לב חיים פלג'י חלק ב קט

הפוסקים בענין מצה עשירה היה מקים לומר כי כל האי נראה דלא קיבל עליו להחמיר עכ"ז בהיות טוב דכל לגבי דידיה שלא ירצה להקל לאכול מצה עשירה דלא פלוג יש לו תיקון לאכול מצה מבושלת וכמו שכתבו הפוסקים ועמ"ש בזה בסה"ק חיים לראש בקונ' הדינים דט"ז ע"א אות א' יע"ש בס"ד וגם מור"ם בהגה הש"ע א"ח רס"י תמ"ד עמ"ש מרן בש"ע דס"ג יעשנה במצה עשירה הגיה' וז"ל ובמדינות אלו שאין נוהגים לאכול מצה עשירה יקיים ס"ג במיני פירות יע"ש: ומ"מ הנכון לעשות הסעודה שלישית אחר מנחה גדולה דהיינו כי בחצות היום תכף יתפלל מנחה גדולה בציבור וקס"ת וכמנהג קצת עיירות אשר שמענו שמעם כמו ליוורנו וטריאיסטי וג'יבילטאר שמנהגם בכל שבתות השנה לעשות כסדר הזה להתפלל מנחה גדולה ותכף אחר חצות לעשות סעודה שלישית שהרי איכא למ"ד דאין לעשות סעודה ג' כי אם אחר תפלה מנחה ואחר שמתפלל תפלת מנחה תכף ומיד עושה סעודה ג' רוצה אוכל מצה עשירה ואם אינו רוצה אוכל מצה מבושלת ואם דכתבו הפוס' דבעינן בכל הסעודות שבת כביצה בער"פ שחל להיות בשבת די בכזית וכדברי הרדב"ז ועמ"ש בעניותי בהגהות רחמים לחיים על תשו' הרשב"א ח"ה סימן ג' יע"ש בס"ד או במיני פירות כדברי מור"ם בהגה' וכן יש להוכיח מדברי הרב אורחות חיים בהל' שבת בדיני ג' סעודות אות וי"ו ובספר פרי מגדים בחלק מ"ז סי' תמ"ד סק"ב יע"ש וע"ש בסה"ק חיים לראש בקונ' הדינים דח"י ע"ב אות ז' יע"ש בס"ד: סימן פט שאלה מי שהוא בונה ביתו ע"י פועלים גוים והגיע ע"פ אחר חצות דקי"ל דמחצות היום ואילך אסור בעשיית מלאכה בכל מקים אם גם ע"י פועלים גוים אסור או מותר יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה מצינו מחלו' בזה בדברי הראשו' שהרי כתב המרדכי ז"ל פ' מקום שנהגו סי' ת"ר וז"ל וכן פירש ר"י דשלש אומניות עושים מלאכה דוקא עד חצות ומשמע דאסור אפילו ע"י גוים כמו מלאכה דח"ה כדאמרינן פ' מי שהחשיך ויש לתמוה על המנהג שנהגו לתפור ע"י גוים בגדים חדשים בביתי של ישראל כל יום ארבע עשר וכו' ע"ש הרי נראה בהדייא דאסור לעשות אלאכה בער"פ מחצות היום ואילך אפי' ע"י פועלים גוים. אכן הרב הרוקח ז"ל סי' ש"י כתב דמותר לעשות מלאכה ע"י גוים ואפי' בביתו דלא שייך אמירה לגוי שבות כ"א גבי שבת ויו"ט וח"ה וכ"כ השה"ג ז"ל סביב הרי"ף בפרק מקום שנהגו בשם ריא"ז יע"ש. ומרן ז"ל בש"ע א"ח סי' תס"ח כתב ב' הסברות וז"ל ויש מי שאוסר אפי' ע"י גוים ויש מי שמתיר וסיים מור"ם ז"ל וכן הוא המנהג יע"ש וקי"ל כשמביא מרן בש"ע שתי סברות י"א וי"א דעתו לפסוק כס' שמביא באחרונה ואע"ג דמדברי הרב בס' הזכרונות דב"ן נראה דס"ל דכשמביא מרן ס' האוסר בתחילה וס' המתיר באחרו' דעתו לפסוק כס' ראשונה כבר השיבו כהלכה ע"ז מרן החבי"ב בכנה"ג בא"ח סי' שי"ח בהגה"ט דליתא להא דאדרבא מדהביא הרב דעת המתיר באחרונה. נראה דהכי ס"ל וכבר כתבו מגדולי האחרו' דלישנא בתרא עיקר אף בפוסקים ע"ש וכן נראה דעת מרן ממ"ש לקמן בהט"ב סי' תקנ"ד סכ"ב דמותר לעשות מלאכה ע"י גוים ואפי' בביתו כיע"ש וכן ראיתי להרב שו"ג ז"ל בא"ח סי' תס"ח סק"ד שכתב שדעת מרן לפסוק כי"א בתרא ושכ"כ הפר"ח ז"ל והכי נקיטינן יע"ש וגם הכנה"ג בס' פסח מעובין סי' פ' הסכים להלכה דהמיקל לא הפסיד לעשות מלאכה ע"י גוים יע"ש: וראיתי להרב זכור לאברהם ז"ל ח"א חא"ח ה' פסח סי' תס"ח דקכ"ו ע"א שכתב וז"ל בנין בע"פ ע"י גוים לא פורש בפוסקים דינו ולפי הנראה דאסור מק"ו דט"ב ופורים דאסור כמ"ש הרב ב"ד ז"ל סי' תנ"ה דהשתא ומה פורים וט"ב דאין איסורם מן הדין רק מתורת מנהג עכ"ז אסור כ"ש ע"פ אחר חצות דמעיקר הדין משמרין אותו ודאי דאסור ואף הד"מ ח"א חא"ח סימן מ"ה הניח הדבר בצ"ע יע"ש אפשר דה"ד בפורים דאין איסורו מן הדין אמנם בע"פ דאיסורו אחר חצות מעיקר הדין גם הוא יודה כנלע"ד כעת ולא ע"ט האסף עכ"ל והנה יש להשיב ע"ד לכאורה שהרי מצינו כמה מהפוסקים הראשונים הרוקח והמרדכי ז"ל וגם את האחרונים ז"ל דס"ל דמלאכה ע"י גוי אפי' בביתו של ישרל מותר: איברא שראיתי להרב שיירי כנה"ג ז"ל בהט"ב סי תקנ"ד הגהט"ו אות ז' שכתב ע"ד הרוקח שהתיר מלאכה ע"י גוי בביתו של ישראל וז"ל א"ה נלע"ד דלא התיר הרוקח ז"ל אפילו בביתו של ישראל אלא דוקא במלאכה דאוושא מלתא כגון בנין בט"ב במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים בנין אפי' ע"י גוים וכו' וכתב שם הרב שני טעמים לאסור אבע"א דינא דלא כתב הרוקח כ"א שאר מלאכות לא בנין דאוושא מילתא ואבע"א חומרא דלא ישימו לב לחלק בין גוי לישראל ומטעם אחר לא הראתי לו להתיר. מפני שהעיר פרוצה בענין הבנינים בשבתות וכו' ויחשבו שגם בשבת מותר וכו' יע"ש א"כ לפי זה נראה דהה"נ דאסור לעשות בנין בע"פ אחר חצות אפילו ע"י גוים כיון דיש לומר כי הרוקח ודעי' לא התירו ע"י גוים כי אם מלאכה בעלמא לא בנין בביתו וכדברי הכנה"ג והוא ברור: והגם שלא נעלם ממני מ"ש עט"ר מרן זקני ה"ה אור היר"ח ז"ל בס' הבהיר חק"ל חיו"ר ח"ב בשיירי א"ח סימן כ' די"ד ע"א שהשיב ע"ד הרב. כנה"ג אלו במ"ש לאסור בנין בט"ב משני הטעמים אלו אחד משום דאוושא מילתא ואחד משום גזירה אטו שבת וכו' דמנ"מ אי אוושא מילתא מאחר דמדינא שיי ושכן השיב הד"מ זל ח"א חא"ח סימן מ"ו יע"ש וכו' ועוד מ"ש לאסור ט"ב משום גזירה דאטו לעשות מלאכה בשבת ע"י גוי קשה דאין לנו לבדות גזירות מדעתינו וכו' יע"ש והגם שדבריו אינן צריכים חיזוק מ"מ אני אומר כי יפה השיב ע"ד הכנה"ג מיהו לענין מעשה נראה דעת מז"ה ז"ל לחוש לדברי הכנה"ג ז"ל דבקש צדדים להתיר בנ"ד מטעמים אחרים בבנין החנוייות אחר דחנוייות דמי לסחורה ועוד דאינו ברחו היאודים וגם שלא ימצאו פועלים אחר הפורים יע"ש דש"מ דאפילו בפורים במקום דלא ימצאו כל הני טעמי אין