ליקוטי חבר בן חיים ד עז

שם המ' סענדר נ"ב לכתוב המכונה ולי נראה לנהוג כמנהג לבוב שכ' בס' טיב גיטין: אות ב' בנימין כ"ב בנימן דמתקרי ימין כן נ"ל אע"ג דנראה דהוא קיצור השם בנימן מ"מ כיון דימין כתוב בתורה בבני שמעון והוא שם קודש בפ"ע ע"כ יש לכתוב כנ"ל: באות ג' ויש לדחות נ"ב בהגהות טו"ז דוחה כ"ז בדברי' נכונים וכן הסכים בית מאיר במסקנתו דבין גדליה ובין חנניה לעולם העיקר בלא וי"ו כי כן עיקר ואח"כ גט שני גדליהו בוי"ו: אות ה' לנפתלי הירש נ"ב ובמדינה זו כותבין הרש בלא יו"ד: אות ז' זימל כ"א נ"ב עי' תשובותי ובדברי הימים א' קאפיטעל וי"ו נמצא זמה בלי יו"ד והוא שם קודש וא"כ כשקוראי' עוד שם בשם קודש צריך לכתוב דמתקרי אבל זימלין ביו"ד הוא שם חול וכותבין המכונה וע' תשובותי: אות יו"ד יהודה נ"ב נראה כל הפלפולים האלו בשם שנכתב בקרא ובש"ס כגון יהודה גדלי' וחתימתו נשתנה ממה שכתוב אבל בשמות המוסכמים בהסכמה בעלמא כגון זעלקא והוא חותם זעלקי ביו"ד בזה בוודאי הולכי' אחר חתימתו וכן מבואר ממ"ש ב"ש לקמן בשמות נשים אי שמה זאלדא ובשם אלב גיטא ע"ש: אות יו"ד יאסקע וכו' כ"ב אבל יאזעף צריך לכתוב עיי' תשובתי: שם דרב חמא וכו' כ"ב ע' מ"ש בתשובותי: אות מ' מאיר כ"ב היינו שקורין מ"ם בצרי ויו"ד אחרונה נרגשת בחירק מאיר וזהו שיבוש אבל מייאיר בב' יודין אחר המ"ם בפתח ונרגשי' היודין בפתח כמו אדאי שהיו"ד נרגשת אחר המ"ם והאל"ף בחירק מייאיר צריך לכתוב המכונה ולזה נתכוין הגאון מהר"ם פישעלס ז"ל בנוב"י תנינא סי' קי"ט ודלא כטיב גיטין בסי' זה ע"ש: שם ואם נכתב באל"ף נמחק וכ"ב צ"ל בה"א: אות שי"ן כ"ב שמואל המכונה שמעלקא כ"ב ע' תשובותי: שמות הנשים אות ב' בטשיל כ"ב פאטשיל: אות זי"ן זעלדא כ"ב ובמדינתינו יש נקראת זאלדא וחותמין כן: ב"ש זעלמא כ"ב זעמלא כ"ב עיי' טיב גיטין: אות ס' בסוף חיה נ"ב חיילה בשני יודי"ן נ"ל כי ביו"ד א' חילה יש לטעות מלשון שיתו לבכם לחילה אבל שני יודי"ן הוא לשון חיה כמו וחיית ורבית וברכך כנלע"ד וכן עשיתי מעשה: אות יו"ד יכ"ט כ"ב ובמדינתינו יאכד: שם יראה נ"ב ע' תשובותי: אות למ"ד נ"ב לביאה ע' רד"ק יחזקאל רסי' י"ט וע' טיב גיטין וע' תשובותי: אות מ"ם מלכה נ"ב אשה א' שמעריסה היה שמה מלכה ובעו"ה משנים שמם לשם גוים ונשתקע שם ישראל לגמרי ונקראת מאל"י וכשנתגדלה למדו אותה לחתום אמאלי' כי כן בין הגוים מאל"י הוא קיצור השם והוריתי שאין לכתוב שם מלכה שנשתקע ובמקום נתינה לא היו יודעים אותה כלל אך לכתוב מאל"י דמתקרי אמאלי' דהכא אין מאל"י קיצור שם מאמאלי' אלא משם מלכה הסיבו שמה מאל"י שיהיה דומה למלכה ודומה לשמות הגוים רק אח"כ הוסיפו להדמות עוד יותר לגוים וחותמי' אמאלי' כדרך מאל"י של גוים אבל לעולם מאל"י עיקר אמאלי' טפל כנלע"ד ואם חותמת עצמה אוואליע בע' לבסוף יש לכתוב כן: אות רי"ש רבקה כ"ב ריבא רחא עיי' תשובותי: נ"ב רמה שם אשה: אות תרצ"ה כ"ב המכונה טאצא: אויערבאך כ"ב כשנשתקע שם זה ע' תשובותי: עיר שיש לה תואר גדול כגון גרוס מעזריטש וכדומה נפסק בשתי שטות ע' תשובותי: סי' ק"ל דיני גט וכו' כ"ב כל דיני ערעור הבעל על הגט וחתימת עדים ע תשובותי: שם בי"ש ס"ק ח' ה"ה אם תפר כ"ב ע' תשובותי: סי' קל"א הג"ה סעי' ט' ואמר נ"ב ע' תשובות:: סי' קל"ו הג"ה סעי' ו' מ"מ יכתבו נ"ב ע' תשובותי: סי' קמ"א ב"ש ס"ק וי"ו סי' רמ"ג נ"ב ע"ש בש"ך ס"ק א' דזה ליתא: שם סעי' ל"ה מחבר השליח כ"ב עיי' תשובותי וע' היטב מה שפקפק הפני יהושע בגיטין כ"ט ע"ב גבי שליח שלא ניתן לגירושין וצ"ע למעשה: הג"ה מהגאון כתב סופר שם מחבר סעי' נ"ה ואם אמרה נ"ב וע' בשואל שם שכ' שמקובל מרבותיו שלא לחלוק בשליחות ולעולם לא יהי' יחד בעיר וכן נהוגים פה עפ"י אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל ועיי' בקיצורי דינים שבס' גט פשוט סי' קס"ח ושם כ' אפי' בכפרים הסמוכים שפיר דמי, ע"כ: שם סעי' נ"ט השולח נ"ב ע' ביאור כל הסוגי' ודינים אלו בתשובותי: סי' קמ"ב סעי' ט' האחרון נ"ב זה צ"ע לדינא וע' מכתב מאלי' שער וי"ו ס"ס כ"א ובחי' פ"ג דגיטין כ"ט ע"ב: שם סעי' יו"ד הג"ה דלא מהני כ"ב צע"ג וכן הרגיש בית מאיר ובס' בכי אהובה פי"ז מגירושין סוף הל' כ"א ע"ש שמגי' ברמ"א שלא שמעו הב"ד ע"ש: שם ב"ש ס"ק י"ט שני נ"ב ע' תשובותי: שם ב"ש ס"ק ל' החתימה נ"ב טעם חומרא זו כ' מהרח"ש דבשלמא בפ"נ הוה חומרא בעלמא וסגי' בקן קולמוס אבל קיום החתימה מדינא בעי ב' ומשום עגונא הקילו אין לך בו אלא חידושו אא"כ כשיש הרשאה מקויימת היה מקום להקל מ"מ כשבא מעשה לידי לא מלאני לבי והוצרכתי לכתוב גט אחר כי לא היה שעת הדחק ועיי' היטב במכתב מאלי' סוף סי' ל"ח וע' בית מאיר בסי' זה: סי' קמ"ג סעי' א' כ"ב ובקיום או ביטול התנאי אחר מיתה ע' תשובותי: שם ב"ש ס"ק ב' התנאי נ"ב כיון ששניהם שוגגים הרי זו מותרת לבועל כ"כ טו"ז ס"ק ב' ע"ש: שם סעי' ט"ז ואין תקנה נ"ב ועיי' היטב תשובת מהרי"ט סי' מ"ט נ' נ"א: שם ב"ש ס"ק ל"א בשם הרמב"ם נ"ב צ"ל הרמב"ן: שם באו"ד לומר הגט נ"ב פי' וכיון דלעולם צריך להזכיר ביטול גט אין זה כריתות משא"כ באביו ומ"מ כבר צווח במהרי"ט סי' מ"ט ע"ש: