ליקוטי חבר בן חיים ד עד

בהלואה מזה לא מיירי שו"ע פה ואין אחר הודאה כלום וכמ"ש חלקת מחוקק לקן סי' כ"ז ס"ק ב' וכן בארתי בתשובותי וע' בי"ש סי' צ' ס"ק ד' ועתה מצאתי כן בהדיא בס' בני אהובה פ' כ"ב מאישות סוף הל' ב' וע"ש: שם בי"ש ס"ק י"ג אם יש ס"ס נ"ב צע"ג למעשה ע' פ"י בקונטרס אחרון מס' כתובות אות ל"ד עיי"ש: שם בי"ש ס"ק י"ד קים לי' ע' היטב באורים סי' כ"ה ס"ק כ"ב ובקיצור תקפו כהן אות פ"ב פ"ג פ"ד אימתי יכול לטעון קים לי ע"ש ועיקר שם סי' קכ"ד עפ"י הסכמתו שם כי הם דא"ח ואין לזוז מהם ועיי' בס' גט פשוט בכלל א' שם האריך ואין לזוז מד' תומים הנ"ל: שם בי"ש ס"ק ט"ז עוד תיקן כ"ב מבואר לקמן סי' קנ"ח: באו"ד מאתים נ"ב ע' תשובתי וע' בית מאיר וע' היטב בפנים בתשו' מהרי"ל סי' פ"ו: עו"ש סוף הסי' בהג"ה חוזר הכל נ"ב סדר תקנת שום ע' תשובותי: שם באו"ד תוס' שליש כ' נ"ב וכמ"ש לקמן סי' ק' ס"ק ל' והיינו דלא כנוסחת נחלת שבעה אבל הגאון בית מאיר הכריע דווקא אם הרוויחו הנכסים אז נותנין לה תוס' שליש ממה שהרויחו אבל לא מממון של אבותיו דאיכא משום תם לריק והוא סברה נכונה וס' זו רמיזה בתשו' מהרי"ל סי' פ' ועיי"ש: שם בי"ש סס"ק י"ז בכלל נ"ב נתבאר היטב בתשובותי: שם בי"ש סס"ק כ' נ"ב וכמ"ש ש"ך חו"מ ססי' מ"ב וע"ש: סי' ס"א בי"ש ס"ק ב' ולא מטמא כ"ב ע' היטב תשובותי: סי' ס"א בהג"ה חופה תחת השמים כ"ב ע' תשובותי: סי' ס"ב מחבר סעי' וי"ו עד כמה כ"ב ע' תשובותי אם לברך אחר ז' בליל בעילת מצוה, ועיי' בי"ש לקמן ס"ק י"ד ועיי' בני אהובה פ"י מאישות הל' כ"ח: שם מחבר סעי' ז' ברכה כ"ב והנושא מפותת עצמו עיי' תשובותי: סי' ס"ו בי"ש ס"ק ט"ו אבל כ"ב עיי' תשובותי: שם סעי' י"א בהג"ה מיחזו אם שינה כ"ב ע' תשובותיי מדין שתוקית: שם באו"ד שהיא גרושה כ"ב ע' תשובותיי: סי' ס"ח סעי' ז' בהג"ה נאנסת כ"ב היטב מבואר בתשובתי: סי' ע' סעי' ג' מחבר צריכה כ"ב ע' תשובותי: מהגאון כתב סופר שם בדגול מרבבה כ"ב ע' אריכת דבר זה בתשובה מאהבה ח"א סי' ע"ח וסי' ע"ט מהגאון כב"י: סי' ע"א מחבר סעי' ד' הפנויי' כ"ב דין משודך עם משודכת והרבה דינים ע' תשובותי: סי' ע"ב בי"ש ס"ק ח' ועיי' תשו' ליב"ש כ"ב סי' כ"ב ס"ק ה': סי' ע"ה סעי' א' בהגהות ריב"ש סי' ס"ח נמחק והוגה סי' פ"ח כצ"ל: באו"ד ת"ה סי' תי"ו נ"ב סי' רט"ו כצ"ל ומסברא אני אומר דריב"ש לא אמר אלא במקום שיכול לגרש בע"כ אלא שאינו רוצה ליתן לה כתובה אבל במקום שאינו יכול לגרש בע"כ מפני חרגמ"ה מה יעשה העני הזה ימות ברעב מפני שגעון אשתו עיי' מתיקות ד' תה"ד בפנים ע"כ נלע"ד שפטור ממזונותי' עד שתבא אצלו או תתרצה לקבל גט וכתובה וכ"ז ממדינה למדינה אבל באותה מדינה ומכרך