ליקוטי חבר בן חיים ד ח

לגופא וכיוצא בזה הוא כל מדאיצטריך שבתלמוד ליודעי ומביני מדע ומ"מ מודינא לך שאם לא אתי' פריקה אפשר שהיינו טועים טעינה והיינו אומרים שניהם בחינם וליכא דיו אבל עתה שנכתב פריקה ידענו אמת בפירוש טעינה ולא הי' יכול ללמוד פריקה מטעינה דאיכא דיו הלכך התורה שידעה האמת בפירש טעינה כתבה פריקה לעצמה אבל לנו הטועין באה פריקה לגלויי אטעינה דלהוי בשכר דלגופה לא איצטריך דהא אי לא אכתבי' פריקה הוי טעינה בפי' טעינה והוה אמרי' אידי ואידי בחנם נמצא שלפי האמת וליודעה במה פריקה לעצמה ושלא נאמר דיו לפי טעותינו באה לגלות על דין טעינה ולא לעצמה זה נ"ל בפירש"י וכיוצא בזה ביו"ט גבי שאור בכזית וחמץ בכותבת דוק ותשכח: צ"ט נוסח קאנטראקט ממכירת חמץ עיי' בסוף הספר: ק' נוסח שטר קידושין על תנאי, כבר הוא נדפס בח"ס אה"ע סי' קי"א ואין צריך להעתיקו עוד: להיות לי למזכרת ביום א' י"ג ניסן תקמ"ו לפ"ק פה פרוסטיץ מדדנו ת"ל יגענו ומצאנו השיעור חלה זי"ן זיידליך מהגדולים שנקראים במדינת מעהרן גרעשיען זיידלאך במדה מחוקה שקוכין געשטראכען זיידל ולא גדולה ועוד ביצה וחומש ביצה ומשקל הקמח נ"ד לאטה ושליש ממשקל עסטרייך כל זיידל מהנ"ל מחזיק ששה ביצים בכוון וזו היא לוג מדבריות המוזכר בדברי חז"ל ומדה הנקראת מאס המחזיק ד' מהזיידלאך הנ"ל הוא מכוון למדת הקב המחזיק ד' לוגין ורביעית זיידל הנ"ל נקרא פה שוואטקא הוא רביעית של תורה לקידוש והבדלה וברה"מז וד' כוסות ומחזיק בכיוון ביצה וחצי ביצה: ושוב מדדנו כל הנ"ל גם בקמחא דפסחא המשומר משעת קצירה כי אולי יש בו יבשות וקלות אחר אבל מצאנוהו מכוון ממש להנ"ל במדה ובמשקל ובמשורה: וגם שערנו שכל זיידל קמח מהגדולי' הנ"ל יספק מים שוואטקא מהמדה הקטנה הידוע בכאן נמצא לשיעור חלה הנ"ל שם ז' זיידליך גדולים וקח כלי המחזיק ז' שוואטקא קטנים בכיוון: וצריך אני לעיין במג"א סי' כ"י ס"ק ב' וע' בא"ר דפליג שם אמג"א דאין לחלק בין יין למים בשיעור קטן דב' וג' ביצים: א' 42377 איבערטראג 533693 ב' 38218 ם' 24973 ג' 29537 נ' 32977 ד' 32530 ן' 8719 ה' 47754 ס' 13580 ו' 76922 ע' 20175 ז' 22861 פ' 20750 ח' 223447 ף' 1975 ט' 11052 צ' 19650 י' 66420 ץ' 14872 כ' 37272 ק 2972 ך' 10981 ר' 22147 ל' 41517 ש' 32148 מ' 52805 ת' 36140 533693 סוממע 782071 סכום פסוקים תמצא סך הכל: 23203 חשבון זמן לילה ויום של כל השנה מאמו"ר הנ"ל כפי הנמצא בפפ"ד וכפי הנראה שגם במדינות האלה נמצא כזה בקירוב זמן קריאת שמע של שחרית הזמן היותר ונקדם ד' שבועות קודם תקופת ניסן פינפציג מינוטען אויף אכנו אוהר ובכל שבוע צריך להקדי' רביע שעה עד שבתקופת ניסן יהי' הזמן המוקדם פינפציג מינוטען אויף זיעבען אוהר אד' שבועות קודם תקופת תמוז עד התקופה הזמן המוקדם פינפציג מינוטען אויף זעקס אוהר והזמן הזה נמשך במעט השתוות עד ממש סמוך איזה שבועות קודם תקופת תשרי ואז פוחת והולך בכל שבוע בתקופת תשרי הזמן המוקדם צוואנציג מינוטען נאך זיעבען אוהר ואיזה שבועות לאחר התקופה פוחת בכל שבוע לערך צעהן מינוטען עד ד' שבועות קודם תקופת טבת עד התקופה הזמן מוקדם אז פינפציג מינוטען אויף ניין אוהר זמן הלילה ד' שבועות קודם תקופת ניסן בין ה' ליו"ד מינוטען נאך זעקס אוהר ומוסיף רביע שעה לשבוע עד התקופה ואז הוה לילה אום צעהן מינוטען נאך 7' אוהר: מד' שבועות קודם תקופת תמוז פאן ניין אוהר אויף פינף מינוטען פאר ניין אוהר ודפחות מעט מעט עד תקופת תשרי צעהן מינוטען נאך זעקס: מד' שבועות קודם תקופת טבת עד התקופה פירציג מינוטען אויף פינף אוהר וזאת לדעת דקיי"ל מן השקיעה עד צאת הככבים כ"ד מינוטען או ל"ה מינוטען עבדי' הכא לחומרא והכא לחומרא: לכן זמן שאיבת מים למצות אם אפשר לכוון ולראות הרגע מתי נעלמת החמה מעינינו אח"כ יו"ד מינוטען וישאוב ואי לא יחשוב משיעור צאת הכוכבים הנהוג. באותו זמן כ"ה מינוטען למפרע וישאוב עד צאת הכוכבים: ולענין הדלקת נרות בשבת וחנוכה בע"ש שצריך להיות לעולם קודם שקיעת החמה והיינו קודם ל"ה מינוטן קודם צאת הכוכבים הנהוג אז לפי חשבון הנ"ל: נוסח כתב ללות עפ"י היתר עיסקא כל הנ"ל קיבלתי עלי בתורת עיסקא למחצית שכר והפסד עפ"י תיקון חז"ל ושכר טרחות קבלתי והברירה בידי ליתן בעד חלקו: דוד (ויחתום שמו): אבל במכירת ח"כ נהפוך הוא שהקונה נותן למוכר וזה נוסחו: הן אמת וצדק שנתתי לפלוני כך וכך מעות למחצית שכר והפסד עפ"י תיקון חז"ל והברירה בידו ליתן בעד חלקי כך וכך ונתן לי בטחון גמור על הקרן ורווחים הנ"ל ח"כ (על פלוני ופלוני) ויהי' לפלוני כתב זה לראי' באם שנוגעים זמן פרעון ח"כ הנ"ל ולא יגיע לחלקי ריווח כפי סך הנ"ל עפ"י אופן אזי מחויב אני להחזיר המותר מפרעון ח"כ הנ"ל לפלוני הנ"ל: כל זה כתבתי מפי מרן ני' ומפיו קרא אלי ואני כותב על הספר בדיו בעת הפרדי ממנו בפיורדא יום ה' ג' כסליו ת'ק'ו'ם לפ"ק והעתקתי בכאן פרוסטיץ אור ליום ג' ח' ניסן תקמ"ח