לב חיים פלג'י חלק ב קיב

שפיר בכולה יע"ש דלא חלק מוהרי"ש כ"א בענין זה דהא מיהא החתיכה היא נוגע מקצתה בחלב ומקצת לחוץ. משא"כ בנ"ד כי הדבש מה שנוגע למטה במקום שהבצק דבוק אינו. מתפשט עם החלות הדבש שלמעלה הימנה וז"ב לעיני הכל ועיין להרב ברתי ופלטי ז"ל שם ברסי' ק"ה דבשניהם גושים ואף שהם לחים לא שייך דין כבוש. עוד כתב משם ס' או"ה ואפילו שומן ואיסור מונח בתוכו כל שהוא קשה לא הוי כבוש רק אם הוא דך כדאיתא בסי' ק"ד והוא בתשו' הרא"ש כלל ך' סימן א' ושם מבואר אם רך שהאיסור המונח בתוכו הוא מתנועע ממקום למקום כבוש מקרי יע"ש וכאן בנ"ד אינו מתנועע כלל כדכתיבנא ועיין להרב בית יאודה ז"ל ח"א חא"ח סימן י"ד די"א ע"ב שמתבאר מדבריו דאע"ג דהיה הכבוש קודם פסח עכ"ז כל זמן שהאיסור עדין בתוכו בתוך הפסח לא נתבטל מתורת כבוש כמ"ש שם בשם רבו הרב מוהר"ש צרור ז"ל וכן הוא בתשו' בס' פרי צדיק סימן י"ט שדחה ס מ"ד שהיה רוצה לומר דכל שנכבש קודם פסח לא מיקרי כבוש כמבושל תוך הפ' יע"ש וגם הרב בית יאודה שם הסכים לדברי רבו עכ"ז מבואר דבעינן שיהיה נכבש בתוכו משא"כ נ"ד כי הכבוש הוא בתחתיתו ואינו מתנועע ומתבלבל מה שלמטה למעלה ועיין בס' בית דינו של שלמה ז"ל חיו"ד סי' י"ד שכתב בשם תשו' הרב מוהר"א אכסנדרי ז"ל דלא מיקרי כבוש אלא במים או רוטב לח כמים אבל בארישה שבאה בנוד עור מצד הבשר לא מקרי כבוש יע"ש ועיין בס' ברכ"י א"ח סי' תס"ב אות י"א שהתיר בנמצא חטה במלח בסוף השק שכל מה שלקחו בתחילה אין חשש יע"ש והרי קי"ל מליח הרי הוא כרותח אלא דעדין יש לחלק כי הגם כי מליח הרי הוא כרותח אינו דומה לדבש כי המלח הוא יותר קשה מדבש ואינו עובר הרתיחות כ"א למה שסמוך לו דוקא משא"כ הדבש היא רכה אלא דהנסיון בפנינו כי דבש שהוא מסודר חלות חלות זו ע"ג זו בכלי עץ עם השעוה הדבר ברור שאם יהיה חמץ בתחתית הכלי דאינו עובר ומתערב עם מה שלמעלה: ואפשר לומר כי גם הרב מ"ז ז"ל לא אסר גם הדבש שלמעלה כי אם שראה שהיה החלות רפויות מאד והיה הדבש מעורבת וגם לא דקדק לומר בתחתיתו כי אם בשולי הכלי ואפשר שהיה חששא באותו נדון שלו שיש נגיעת הבצק גם במה שלמעלה הימנו משא"כ כשיהיה כעין נ"ד כי הדבש היא עצורה בתוך החלות ואינו זב כלל וגם השעוה היא עם הדבש באופן כי הרואה יראה שבמקום הבצק שיש שם דבוק הדבש אינו יכול לעבור ולהתערב בחלות דבש של מעלה או שבלא"ה אפילו בתחתיתו לא יש שום לחלוחית מדבש כ"א נגיעת חלות הדבש הנוגעות שם כי בודאי אין לאסור כ"א אותן החלות והשאר מותר וכבר ידוע כי הדינים משתנים לפי שנוי הענין במהותו ובזמנו ובמקומו וכמ"ש הרב שיהו זוטא ז"ל שם בא"ח סימן תס"ז סק"ג שאחר שהביא דברי הרב שיירי כנה"ג והב"ח ז"ל שכתבו לאסור לאכול הדבש בעין סיים וכתב וז"ל ויען שבדין זה הענין והטעם משתנה לפי המדינות קצרתי עכ"ל ועיין להב"ח ז"ל בתשו' הישנות סימן ק"ז שנשאל בנפה שניפו בה קמח ואח"כ היו שואבים בו הזוהמא של מי דבש בשעת בשולו קודם פסח ולקח השמרים מאותו דבש ושמום בדבש אחר אם יש כאן חשש חימוץ שלא לשתותו בפסח והשיב נראה בעיני דהכל שרי דבטל בס' קודם פסח יע"ש. ועוד יש מקום להתיר בנ"ד לכלי. שבשלו בו הדבש וגם התבשיל שנתבשל תוך הפסח יען אחרי שהתיכו הדבש הגעילו הכלי בחמין והו"ל הגעלה אלא דבזה צריך לדעת אם כיון להגעיל כדינו כיון דלאו אדעתא דהכי עביד ויש. מי שרצה להתיר ממ"ש הרב מג"א ז"ל בא"ח סימן תמ"ז והביאו הרב באה"ט שם סקכ"ו בשם מוהרי"ל ז"ל ואם הבלי היה מורק ושוטף שרי לכ"ע יע"ש כי אינו ענין לנדון שלפנינו כי מהרי"ל והמג"א ז"ל מדברים בתשמיש ע"י צונן דאם לקח יין. בכלי חמץ דאם מורק ושוטף מותר כיון שהוא בצונן לא נאסר מדינא כשלא שוהא בכלי זמן הרבה משא"כ ענין נ"ד שהוא בישול ע"י האש דודאי דאם יש חשש חימוץ אינו מותר ע"י מורק ושוטף וזה ברור: סימן צב נשאלתי אם מותר לאכול שמן שומשמין בפסח ואת"ל דאסור אם מותר להדליק או"ל תשובה הנה בעירינו זאת אזמיר יע"א נהגו איסור שלא להסתפק משמן שומשמין לא לאכילה ולא להדליק ונראה דנקטו כס' מוהרי"ל ז"ל שכתב דהמדליק בשמן שנעשה מקטניות שיזהר שלא לתלות במקום שנוטף על השלחן וכו ומור"ם ז"ל בס' ד"מ א"ח סימן תנ"ג דחה דבריו דאין לחוש לזה כלל וכ"פ בהגה' שם דמותר להדליק בשמנים הנעשים מהם וזהו אפילו לבני אשכנז שנוהגים איסור בפסח במיני קיטניות דאעיקרא זהו משום גזירה וכמ"ש מרן בב"י ובתשו' ת"ה סימן קי"ג וכמ"ש מור"ם שם בד"מ והר' מג"א שם סק"ב וכ"כ בשכנה"ג ז"ל הגב"י אות א' יע"ש וכן התיר בהדייא הרב דרכי נועם בתשו' חא"ח סי' ו' לאכול שמן שומשמין זולת אסר הטחינ"א דהיינו הפסולת שיוצא מהנשאר מהשומשמין אחר שהוציאו השמן משום חטים שנמצאים בשומשמין יע"ש וכל שכן להדליק דמותר וכ"פ בס' חק יעקב ז"ל סק"ז יע"ש והוא תימה על הרב באה"ט ז"ל סס' תמ"ז סק"ו שכתב וז"ל כתב מהרי"ל שאין להדליק משמנים העשוים מקטניות מטעם חמץ עכ"ל וליתא כי מוהרי"ל ז"ל לא רצה לאסור מעיקרא להדליק אלא שידליק ויזהר שלא יפול לתוך התבשיל וכמבואר מדברי מור"ט בד"מ וכ"ן מדברי הרב באה"ט עצמו בסימן תנ"ג סק"ג עמ"ש מור"ם בהגה' דמותר להדליק כתב ומהרי"ל אוסר במקום שיש לחוש שיפלו לתבשיל יע"ש דש"מ דלא אסר מוהר"ל להדליק בשמנים הנעשים מקטניות כ"א במקום שתולה הנר שלא יפול על השלחן ועל התבשיל הלא"ה מותר אפילו לדעת מוהרי"ל ז"ל וכ"ש לדעת מור"ם ודעימיה שחלקו על מוהרי"ל וכאמור: אלא שראיתי להרב פ"ח ז"ל בסי' תמ"ז סוף ס"ה דכ"ה ע"ב שכתב וז"ל דאפי' בדבר שנתערב משהו חמץ ונתבטל בס' קודם פסח חוזר ונעור ואוסר כמש"ל ולא מבעיא בידוע אלא אפי' במידי דשכיח כגון שמן שומשמין שדבר מצוי הוא שיש גרעיני חטים מעורבין בשומשמין ושורים השומשמים במים קודם כתישתן מילתא דפשיטא דאסור לאוכלו בפסח משוב