ליקוטי חבר בן חיים ד ז

וער"ה ר"פ יו"ט של ר"ה נתקע ואח"כ נדין ע"ש וצ"ע מגמרא עיר בן מ"ז ע"ב משמע מלשון רש"י דווקא תלמיד לרבו אבל אחר אפי' בדרבנן ומותבי' תיובתא קודם עובדא וא"כ מ"ט אמר נתקע תחלה: פ"ג בפסחים כ"ז ע"א גבי עובדא דבן בוהיין מוכח דצריך האדם להוציא עצמו מן החשד לפי שעה אע"פ שיתברר אח"כ ע"ש: פ"ד אגב שיטפא רהיטא לך גמרא כן רפראד"מ אנשיה רב לגמרי' סנהדרין פ"ב ע"א ושם אחוי לרב כהנא בחלמא ויל"ד מ"ט לא אחוי לרב בחלמא וכה"ג פריך הש"ס פ' הזרוע קל"ג ע"א ולקריין לרבא ומשני רבא כזיף הוי ועיי' בתענית כ"ד ע"ב רבא גזר תענית ואקריי לר"א שלם טב וכו' והתם אפשר דמשום מקצת שבחו בפניו וכן פירש"י פ' נח ע"ש: פ"ה איכא תנא דאתכיי' לרב מדות אחוי לי' ר"י בר אבדימי איכא תנא דאתכיי' לרב כחל אחוי לי' ריב"ל ע"ש בב"ב ובחולין ק"י ע"א משם מוכרע בתוס' דתרי ר"י בר אבדימי הוי א' רבו של רב וא' הי' אח"כ וכן ר"ש בן יהוצדק א' רבו של ר' יוחנן וא' אח"כ ד' תוס' ע"ז כ"ט ע"א ונדה י"ב ע"ב וד' תרי רבינא הוי אחד קדמון ואחד בתרא פא"ט מ"ח ע"א ד"ה אמר רבינא וכן שם י"ג נ"ט תרי ר"ה הוי ע"ש וד' פ' י' יוחסין ע"ב ע"ב דתרי רב אדא בר אהבה הוו: פ"ו בשבועות ט"ז מבואר שהניחו מכשול לעמי הארץ כדי שימסרו נפשם עלי' יותר ע"ש תוס' ד"ה אלא וכו' ובתשובה למדתי מזה בדומה לו למקום אחר: פ"ז כמה פעמים כשלא יכלו לאסור לגמרי ראו להתיר לגמרי כדי שלא יבואו להקל ע"ז במקום אחר עיי' דבר זה במ"ש טו"ז ביו"ד סי' קכ"ג ס"ק א' גבי יין מבשל שלא יכלו לאסרן בהנאה ומשו"ה התירוה נמי בשתיי' שלא יבואו להקל עי"ז גם ביי"נ גמור ועיי' בגיטין י"א ע"א גבי שמות מובהקים וכן הוא להדיא בגמרא דנדה ל"ד ע"א ורש"י ותוס' שם ועיי' בתוס' נדה ג' ע"א מצינו שהקילו משום לא פלוג ויש ליישב כמו שכתבתי בחידושי שם: פ"ח אשוו זבינא אכנדיני ואי לא דרשינא לכו כר"ש פסחים למ"ד ע"א משוו זבינא ואי לא דרשינא לכם כר'"ט פ' לולב הגזול ל"ד ע"ב זיל פייסי במאי דאפייס ואי לא דיינינא לך דינא כרב הונא ב"ב ה' ע"א ועמ"ש סמ"ע וש"ך ססי"ז ויש מקום עיון בב"ב קס"ו ע"א אמר רשב"ג המעון הזה וכו' ובתשו' צ"צ למד מזה מ"ש מג"א משמו ר' סי' רמ"ב ובחי' ש"ע שלי הארכתי בזה: פ"ט רביעית של תורה מחזיק ביצה ומחצה מבואר בדוכתא טובא והנה מדדנו שיעור הנ"ל ושערכו בכוון מאוד כמה טיפין יש בו עפ"י צלוחית של רוקחים הנקרא טראפפע"ן גלעזע"ל ושערכו בדקדוק גדול כמה פעמים ונמצא מכוון שכל רביעית של תורה מחזיק ת'ת'ק'פ' טפין בינונים ומזה תוכל לשער טפה שנפל על דופן הקדירה שלא כנגד הרוטב שצריך שיתבטל בס' פעמים ס"א פחות מעט שעולה לסך ג' אלפים שש מאות וששים טפין בקירוב לזה שיצטרך שיהי' בקדירה לכה"פ קרוב לד' רביעית של תורה והוא פחות מגרא"ס עסטרייכע"ר זייד"ל: צ' מעתה נקל לחשוב כמה טיפין יש במקוה טהרה שמחזיק מ' סאין וכל סאה וי"ו קבין וכל קב ד' לוגין וכל לוג ד' רביעית נמצא ט"ז רביעית לקב ור"מ קבין למקוה וצא וחשוב הטיפין לפי הנ"ל 3,763,200 ולפי חשבון המקוה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות תוכל לערוך לפי זה כמה טיפין בנהר ובכל כלי לפי ארכו ורחבו ועמקו: צ"א שיעורי פדיון הבן וקידושי אשה וכתובתה וכדומה עיי' בתשו' חו"י סי' א' שדוחה כל דברי כחלת שבעה והכה א"א לסמוך כלל על כל מ"ש בספרים משום שהמטבע משתנית בכל מקום וזמן ע"כ אודיעך פה כפי מה שקבלתי מרבי הגאון מו"ה נתן אדלער כ"ץ כי' ולפי מה שטרחתי ויגעתי ומצאתי והוא כי במטבעות של מדינות רייך הנקרא קאנפעסיאכס מיכצע כטבע על הטאלער 10 אייכע מארק פיין ומארק הוא ט"ז לאטה כסף וטהאלער הנ"ל יש בו קי"ד צ"ל רייכס וועהרט שהם קלים מצ"ל שבמדינות קיר"ה סך של קיר"ה עולה קמ"ד הנ"ל וזהו חשבון של כסף צרוף ומזוקק הנזכר בפוסקים: צ"ב ולפ"ז לפמ"ש בשם מהר"ם מירזבורג דה' סלעים הוא ה' לאטה וקווינטל כסף צרוף הוא קרוב לשליש של מארק הנ"ל והי' סך פדיון הבן ת"פ צ"ל רייכס שהם צוואנציג צוואנציגער ווינער קוראנד שהוא וי"ו זהובים ומ' צל קוראנד הנ"ל וכך ראיתי שלקח מורי הגאון ני' בפדיון: צ"ג סך כתובה י' פעמים כנ"ל סלע של תורה ד' צוואנציגער מחצית השקל ב' צוואנציגער קוראנד הנ"ל שהם א"ח צ"ל רייכס געלד פונדיון הוא ב' צ"ל מרייכסווערטה הנ"ל איסר הוא רייכס צ"ל ובו שמונה פרוטות נמצא חצי רייכספפענינג הוא שיעור קידושי אשה של תורה כך שמעתי כמה פעמים ממ"ו הנ"ל ועמ"ש רע"ב פ"ד ממעשר שם משנה ג' ושיעור כתובה של תורה הוא פ' זהובים פ"פ ווערטה שהוא ס"ו זהובים קייסר מינץ וויבר קוראנד ומה שמוסיפים על ד' מאות זהובים הוא פלגא משום דין נדוניא דהנעלת לי' ואידך פלגא משום מה דהוסיף לה על דילה עוד כנגדו ועיי' נחלת שבעה: צ"ד פלוגתא דדרש טעמא דקרא ב"מ קט"ו ע"א ועיי' יבמות ע"ו ע"ב שאני התם דמפרש טעמא וכו' ועיי' פסק הרמב"ם דרשי' לשון הדיוט ב"מ טעמא דב"ש מפרשים: צ"ה עיי' פסחים ח' ע"ב גבי שורות במרתף ותיו"ט שם ק"ד מייתי כל המקומות ועיין ריש ביצה סתם לן תנא כב"ש ועיי' נדה י"א ע"ב דבסתם ואח"כ מחלוקת סתם לו שפיר כב"ש: צ"ו העובר על דברי חכמים מקרי עבריין שבת מ' ע"א בסופו ועיי' נדה י"ב ע"א פריך בפשיטות עובר על דברי חכמים רשע לא מקרי בתמי' וצ"ע מר"פ כל היד דמשמע במוציא זרע לבטלה ר"ל מקרי עבריי' ולא בחטא אחר ע"ש: צ"ז מציבו בש"ס דקאמר תרי טעמי ותרווייהו צריכין להדדי והא בלא הא לא סגי ונתבאר הענין היטב בתוס' כתובות ס"ה ע"ב ד"ה ועוד ע"ש: צ"ח כלל בענין מדאיצטריך הא לך העתק לשון שיטה מקובצת ב"מ דף ל"ב ע"א לומר לך פריקה בחנם אבל טעינה בשכר פרש"י הלכך אי לא כתב פריקה ואתי' מק"ו מטעינה ה"א דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה טעינה בשכר אף פריקה בשכר פי' מדאיצטריך פריקה שמעי' הא טעינה ולפי האמת אין פריקה יכולה לבוא מטעינה דאיכא דיו ואתיא פריקה