לכרך ומעיר לעיר לית דינא ולית דיינא שכופין אותה ואפי' התנה בפירוש לדור בעירה מ"מ אדעתא דהכי למות ברעב ולסבול הני ענויות דקשה ממכות וייסורים על דעת כן לא התנה ואם לא תרצה להתגרש אין לה מזונות כנלע"ד כי דרכיה דרכי נועם: שם בי"ש ס"ק י"ג מרשב"ץ נ"ב ח"א סי' צ"ב אבל יראה כי לא ראה בתשו' מיוחסת סי' רע"ח ופסקה רמ"א ביו"ד סי' רל"ב ע"ש בש"ך ס"ק מ"ג וכן יש לפסוק וכ"כ בית מאיר וע' תשובותי: סי' ע"ז בי"ש ס"ק א' דיני מורדת אפי' היה וכו' ח"ו כ"ב היינו באות ד' עיי"ש וא"כ עדים לאו דווקא אלא שנראה כן לחכמי העיר: סי' פ"ב בי"ש ס"ק ח' אצל אמו כ"ב ע תשובותי: סי' פ"ה בי"ש ס"ק י"ד בסעי' אח"ז כ"ב כאן כצ"ל: שם בי"ש ס"ק כ"ג כמי בכ"מ כ"ב בחו"מ סי' ס"ב ובש"ך שם ס"ק ז' ד"ה כ' בעה"ת: סי' צ' בי"ש ס"ק ד' מיהא קשה נ"ב עיי' בית מאיר ויש להיות מתון בדין וע' תומים סי' ס' ס"ק ט' ואורים שם ס"ק כ"ד וטו"ז סי' ס' עיי' היטב תשובותי: שם בי"ש ס"ק ה' שח"ז הוא כ"ב עיי' לקמן ססי' ק"ח וסי' קי"ג ברמ"א ס"ב: שם סעי' ה' בהג"ה המורד על אשתו כ"ב עיי' רשב"ם ב"ב קמ"ו ע"ב דכל שנתן עיניו לגרשה אינו יורשה ונלע"ד הרשב"ם נמי לא אמר אלא קודם תקנת רגמ"ה אבל עכשיו שאין בידו לגרשה לא עדיף הוא מאשה שאמרה לבעלה גרשתני דלא מקרי בזה קטטה כמבואר ר"פ האשה שלם עיי"ש: שם בי"ש ס"ק צ"ח ובד"מ וביש"ש נ"ב וש"ך שם ס"ק ט' ועיי' סמ"ע וש"ך סי' ע"ז ס"ק ל' אם הבעל מחויב לשלם חובות שלה: שם באו"ד ס"ה ס"ק צ"צ סי' קי"ז: שם סעי' י"ד בהגה ואין הכותי נ"ב הסכמת מורי בק"א דס' הפלאה דהאי ואין היינו אי אין וכו' דאם החזיק בה אפי' יכול לפדותו מ"מ יש לו דין קרקע והיינו דברי ח"מ ס"ק מ"ח מתה"ד לראיה דבע"ח גובה מיתמי אע"ג דשומא הדרא ומשמע למ"ד למפרע גובה אפי' בלא סברא משתעבדא מודר"נ אפ"ה בע"ח גובה מהם וע"כ משום שיש לו רשות לנטוע ולבנות ע"ש בתה"ד ועיי' תוס' ב"מ ס"ב ע"ב ד"ה משכנתא כתבו דאע"ג דשומא הדרא מ"מ הוה קנין גמור ולא דק משכנתא דהכי אכל סירות בלא נכיתא ע"ש ומ"מ היא גופי' טעמא בעי כיון דסוף סוף צריך להחזיר הקרקע כשיבוא לו מעות במה יפה כחו שיהיה כקרא קנין קרקע אע"ג דאי זבני לאחר שוב לית ביה משום ועשית הישר והטוב מ"מ אין להיתומי' כלום בקרקע אלא בזוזי שיקבלו מהלוקח או מהמלוה שלהם וא"כ ה"ל יתמי שירשו מטלטלי וזוזי בעלמא ומ"ט בע"ח גובה מהן אע"כ משום שיש להם רשות לבנות ולנטוע ולהעלות הוצאות יתירות על השבח וע' מ"ש שם בשיטה מקובצת דף ל"ה ע"ב ד"ה והלכתא שומא הדרא בשם רמ"ך ע"ש, וא"כ דין זה ברור וכ"כ בי"ש ס"ק כ"א בסופו ויען רוב קרקעות במדינתינו כך הם ע"כ הארכתי ומכ"ש לענין שח"ז שאינו נגבה ממקרקעי שיש לעיין בהנ"ל: