לב חיים פלג'י חלק ב קד

ע"י ישראל דוקא וכדברי ר' ירוחם בשם השאלתות שהביא מרן ב"י בסימן חנ"נ ע"ש ולא הוצרך הפר"ח לבאר זה דסמך על המבין וכן ראינו ומדקדקים לאכול מצה שמורה שלא לטחון את החיטים אלא בבית ע"י ישראל בריחיים של יד ולא בריחיים של גוים של בהמות ואפי' ישראל עע"ג וכך היא מנהגינו בעיר אלגזייאר וכן ראוי לנהוג ולהנהיג עכ"ל ע"ש הרי דהרב הפריז על המדה דאפי' מלאכת הטחינה שאינו עושה הגוי שום מלאכה כי אם הבהמות עכ"ז החמיר הרב ז"ל שלא יהיה יד גוי באמצע אעפ"י שישראל עומד ע"ג וסיים דכן נהגו בעירו וכן ראוי לנהוג ולהנהיג כ"ש כל המלאכות הללו כשעושים אותם ע"י גוי אע"ג דישראל עומד ע"ג דס"ל דאפי' בדיעבד במצה זו אינו יוצא י"ח ואפי' בדיעבד והגם דראינו לה"ה מפה"ד בס' מחזיק ברכה ז"ל בסימן זה הביא דברי הרב מטה יאודה ז"ל הללו וכתב בתו"ד וז"ל והנה דעת הפוסקים ז"ל דבעינן שימור משעת הקצירה והיינו ממ"ש רבא וכו' וא"כ אי בעי' שימור בעי' לש"מ והיינו שיהיה הכל ע"י ישראל והט"ז הזכיר תשובה הרשב"א הנז' ושם מבואר דמר אית ליה דבעי' שימור משעת הקצירה וכו' וכמ"ש הפר"ח אמור מעתה אנן מה נענה דברוב קהלות המפורסמות נהגו דמצת מצוה היא שמורה משעת הקצירה וכן עושין לכל בני העיר שיזכו במצת מצוה משעת קצירה ובארץ הצבי רבים נהגו כי כל המצה של פסח היא שמורה משעת הקצירה ועכ"ז הטחינה בכל המקומות הוא ע"י עכו"ם ובגילולותינו לא ראינו שום אחד מהחסידים שהקפידו בזה שתהיה הטחינה ג"כ ע"י ישראל ויראה דטעם מנהגינו הוא דאף ע"ג דכתב הרשב"א דבי בעי לש"מ לא מהני ישראל עע"ג ואפי' אומר לו שיכוין לעשות המלאכה לש"מ משום דנכרי אדעתא דנפשיה עביד ה"ד במלאכות שהעכו"ם מתעסק בהם ממש אבל הכא בריחיים שהטחינ' היא ע"י בהמות וכיוצא והגוי אינו עושה כ"א לתת החטים בכלי וכו' דטחינה הנה הוא עומד הישראל שם והוא מכיון לש"מ הישראל עיקר ודעת הגוי בטל ולא משגחי' בדעתו כי אינו מתעסק הוא כלל ויען מנהג עה"ק ירוש' תובב"א מקדם קדמתה בזמן הפר"ח שכלם מקפידי' למ"מ שתהיה שמורה משעת הקצירה וגם המנהג היה לטחון בריחיים של עכו"ם כאשר אבותינו סיפו לנו לכן לבי אומר לי דגם הפר"ח היה פשוט בעיניו מ"ש דאי כמ"ש הר' מוהר"י עייאש הי"ל לערער על המנהג ולא הוה שתיק עכ"ל הרי דהרב זל לא פליג על הרב מטה יאודה בכל מכל כל כ"א על מה שהפריז על המדה הרבה מאד הרב מטה יהודה דאפי' הטחינה צריך שיהיה בריחיים של יד ע"י ישראל וכמו שכן נוהגים בא"י רודיס יע"ש שבהיותי זה חמש שנים שם במתא הנז' ראיתי באיזה בתים ריחיים של עץ גדול הרבה מאד ושלאתי להם דמה טיבן של אלו ואמרו כי הם ריחיים לטעון ע"י ישראל חיטי דפסחא השמורי' משעת הקצירה ובודאי שהחמירו בזה משום דברי הרב מטה יאודה ז"ל הללו. ותע"ב עכ"פ כמה יגיעות יגע ה"ה הנז' כדי להליץ טוב על מנהג א"י שלא נהגו חומרת הרב מטה יאודה הללו וכתב מ"ש עכ"פ על כל שאר המלאכות כגון קשירת העומרין וג"כ הוצאת החטים מהשבולים ע"י המקלות וכ"כ כמה אבות מלאכות שנעשית בהן עד שהחטים יוצאים לאורה בודאי הגמור דגם הוא ס"ל דאסור לעשותן ע"י גוים ואפי' ישראל עע"ג ואפי' בדיעבד אסור וכמ"ש לעיל ובודאי שמע' הרבנים נר"ו שמצודתם פרוסה על העיירות הללו לא קדמה להן הידיעה שעושים אותה ע"י גוים במקומות' ומשו"ה לא מיחו בהן וגם מע' הרבנים מורי צדק של העיירות הללו בודאי שלא קדמה להן הידיע' שכך גזר מוה"ר הנז"ל שעסק זה לא יהיה כ"א ע"י ישראל ולא ע"י גוים וגם אינו בנמצא כ"כ פועלים ישראלים דמשו"ה היקלו בדבר ולא אסרו להן לא דזה תמהני דלא די להם שאוכלים ממצה זו מצה ש"מ אלא שמביאים לפה העירה למכור לכמה ב"ב ויש כמה ב"ב ומהם איזה ת"ח העני שקונה מאלו החיטים ומניחים מלקנות החיטים שמורים הנעשים פה העירה יע"א בשביל קצת שכר מועט מזער ובודאי דישראל הם קדושים שאם יודעים שעושים ע"י עכו"ם אין קונה מהן וזכורני שזה שנים בדידיה רום כתר נר"ו הוה עובדא דשלחו ליה למר קצת שיעורים מקמחא דפסחא בדרך מתנה וכיון דקמיה שמייא גלייא דכל מעשיו הוא עפ"י החומרות וחסידות לדעת כל הפוסקים ז"ל לא איסתייעא מילתא לבא לידו כ"א ביו"א ש"פ נודע לו הדבר דשלחו מתם קמחא דפסחא בודאי דלא על חינם אירע לו הדבר הגדול הזה כ"ז כתבתי אם יראה וירצה בעיני דמר ואם לאו דברי יהיו בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין הלא כה דברי עפרא דארעא הצעיר יצחק דיאס ס"ט סימן פז אנכי הרואה דברי פי חכם מבחר עצמים. איש צדיק תמים ומלבשתו ענוה לא יפנה דרך כרמים. מעלת הרב השלם ונז"י כמוה"רר יצחק דיאס נר"ו משביח שאון ימי'ם. דשרטט וכתב בענין הקצירה לחוטי דפסחא אי אריך למעבד ע"י גוים ואען ואומר דמה שהוכיח מל' רש"י בפסחים ד"מ ע"א דנקט וקושרין את העומרין כיע"ש לא הביט עין לראות דרש"י אשר בסיבבות הרי"ף כגי' היא וקוצרין וא"ש לס' רבינו מנוח בפ"ה דחמץ דכתב ומ"ש הרי"ף מעידן קצירה אפשר לפרש משעה שהגיע זמנו וכו' וא"כ לפי סברת הרי"ף מדוייקת הגירסא דקוצרין לא דלקושטא דמלתא נראה דהוא ט"ס ולא שת לבו מעכ"ת לבאר כל זה וגם מרבינו מנוח אין סתירה לפי מה שנוהגין לקצור לחיטי דפסחא טרם גמר בשולן ופשוט ועיין בסופ"ב דפאה ובמנחות דע"א ע"א ודוק ובדברי מהרשד"ם ז"ל ח"מ סי' שע"ו יע"ש: ומה שעמד על מה ששמע מפי אחרים משמיה דרבינו הגאון הגדול מרן זקני זצוק"ל לא אכחד דשמועה זו נאה והיא אמת ויציב אכן הי"ל להביא תורה שבכתב אצל תורה שבע"פ והוא מ"ש בספרו הנורא חק"ל ח"ב ליו"ד סי' ט' לענין מעקה וטבילת כלים ומילה ע"י גוי ומה שהביא שם מהרשב"א ח"א סי' שנ"ז ועיין עוד להרשב"א ח"א שם סי' כ"ו בענין מצת מצוה וכבר אסף וקיבץ בזה חכם בני הגדול נר"ו בס' שמע אברהם סי' ה"ן דקל"ז פוק חזי ועמ"ש בעניותי בסה"ק חמרא וחיי קחני משם מועצות