לב חיים פלג'י חלק ב קא

בהדייא מצה נפיחה ואפי' לאוסרים צריכה רבה באיזה נפוחה הם אוסרים ומתירים ועל הכל לא החמירו בתערובת כמ"ש הרב ח"י וכמש"ל ועיין בס' מקום שמואל סימן ס"ג יע"ש ובס' עיקרי הד'ט חא"ח סימן ח"י אות א' ואות ב"ך יע"ש. כלל העולה לענין דינא דלכתחילה יזהר לנקוב המצות הדק הטב כדי שלא יפתח בהיות טוב ואם בכל זאת נעשה נפוחה בתוך התנור באיזה אופן שיהיה שיוציאנה תכף מן התנור וישרפנה בחוץ אם הוא ער"פ אחר זמן איסורו ואם הוא קודם יאכלנה ולענין המרדה שמוציאה לנפיחה זאת מן הדין אינה נאסרת וכמ"ש בהדייא הרב מג"א בסי' תנ"א סקל"ז וז"ל ונ"ל דכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור אבל כפילה ונפוחה כיון שהיא גופא חומרא היא כמ"ש סס"י תס"א די לאסור הרחת לכתחילה אבל לא לאסור המצות אחרות וכן משמע בהגמ"י ובשל"ה יע"ש גם הרב חק יעקב שם סקד"ן אחר שהביא דברי הרב מנ"א אלו סיים וכתב וז"ל וגדולה מזו ראיתי אצל מח"ז הגאון מהר"ש ז"ל שלא אסר הרחת כשנאצלה לפניו ממצה נפוחה או כפילה מהטעם הנ"ל דחשיב כמו דיעבד כי לא ימלט ברוב האפייות שלא יאסר אחת מהן משום נפוחה או כפולה ותצטרך בכל פעם מרדה חדשה גם התנור יחסר ולהסיק שנית וככה"ג התורה חסה על ממון של ישראל ועוד דהא הכלבו והובא בב"ו סימן זה פסק דאם הניח מצה יבשה אפי' חמה על כל חמץ או אפי' על לחם חמץ חם אינו אוסר ממנו כלל והביא כן הלכה למעשה עכ"ל וא"כ בנ"ד כי בלא"ה הוא ספק אם היא נפוחה בודאי דאין מקום לאסור מחמת הרחת והמרדה שרדו אחרי כן שאר המצות כי אין מקום לפקפק כלל והוא ברור וכל זה הוא בדיעבד אבל לכתחילה יזהר להיות ב' מרדות ואם נתכפלה או נתפחה יוציאנה מיד מן התנור ותכף יחליף המרדה ויהיה לו תנור קטן מיוחד עם גחלים לשים אותו מרדה שמוציא המצות כפולות ונפוחות כדי שיתכשר ואם יארע כמו כן יחזור ויחליף חוזר חלילה וגם בכל פעם אפי' בלתי שום פקפוק מכפולה ונפוחה יחליף המרדה בכל לישה ולישה וגם יחליף המרדה עצמה להפכה מצד זה לצד אחר שאם ח"ו היה איזה ספק או פקפוק יהיה מקום לתלות וכמ"ש הרב עולת תמיד וגם המצית לא יהיו רקיקים דקים הרבה דקה מן הדקה ולא עבות הרבה אלא כחצי אצבע כי בזה יכול התנור להכיל וגם יאפה מיד וכבר כתבתי עוד בכיוצא בזה בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן י"ד בדין מצה כפולה יעש"ב בס"ד: סימן פד שאלה במי שהיה לו יין שנטה קצת להחמיץ ונתן בתוכו צמוקים למתקו ואינו מרגיש כלל טעם חמוץ כלל אם יש לאסור שלא ללוש המצות בהם או מותר יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה לא מבעייא לדעת רוב הפוסקים דס"ל דחומץ יין אינו מחמיץ וכמ"ש הרב פר"ח בא"ח סימן תס"ו סק"ה והרב כנה"ג והרב"ד בחא"ח סימן רכ"ו כתב דאפי' ריא"ז מודה בחומץ יין יע"ש ועמ"ש מז"ה הגדול ז"ל בספר חק"ל חיו"ד