דב"ה ע"א ודקי"א ע"א יע"ש ובס' יע"ל אות קל"ה יע"ש איברא שראיתי להרב המקו' מוהר"ש מזרחי | שערבי ז"ל בס' נהר שלום דח"ן ע"ב שכתב וז"ל זוט דפסח שחל להיות בשבת צ"ל ברכת מעין שבע כשאר י"ט שחל להיות בשבת אעפ"י שנראה שאין לו מקום מ"מ צ"ל גם בליל פסח שחל להיות. בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דכ"ד ולא חלקו בין פסח לשאר י"ט ואותו חילו שכתב הר"ן הוא מסברא עכ"ל והיה נראה לומר דמאחר שהיה מקום לחלק בין י"ט של פסח לשאר י"ט היה לו להתלמוד לחלק בזה ומדלא חילק ש"מ דאין לחלק בהכי וע"ד שכתבו הפוס' ז"ל דא"א להא לא לשתמיט לשום פוסק לחלק א"כ כמו כן יש לומר בגמ' גופא א"א להא לא לשתמיט בגמ' לחלק וכדברי הרב מוהר"ש ז"ל שא' דבזה צריכה רבה כי מלבר מ"ש הרב כנה"ג בס' בעי חיי חח"מ דס"א ע"א ובכנה"ג ח"מ סי' פו"ר הגה"ט אות ה' שהשיב ע"ד הרב מ"ץ ח"ב סי' מ"ט שכתב בכיוצא בזה דא"א להא לא' הוה שתקי קמאי דהשיב וז"ל דאם מפני שהרי"ף והקודמים להראב"ד ז"ל סתמו ולא חילקו אין זה כדאי לדחוק דברי הראב"ד מהלכה וכי כל פוסק מפורסם דמחדש שום חידוש ומזכירים אותו הבאים אחריו נאמר דמדלא הזכירו הקודמים אינו הלכה אין זו סברא וכו' יע"ש וא"כ כמו כן י"ל כאן בנדון כזה וכי בשביל שהר"ן ז"ל חידש דבר זה לומר דבליל פסח שחל להיות משבת שלא יאמר ברכת מעין שבע א"א להש"ס הו"ל לומר דא"כ הוא לא שבקת חיי לא דיש לדחות דכאן בנדון כזה דיש הוכחה מדברי הש"ס מדסתם ולא חילק דלא סל"ה א"כ אינו בסוג זה והה"נ דבכה"ג יש לנו להשיב אמנם לפי מ"ש הרב מהר"ש פרימו בתשו' כי באה בס' כרם שלמה חאה"ע סימן ל"ג והרב פ"מ ח"ג סי' ס"ב דקי"ט דדבר הבא מן הסברא ומן ההיקש לית ביה האי טענה דאילו שמיע להו להפוסקים אחרים לא הוו שתקי וכו' וכ"כ הרכנה"ג בכללי הפוסקים חא"ח אות ס"ח יע"ש וא"כ גם כאן בנ"ד שמ'ש הראשונים ם והאחרונים משם הר"ן הוא מהסברא י"ל דבזה לא שייך לומר אילו הוה שמיע להו לא הוו שתקי וכו' ועמ"ש בכלל זה בסה"ק נשמת כל חי ח"א סי' מ"ה וח"ב סי' י"א וסי' טו"ב וסי' מ"ד ובס' חקקי לב חיו"ד סי' ל"ח דל"ח ע"ד יע"ש בס"ד ז אלא דשבתי וראיתי דהא נמי לא אירייא דאה"ן דאם היה לנו קושיא דאילו הוה שמיע להו לא הוו שתקי ללמד חידוש זה היה לנו לדחות דדבר הנאמר מסברא לא שייך לטעון כן ברם כשהדחיה היא מל' הש"ס גופיה דמדסתם וקאמר הש"ס סתם יו"ט שחל להיות בשבת ולא חילק בין פסח לשאר י"ט ש"מ דבכל י"ט מיירי אפי' שיהיה י"ט של פסח א"כ בזה לא שייך לומר דהסברא הוא לחלק דא"כ הוא דיש לחלק ולא הו"ל למינקט בסתם והוא תימא לכל רבני הראשוני' ואת אחרונים אשר כתבו לחלק בהכי ולא נחתו לדקדק מל' הש"ס וכקו' הרב מהר"ש ז"ל מדקדוק לשון הש"ס אלא דעכ"פ הוא דבר תמוה שרוב הפוסקים ראשונים ואחרונים פסקו כן וכ"כ הרדב"ז זל בתשו' הישנות סי' ט"ז וז"ל אבל כשחל פסח בשבת אין לאומרה כלל ואפי' באותו הזמן לא היו אומרים אותה דלא שכיח מזיקין דלילה המשומר מן המזיקין היא וכ"כ כל הפוס' וזה שרוצה לאומרה דעת חיצוני הוא ואין ראוי לקרותו מחלוקת ולא לחוש לו עכ"ל הרי דכתב הרדב"ז דכ"כ כל הפוס' ושאין בו מחלוקת כלל וכ"כ הרב כנה"ג בשמו בס' פסח מעובין סימן לק"ט: איברא דמדכרי הרי"ף ז"ל בהל' שכתב ל' הש"ס בסתם וכ"כ הרוקח סימן ן' כמו שיע"ש אין הכרח כלל כי אדרבא לשון סתם יו"ט ולא חילק ו בין פסח לשאר ימים נראה דס"ל דאומרה אפי' ביו"ט ראשון של פסח: אלא דראיתי להרב אבודרהם ז"ל בס' תפלות של ליל פסח. דע"ח ע"ג שכתב וז"ל ואומר ויכלו וברכת מגן אבות בדברו וחותם בשל שבת בלבד וכבר כתבנו הטעם בתפילת ליל שבת וי"א שאין לו' ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת וכו' דלילה