ליקוטי חבר בן חיים ד פט

אישות הראשון דאל"כ אסורה לו משום אשת איש א"כ שפיר השיב: סי' מ"ח ד"ה הגיעני שנית שהשליח נאמן אמנם כ' דהשליח מעצמו הוא שהעיד אבל אין על הב"ד לשואלו מתי נימסר בידו: סי' כ"ב ד"ה מתוך הדברים עדות ה' נשים אולי באשה דווקא דבלא"ה אינה בת עדות אלא שחכמים האמינוה ובשונאות לא האמינוה ונ"מ דחמי' לא פסלו חכמים אף דשונאה וע' בזה בשו"ת מהר"י טראני ח"א סי' ל"א: סי' כ"ד ד"ה ולפי"ז בגט דלא כ' השערה לכאורה יש להביא ראי' דגט לא בעי ב"ד מהתוספתא הובאה בתוס' פ' הזורק אין מגרשין בשבת ואי צריך ב"ד הרי בלא"ה אין דנין ואמנם אם יש חילוק בין אירוסין לנשואין יש לדחות ראי' זאת: סי' כ"ו ד"ה תחלה נבאר לא בעי מ"ת ר"ת משפטי תנאי: באותו סי' ד"ה וא"כ תינח נעלם זה מרבותינו וי"ל דהרי ר' יוסי קאי אר' יהודא ור' מאיר ואינהו ל"ל שזמנו של שטר מוכיח ור"כ מיירי דאמר בהדיא וא"כ מ' דאף כה"ג קאמר ר' יוסי מגורשת ואינה מגורשת: באותו סי' ד"ה אך הרמב"ם ומיושב קו' הטו"ז וכן כ' בשו"ת חכם צבי קל"ז: סי' ס"ז ד"ה ואין להקשות דהך חובה צ"ל חזקה: סי' ס"ט ריש הסי' זקינה לאח צ"ל זקוקה לאח: סי' ע"א ד"ה ועדיין צ"ע הרי יכול לייבם וא"כ במקום דחולצת ולא מתייבמת באמת אזלינן בתר שמאל דעלמא: סי' ע"ו ריש הסי' כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה כצ"ל: סי' ע"ח ד"ה ואם נאמר דרבה בר שרשום פ' חזקת הבתים ל"ב ע"ב ועיין שם: סי' פ"ח ד"ה בהא סליקנא שפיר מקרי אח במצות כצ"ל: סי' צ' ד"ה אח"ז מצאתי ע"מ להחזיר בנו פדוי כצ"ל ותיבת אין טעות: באו"ד דאמר ואת אם שטית לכאורה לענין תנאי כפול אליבא דר"מ מידי אחרינא הוה דס"ל לר"מ מכלל הן אי אתה שומע לאו כדאמרינן בסוף פרק שבועת העדות ובריש פ"ב דנדרים אבל לשאר דיני תנאי הוא דיש לחלק כמו שכ' הפלאה: סי' צ"ב ד"ה ורמב"ם פ"ג רואה אותנו בראיה כצ"ל: סי' קי"ט ד"ה וראיה לסברא ס"פ מי שאחזו כצ"ל: סי' קכ' בסיפוק ב' נשים כצ"ל: סי' קכ"ג לא סמכי' על זה בדאורייתא כצ"ל: סי' קכ"ד ריש הסי' סוף ד"ה הפנויה כצ"ל: באו"ד למיעבד צ"ל למיעקר משמעות: שם ד"ה אבל אי ק' דפנוי הבא על הפנויה כצ"ל: סי' קכ"ה שחייב מיתה ממ"נ לכאורה על מכה אביו צריך התראה והוה לי' התראת ספק: סי' קכ"ז ד"ה והאמת אגיד עברו עליו כ"ד חדש צ"ע דמאן לימא לן דלאחר כ"ד יהיה לה עוד חלב להניק מאחר דקיי"ל כרבנן דאיברים מתפרקין ואינן חוזרין עד כ"ד חדש ודלמא אח"כ לא יאריכו עוד ימי החלב: סי' קל"ו ד"ה ג' עוד בהשלישי אבל גבי בדיקה כצ"ל: סי' קנ"ד ד"ה ולענין שאלה דנדר עד"ר