ח"א סימן קפ"ג דרנ"ו ע"ב כי תבעי לך לדעת הראב"ד הביא דבריו רבינו מנוח בפ'ה מהל' חו"מ דס"ל דחומץ יין מחמיץ וכ"כ רבינו ישעיה הביא דבריו הרב ערוך השלחן א"ח סימן תס"ב סק"ב יע"ש א"כ יש לו' כי לא אסרו כ"א ביין חמוץ אבל זה שנשתנה על ידי נתינת הצמוקים בתוכו ונאבד טעם החימוץ אפשר דיודו דמותר ויש להביא דאי ממ"ש בגמרא שנעשה נס ונעשה החומץ יין וכו' יע"ש ובודאי כי כיון שחזר החומץ להיות יין בודאי שברכו עליו בורא פרי הגפן וקידשו עליו ויש לחלק דמעשה נס מ"ש שאני לא כשנעשה פעולה ע"י ב"ו לזה נראה דאין מקום לחלק דמצינו להרשב"ץ הביא דבריו בס' ב"ה בא"ח סימן תס"ב דמי צמוקים הוי יין גמור כי נשתנו המים בתוך הצמוקים במים בתוך העבים יע"ש הרי שהוא מביא ראיה ממעשה שמים למעשה ב"ו ואם נפשך לומר כי גם להרשב"ץ תקשי דמה דתיה מייתי ממעשה שמים למעשה ב"ו וכמו שהשיב עליו הר' גו'ר חא"ח כלל ד' סי' ט' דע"ט ע"ד יע"ש עכ"ז רב המרחק יש כי בנדון הרשב"ץ המים שנתנו בצמוקים הוי מים עם מי פירות כי נתערבו מים שהיו לבדם עם המים היוצאים מן הצמוקים וא"כ המים בעין שנתן להיכן הלכו ולכן דין הוא לאסור משא כ בנ"ד כי היין מתחילתו הוא יין מתוק כי לא חימוץ וכשהחמיץ קצת ונתן הצמוקים הסיר החימוץ וחזר לכמות שהיה וא"כ הכח שיש לחומץ להחמיץ כבר נתבטל. ועוד יש להביא ראיה ממים שנותנים בתוך היין בשעת הבציר כי אין בו משום מ"פ עם מים כמ"ש הרב"י זל בא"ח סימן תס"ב והרי אם מים בעין שעירב עם יין דהוי מ"פ עם מים אמרינן נתבטלו בשעת הבציר כ"ש כאן בנ"ד דשרי סימן פה שאלה מעשה שהיה כך היה באחד שהיו לו ב' צלוחיות מיין משנה שעברה ועשה מאחד מהם מצה עשירה ואח"כ נסתפק אם נתן בא' מהם מעט מים ויש לו ספק אם נתן אם לא נתן וגם אינו יודע מאיזה אחד משניהם ולשאו'ל הגיע אם המצות מותרות לאוכלם בפסח או"ל: תשובה הנה אמת נכון הדבר דאם נתן מעט מים ביין אחר שעבר ע' יום מתסיסתו יש לו דין מ"פ עם מים דממהר להחמיץ כמבואר בש"ס ובפוסקים בא"ח סימן תס"ב ולא מהני בזה ביטול ברוב וגם לא מהני ישון יב"ח כמבואר בפוס' וזו אינה צריכה לפנים ואם נתיר כדברי הש"ס והפוס' דאם נתן יאפה מיד הלא לא אפשר דאינן נזהרים במצה עשירה לאפותה מיד וא"כ אם יהיה לפי האמת שהיה מים ביין זה שלשו בהם את המצות הם אסורות לאוכלם בפסח והוא דבר פשוט: פש גבן לבאר דזהו דוקא כשהוא בודאי שנתן בו מים ברם כאן שהוא כמסתפק אפי' שיהיה ספק בודאי דאין להתיר אמנם כאן בנ"ד יש לנו ב' ספקות ס' אם נתן מים ספק אם לא נתן ואת"ל נתן ספק היה בצלוחית זה שלש ממנו המצות ספק היה באחר שלא היה בו שום תערובת מים וא"כ יש להתיר מכח ס"ס ספק היה בו מים ספק לא היה בו מים ואת"ל היה בו מים שמא לא היו המים בצלוחית זה כ"א באחר והוי ס"ס המתהפך ס לשנתן בזה מים ספק לא נתן בו מים ואת"ל היה בו שמא לא היה בזה שלש