עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלב חיים פלג'י חלק ב

לב חיים פלג'י חלק ב קיא

Lev Hayim part 2 111 · לב חיים פלג'י חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

דדבש של גויים אין מחזיקין איסור בו. אך ראבי"ה ור"פ כתבו דיש לאוסרו לפי שרגילין לערב בו הקמח או סולת אך דבש שמוציאין מן הכוורת היה נראה להתיר מ"מ נכון לאוסרו דילמא אתי לאחלופי וכ"כ המרדכי ז"ל פרק כל שעה יע"ש וכ"פ בס' הכלבו ז"ל סי' ע"ה דמ"ח ע"ב ומרן ז"ל השיב עז וזל וחששא זו איני מכיר שאפי' נודע בבירור שנתערב בו קמח או סולת מה בכך מ"פ הוא ואינו מחמיץ אלא דאם באנו לומר דשמא עירבו ג"כ מים דמ"ע עם מים מחמיצים וכנ' ואפי"ה נראה דאין לאסור מפני חששא זו דחששא דחוקה היא וכו' ומיהו לחוש שמא עירבו סולח אפשר דחיישינן שהסולת אנו מחזיקים אותו בחמץ גמור וכו' אבל הרא"ש בתשו' כלל כ"ד כתב דבש בפסח לא ראיתי אדם נוהג בו איסור משום חשש דעירוב קמח דצא שכיח וגם נתבטל קודם הפסח יע"ש ומרן שם בש"ע סימן תס"ז ס"ח כתב וזל דבש של גויים אין מחזיקין בו איסור ואוכלים אותו בפסח ומור"ם בהגהה הביא ס' יש מחמירין וכתב וז"ל והמנהג במדינות אלו שלא לאכול דבש רק אותו שמביאים בחביות מן הכוורת וכו' יע"ש וגם תלמידו הרב הלבוש שם כתב דאפי' היה חשש חימוץ כבר נתבטל קודם פסח ואותו הדבש המביאים מן הכוורת אין בו חשש כלל יע"ש וכתב המג"א ז"ל סק"ז דקדק לומר שמביאים מן הכוורת ולא כתב שמביאים בחביות מן הכוורת כמ"ש רמ"א משום דאותו אסור לאוכלו בעין ולא שרי אלא אותו שמביאים עם החדרים הקטנים שלם כמו שהוא מונח בכוורת שעדין לא נתרסק עכ"ל ומ"מ נראה מדברי הרא"ש ורבני האחרונים ז"ל דאם נתבשל הדבש קודם הפסח ונתבטל מותר: והשתא בנ"ד שבא זה הדבש מן הכוורת ולית בה שום חשש חימוץ מצד עצמה לא החששא הוא מצד הכלי שהיה דבוק בתחתיתו בצק ואפשר שנגע הדבש בבצק ההוא ונתערב זה הדבש עם שאר הדבש ואם באנו לחששא זאת יש להתיר בשופי שהרי מבואר דעת הרא"ש ורבים דקיימי בסברתו דבטל ברוב וכאן יש הרבה רובא דרובא נגד מה שבלע מצד הבצק. ועוד כי כיון שוה הבצק הוא בתחתית הכלי והרי מה שהוציאו לפסח ובשלו קודם פסח היה מהחלות דבש שבראשי הכלי והרי שם לא היה שום בצק וכ"ת שאותו בצק שבתחתית נתרכך ע"י הדבש ונתפשט המוהל בכולו הרי כיון דהדבש היא עדין חלות עם השעוה אינו כ"כ רכה והיא עבה אינה יכולה להתפשט בכולו דאע"ג דהכריח הרב בית יעקב זל סי' צ"ט דכל שהוא טופח על מנת להטפיח מיקרי כבוש ועיין ביו"ד רס"י ק"ה שפסק מרן בש"ע ז"ל וז"ל איסור שנשרה עם היתר מעת לעת בצונן מיקרי כבוש והרי הוא כמבושל ונאסר כולו אבל פחות מכאן בהדחה סגי וכתב מור"ם בהגה וזל וכל מקום דאמרינן כבוש כמבושל אפילו מה שהוא חוץ לכבישה אסור דע"י הכבישה שלמטה מפעפע למעלה כמו בבישול ויש מקילין מה שבחוץ וס' כבוש אסור וכו' וע"ש בש"ך סק"א ומ"ש הרב פרי מגדים זל בא"ח בחלק א"א רס"י תס' ע"ד הב"י אלו יע"ש: ונראה לומר כי מאחר כי הדבש בהיותה עם השעוה והרי עבה ואינה רכה וגם כי השעוה שיש בתוכה הוי מסך מבדיל בין חלה לחלה וא"כ אף אם יהיבנא ליה דין כבוש כמבושל זהו בחלות דבש הנוגעים למטה בשולי הכלי בתחתיתו סמוך לבצק אבל אותם שהם למעלה ליכא שום רכות ופעפוע ונדנוד להתנענע מלמטה למעלה כלל. ויש להביא ראיה להתיר ממ"ש בהגה ביו"ד סי' ק"ד ס"ב וזל ואם לא עירו עליו או שעירו עליו וידוע שלא היה שם העכבר כשהעירו עליו והשומן בא לפנינו כשהוא קשה וכן נמצא העכבר עליו סגי בנטילת מקום ולא מחזיקינן איסור שמא היה השומן רך כשנפל שם דכבוש הוי כמבושל דמותר מכח ס"ס ספק נפל שם כשהיה קשה ואת"ל כשהוא רך שמא נתקשה קודם שיעור כבישה יע"ש הנה מבואר דכשהוא שומן קשה לא שייך כבישה וכאן בדבש שהוא בחלות עם שעוה הגם שאיננה קשה כמו שומן קשה עכ"פ היות הבצק דבוק בתחתית הכלי ואלו החלות דבש באו ע"ג ל"מ אם לא זז הכלי ממקומו והוא מונח בכל מקים כמו שהוא במושבו בתחתיתו וראשו למעלה כי הוא בריא וחזק כי אפילו יהיה הדבש שם מה שנגע בבצק רכה וצלולה אין ספק להתערב עם החלות שלמעלה מהם אלא אפילו הפכו הכלי מתחתיתו לראשו כי אז יזוב הדבש הרך אשר בתחתיתו למעלה להתערב עם שאר החלות הוא דבר רחוק הרבה מאד מן השכל כי כיון דמונחים החלות זו ע"ג זו בדוחק בתוך הכלי אינו נותן מקום וריוח ביניהם לעבור הדבש שבתחתיתו למעלה והו"ל כמה ספיקות בדבר ספק היה סמוך לבצק דבש רך ס' לא היה כ"א קשה עם שעוה ואת"ל היה מעט דבש רך לא היה מקום לעבור דרך לפגוע בשאר החלות ואפילו את"ל עבר ונגע קצת דבש רך בחלות העליונות הוי דבר מועט דמועט שהוא מתבטל בס' כדעת הרא"ש ודעימיה ואפילו למחמירים לא החמירו כ"א בודאי עירוב לא בחששא רחוקה בס' עירוב וכן פסק הרב"ד זל בחא"ח סימן קס"ג דהיכא דהוי ס' תערובת כ"ע מודו דשרי דהוי ספקא במידי דרבנן שמא לא נתערב ושמא הלכתא כמ"ד דבטל יע"ש ודון מינה ואוקי באתרין וזה ברור: וזה ראיתי לעט"ר הגאון מ"ז זל בס' הבהיר חק"ל חיו"ד ח"ב בשייורי א"ח סימן ט"ז די"א ע"ד שנשאל מעין נ"ד על מי שלקח דבש לפסח בכלי עץ דבק נסריו בזפת שאין בו חשש שדבקו בבצק ואכל מהדבש הוה בפסח ואחר הפסח שנשאר עוד דבש בכלי כשרצה ליקח שארית הדבש שם נמצא ושם היה בשולי הכלי קצת בצק אם הכלים שבישל בהם דבש לפסח נאסרו לפסח הבא וכו' וכ"ת אחזוקי איסור לא מחזיקינן ואמרי' כאן נמצא וכאן היה ולא נפל מן הבצק בדבש שאכלו כיון דעשוים חלות חלות של דבש עיין בא"ח סימן תס"ז דזה אינו דקי"ל כבוש כמבושל והרי בפסח נכבש הבצק עם הדבש ואוסר בכל שהוא יע"ש: ולע"ד אחרי המח"ר היא גופא צריכה רבה אם מיקרי ענין זה כבוש הרי הוא כמבושל כיון דהדבש עשוי חלות חלות והרי היא עם השעוה והיא עבה מאד כי השכל מחייב כי אינו עובר ומתערב מה שלמעלה עם מה שתחיתו כי דייו שיהיה כבוש מה שנוגע הדבש במקום הדבוק בבצק ולא למעלה ממנו ועיין בד"מ שם ביו"ד שם רסי' ק"ה מ"ש וז"ל עוד כתב חתיכה שנפלה מקצתה לחלב ומקצתה חוץ לחלב מה שבתיכה אסור ומה שמבחוץ מותר דאין חלב מפעפע למעלה בצונן עכ"ל ובהגה שם כתב מוהרי"ש דכולה אסור דכבוש כמבושל ומתפשט