כצ"ל: סי' ק"ס ד"ה ואמרתי גם כי בין איסורא לממון כצ"ל: סי' קס"ג ד"ה והנה בב"מ דרבא אמר צ"ע פ' יש נוחלין שם דרב אשי שנולד אחר מיתת רבא הוא שחידש דטבא לי' עבדו לי' אבל רבא לפי הסוגי' שם לא ירד לזה: סי' קס"ח ד"ה הדרן לד' כ"ש אלא שתיסיב לכאורה זה דוקא בא"י בזמן שיושבי' עלי' דביובל תליא רחמנא כדכ' ואם יהי היובל וגו: סוגי' דדינא דגרמי (לתחלת החרף תר"ס) ב"ק ק' ע"א תוס' ד"ה אחוי דיבר הק' רש"א דלמא משו"ה הוה פטר ר"ח משום דלא אמרה לי' עלך קא סמיכנא ולעולם אפי' במומחה אי אמר לי' עלך קא סמיכנא חייב וכ' דהש"ס קאי אר"פ דמשני חדא באומן דלא הוה כדנכי וחדא בדנכא וק' על ר"פ גופי' למה לא משכי חדא בדאמר לי' עלך קא סמיכנא וחדא בדלא קאמר לי' וכ"ת בדלא קאמר לי' הדיוט אמאי חייב היינו משום דהדיוט פושע א"'וו ר"פ ס"ל דדנכא ואיסור אפי' בדא"ל ג"כ פטור ולזה משכי תרוויי' בין א"ל ואומן דעלמא בכ"ג חייב ודנכא ואיסור בכ"ג פטור ואי ס"ד בדא"ל גם דנכא ואיסור חייבי' כד' רש"א הדרא קו' לדוכתא לישני ר"פ הא בדא"ל הא בדלא א"ל אא"כ גם קו' תוס' על הרי"ף לא ק' דהו"ל להש"ס למימר דר"ח פטור משום דלא א"ל הא לר"פ ע"כ מומחה בכ"ג פטור ואי אמר הש"ס משום דלא א"ל ומאחר שהיה ידוע דר"ח בקי כדנכא ואיסור הנה מ' דאף דנכא ואיסור חייבין בא"ל: אלא דק' לד' תוס' קו' רשב"א מאי ס"ד דכיון דר"ל א"ל כך כי היכי דלידע דחייב לשלם לו הרי בלא"ה מיחייב לשלם לו ונר' דהנה תוס' פלפלו לקמן ד"ה טיהר אי הא דאמרי' בסנהדרין דקם דינא חייב לשלם הדר דינא פטור קאי לר"מ ורבנן אפי' בקם דינא פליגו או לרבנן ור"מ אפי' בהדר דינא מחייב ועתה היה מפרש ר"א ד' ר"ל עד"ז דר"ל רוצה לחייבו אפי' לרבנן וקא"ל חזי דעלך קא סמכנא וכמ"ש תוס' דדינר לשולחני דמי לקם דינא דאין דרך להראות לשלחני אחרינא והיינו דקאמר חזי דהו"ל קם דינא ואמנם ר"א בהא גופי' פליג עלי וס"ל דרבנן אפי' בקם דינא פטרי וקא"ל מאי אהנית בדבוריך הרי רבנן גם בקם דינא פליגי ואת אמרת דאין הל' רכ"מ א"ל לא הל' כר"מ אמינא ואנא כוותיך ס"ל דבהדר דינא גם ר"מ מודה והיינו דאמרו לך: ומעתה נוכל לומר דפלוגתת תוס' בדבור זה עם הרי"ף הוא בהא מלתא גופי' דד' תוס' דלדידן דקיי"ל כר"מ אפי' הדר דינא חייב וא"צ לומר עלך קא סמיכנא משא"כ הרי"ף ס"ל דלר"מ ג"כ בעי' קם דינא ואי א"ל עלך סמיכנא דמי דינר לשולחני לקם דינא ואי לא לא ומעתה ל"ק קו' תוס' על הרי"ף דמאחר דבהא מלתא אי בעי' לר"מ קם דינא או לא הוה שו"ט בסנהדרין שם לא רצה הש"ס לאוקמי דר"ח דווקא למ"ד בעי' קם דינא ולמסקנא דקיי"ל