ליקוטי חבר בן חיים ד עו

שם מחבר פס"ז תדור עמה כ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק י"ג וקצת ראי' כ"ב ע' תשובותי: סי' ק"כ בהג"ה סעי' ג' והאשה כ"ב אם מגרש ע"י שליח אפי לא ידעי' שם האשה סמכי' שהשליח לא יתנו אלא עפ"י עדים המכירים אותה כ"כ ב"י בבה"ב ולקמן סי' קל"ו בשם הריטב"א ורבותיו ע"ש ולזה רמז בי"ש ס"ק ב' ע"ש וע' טו"ז ס"ק י"ג בשליח המביא גט וע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ז' הבעל אמר לב"ד נמחק והוגה לב': שם באו"ד פסול אלא נ"ב היינו לחד שנויא דתוס' עירובין י"ג ע"א ע"ש ונעלם מבית מאיר ע"ש: סי' קכ"א מחבר סעי' א' צריך שיהיה נ"ב ע' תשובותי: שם מחבר סעי' ד' שכיב מרע נ"ב ע' תשובותי: סי' קכ"ד בי"ש ס"ק י"ט כ"ב ע' תשובותי: סי' קכ"ה הג"ה סעי' י"ט שימלך נ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ל"ג ואין להקל נ"ב ע' תשובותי: סי' קכ"ו א"כ נ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ססק"א סי' ש"ה נ"ב סי' ש"ו סעי' י"א עיי"ש וסי' ש"מ סעי' ה' ועיי"ש מג"א סס"ק: שם בי"ש ס"ק ח' ובכ"ש נ"ב ודברי ב"ח נכוני' לע"ד דכיון דכ' ביום כך בשבת איכא למטעי באחד לירח אשבת שלפניו קאי אשבוע ראשונה שבירח ובזה נסתלקו כל דברי כ"ש וכן הסכים בס' ג"פ לכתוב ביום א' לירח: ע"ש ס"ק י"ח כותבין ביום א' כצ"ל: שם ח"מ ס"ק כ"ב בב"ח כ"ב לפע"ד י"ל בפשיטות דנהי דהרמב"ם ס"ל דהיה ראוי לכתוב כר"מ מ"מ אחרי שמכמה דורות הורגלו לכתוב כר' יהודה נהי דלד' הרמב"ם עשו שלא כהוגן אבל עכשיו שכבר הורגלו בכך א"כ ידוע הוא בכל שטר וגט דסתם אדר הוא ראשון אפי' ר"מ עצמו מודה בזמנינו זה לר' יהודה ומ"מ בהל' נדרים חייש להחמיר דמ"מ אולי כוונת זה הנודר הי' כר"מ וכדפסק הרמב"ם באמת ואזלי' להחמיר כנלע"ד וד' ח"מ בזה אינכם תובכי' לי וע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ל"ב אם לא נ"ב ע' תשובותי: שם הג"ה סעי' ל' ולא בר נ"ב ברבי כצ"ל ע' פר"ח: סי' קכ"ז הג"ה סעי' ה' להחמיר נ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק י"א הכ' בתורה נ"ב וכ' כי כן איתא רפ"ק דר"ה שני בשבת לא אשכחן: סי' קכ"ח מחבר סעי' א' צריך נ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ז' מדינא נ"ב ובזה מיושבים ד' תוס' ס"פ במה מדליקין התמוהים כמ"ש מגיני שלמה ויש להגי' שם וכותב' שם מדינה בגט במקום שנדפס ואין כותבין והפי' דבבל היתה נקראת מדינה ובורסיף מתא וא"א שיתחלפו שמותיהם: שם הג"ה סעי' ג' הרעדיש נ"ב ע' תשובותי: שם הג"ה סעי' ד' חוץ לעובר נ"ב ע' תשובותי: שם מחבר מי בארות נ"ב ואין לכתוב מימי בארות והטעם ע' תשובותי: סי' קכ"ט ב"ש סס"ק א' לכתחלה נ"ב ע' תוי"ט משנה ח' פ"ו דגיטין ודבריו נכונים: שם ס"ק ב' באשכנז נ"ב צריך ביאור וז"ל מהר"ם שם כששולחין גט ע"י שליח אין לכתוב שום וחניכה אאשה ואמקום האשה כיון שאין יכולין לכתוב העומדת וכו' עכ"ל ור"ל התם מיירי לעיל מינה בנוסח גט אשכנזים שכותבין בכל הגיטין וכל שום וחניכה וכ' אם שולח גט והרי אינו יודע מקום שימצא השליח את האשה שהרי משום כן אין כותבין העומדת באותו מקום נוהגין כר"ת דמי שאין לו ולמקומו שם אחר פוסל כשכותב וכל שום ע"כ אין לכתוב עליה ועל מקומה וכל שום: שם הג"ה סעי' ה' וחנכה נ"ב בה' כ"כ בס' נ"ש: שם הג"ה סעי' ז' יש ספק כ"ב היינו שיש מקום ספק לפנינו כ"כ טו"ז ס"ק א' אבל בלא"ה כל דפריש מרובא פריש: שם סעי' ט' בהג"ה לבסוף נ"ב ע' תשובותי ע' טו"ז א"ח ר"ס ק"ח ע"ש: עוד שם מחבר שתוקי נ"ב צע"ג מ"ש רמב"ן פ' נח בפסוק אחי יפת הגדול והנה מצינו יהודה מכב"י שנ"ל שהוא ר"ת מתתיה כהן בן יוחנן ומסמיך תאר כהן לשמו ומיהו התם י"ל דלא נימא אביו כהן ולא הוא כי נתחללה אמו קמ"ל אבל בעלמא צ"ע ועיי' היטב מ"ש בגליון סמ"ע שלי סי' מ"ט ע"ש: שם בהג"ה הוחזק נ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק כ"ד ואין לחוש כ"ב ובנב"י מהדורא בתרא סי' קי"ט העלה לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב וכן יש לנהוג: דגול מרבבה על מחבר סעי' ט' עיי' לקמן נ"ב אמנם בגט פשוט ס"ק נ"א העלה לכתוב שם אמו ומ"ש ס"ק מ"ח וצ"ע למעשה וראיה מיואב בן צרויה ור' שמעון בן פזי ואבא שאול בן אימא מרים וכדומה: שם הג"ה סעי' ע"ז וכל כינוי כ"ב ע' תשובותי: שם בי"ש ס"ק ל"א ולדינא נראה כ"ב מ"מ כל זה אם אין לו שם עברי כלל אלא ב' שמות לע"ז ומשכחת בנשים שאין עולות לתורה אז כותבין על השני דמתקרי אבל כשיש לו שם עברי וב' שמות לע"ז אז כותבין המכונה והמכונה כדלעיל ס"ק כ"ט וקאי אשם העברי שיש לו ב' כינויים: שם בי"ש ס"ק ל"ד בסופו כמ"ש בת"ה כ"ב עיי' בקיצור כללי שמות שבסוף ס' טיב גיטין או"ק יו"ד שבמדנתינו כשמברכין החולה מיד במי שבירך מזכירין ב' השמות וכן בכל התפלות שמתפללין עליו כראה לו לכתוב לכתחלה ב' השמות יחד בלי דמתקרי וע"ש וכ' לע"ד נכון וישר: מהגאון כתב סופר אין כותבין דמתקרי בין ב' השמות אלא כותבין דמתקרי אחר שני שמות ע' בפנים בטיב גיטין: שם בהג"ה סעי' י"ט ואין לת"ת נ"ב וע' ספר גט פשוט מס"ק ק"ד ואילך ומסקנתו סס"ק ק"ז דטוב שלא ידע הבעל כלל שיותן ב' גיטין ועכ"פ לא יתחילו בתקוני השני וכתיבתו עד אחר גמר ונתינת הראשון עיי"ש הגם שנראה לו שאין קפידא מ"מ מהיות טוב אל תקרי רע: שם מחבר סעי' ל"א נ"ב עי' מ"ש המגיה בסוף הספר בכתבי מהרי"א סי' י"ח ומייתי לי' ב"י סו' סימן זה שוב מצאתי מ"ש בזה הגט פשוט אות קכ"ח ע"ש: שם באו"ד שלא נמצא נ"ב אעפ"י שכן נמצא כצ"ל: שם בגליון נ"ב המכונה וסימנך זכר מסגל נקיבה מקמצת כמו שם האיש המוכה ושם האשה המוכה: בי"ש שמות אנשים באות א' ד"ה אהרן בקמץ כותבין נ"ב ושם ארא במדינתינו הוא קיצור שם לא כ' כן: