ליקוטי חבר בן חיים ד נה

מה שהיה עד עתה כקורח נגד מרע"ה וכה"ג אין כאן צד שני: ופי' המשנה שאמרה סופה להתקיים יל"פ היכא שהמחלוקת לשם שמים כהלל ושמאי אם גם הל' כא' מהם משום שהסכימו הרוב עמו וחייב האחר לקבל דעת הרוב כדמצינו בתנור של עכנאי שברכו את ר"א על שהיה מעמיד עצמו נגד הרוב מ"מ דבריו ככתבים לעולמי עד ככ' אז כדברו יראי ה' ויכתב ספר זכרון ודור דורים נודע במה נחלקו הלל ושמאי משא"כ במחלוקת קרח אבד הוא ומחלוקתו מאחר שהראה הש"י ע"י בליעת קרח ושריפת עדתו כי לקטרוג נתכוין לא נכתב בתורה מה היה מבוקשו ועל מה נחלק ונלאו כל המפ' לבא על אמתת מחלקתו והיינו אין סופה להתקיים: שם משנה י"ח תוי"ט דבקרא מ' אפי' עשוק בנפש אחת נ' דבלא החטיא כי אם נפש אחת ועשה תשובה שלימה אזי הש"י בעזרו אשר גם תלמידו יחזור למוטב ויהא הוא ותלמידו בג"ע: בברייתא הנוספת למס' אבות והיא מתנא דבי אלי' משנה א' ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לו פי' מרן זצוק"ל כי עיקר ישיבת ישראל באה"ק לקיים מצות התלויות אמנם ד' רז"ל בכל מקום מוקטר ומוגש ת"ח העוסקי' בה' עבודה כאלו מקטי' ומגישי' נמצא דהעוסק בתורה לשמה א"צ לישיבת א"י כ"א כל העולם כדאי הוא לו: משנה ב' ואין כבוד אלא תורה ובסדור שערי שמים הגי' ואין כבוד אלא לחכמי' וא"ש הכ' כבוד חכמים ינחלו: משנה וי"ו במיעוט דרך ארץ מפ' ע"ד הלצה בשם הגאון מו"ה דוד דייטש זצ"ל ע"ד משל שני תלמידי' א' עני וא' עשיר לומדים יחד בישיבה ואח"ז העשיר הולך לבית אבותיו ויבנה לו בית ובעת יבא חבירו העני לבקרו אל ישים אליו לב ויתנצל כי אין לו פנאי לשעשע ובעת יבא העשיר לבקר חבירו העני שנעשה בנתים ת"ח מפורסם דיו אם ינהוג בו ג"כ מיעוט דרך ארץ ולא יהי' לו ג"כ פנאי להשתעשע עמו: סוף משנה ט' ואומר לי הכסף פי' מרן זצוק"ל כי בא לבאר למה באמת טובה תורה מאלפי זהב הלא באלפי זהב יוכל להחזיק ת"ח הרבה אבל אמר הכ' לי הכסף והמחזיק אינו אלא שליח משא"כ בתורה כ' ובתורתו יהגה ואמרי' פ"ק דע"א לבסוף נעשית תורתו: ברייתא הנוספת על מ' אבות אר"י בן קסמא פ"א הייתי מהלך ל' הייתי מהלך ק' להולמו הלכתי בדרך הול"ל אמנם הענין הצדיקי' בעת שיארע להם מסע ממקום למקום בכל מקום שיגיעו דרך שם יחקרו אולי יש שם מה לתקן וכן ספרו על הגאון מו"ה עקיבא איגר זי"ע שהיה פ"א בא"ש לבקר אמו הזקינה ובכל מקום שהיתה עגלתו עומדת לתת מספוא לסוסים הלך וחקר אולי יש באותו מקום לתקן וזה אמרו הייתי מהלך בדרך אף כי היה לו דרך למקום אחר בכל זאת היה מהלך בכל הדרך אולי באותו מקום יהא לו מה לתקן וזה ששאלו האיש הפוגע רבי מאיזו מקום אתה אם אתה משתדל לזכות את הרבים הלא טוב לך לישב במקומך דמזה כראה כי מקומך אנשי רשע שלא ישמעו לקולך וא"ל ר"י אדרבא מעיר גדולה של חכמים אני ושם לא צריכין לא לדידי ולא למטלעתי: מ' הוריות פ"ב משנה ד' בתוס' חדשים בירושלמי לפנינו בירושלמי לא כ' כ"א איזו הוא מ"ע שבנדה והזהרתם את ב"י ומסמוך לווסתה לא מיירי כ' דמ' לי' דווסתות דרבנן וקרא אפרוש מן הנדה קאי וד' רש"י צע"ג: בשלהי המס' בר"ב יקרה היא מפנינים הענין כי האי מפנינים קרי וכ' הוא והכ' מפניים ואני' דרשי' יקרה מכה"ג ואמנם טעמא בעי ונרא' כי טעמו כ' בצדו כי הכוה"ג בעת יעבוד עבודתו מעלתו גדולה שזוכה לכפר על כל ישראל אבל אין צורך למען יעבוד עבודתו שיאכל וישתה וישן כל השנה כולה משא"כ הת"ח העוסק בתורה אם אכילתו ושתייתו ושנתו ומשאו ומתנו הכל למען יהא לו כח לעסוק בתורה ויקוים בזה בכל דרכיך דעהו וכמ' בר קפרא במסכת ברכות אפי' לדבר עבירה וכפי' הרמב"ם בהקדמתו לש"ס דקאי אעניני העוה"ז א"כ זכותו כפל כפלים משל כוה"ג ועליו אמר הכ' יודע ה' ימי תמימים וד' רז"ל בב"ר פ' חיי שרה כשם שהם תמימים כך שנותיו תמימים וז"ש יקנה היא התורה מכו"ג שנכנס לפני ולפנים והטעם משום דכל חפציך חפצי גופך כמו שד' רז"ל פסוק זה בפ"ק דמו"ק לא ישוו בה לתורה כי היא צריכה גם לחפצי גופך מה שא"כ בכו"ג: ולא אוכל למנוע טוב מבעליו בהיותי בפ"ב נתאכסן אצלי צורבא מרבנן מעיר גלוגא רבתי שמו היה ר' ליב כהן וביאר לי מקרא זה כמין חומר עפ"י מ"ש החו"ה בשער הבחינה כי יקרת אבנים הטובות הוא משום שאינם נמצאים כ"א מעט וזה מורה ע"ד שאינם רב התועלת לאדם כי כל אשר הכרחי לאדם לפי ההכרח ימצא לו בכל מקום כמו האויר ולמעלה ממנו המים ולמעלה ממנו הלחם ומאחר שיאמר הכ' כי התורה יקרה מפנינים יאמר האומר א"כ גם התועלת ממנה מועט עוד מן הפנינים לזה אמר וכל חפציך כל אשר יצטרך האדם בעולם לא ישוה בתועלתו לתוה"ק כי היא חיינו בעוה"ז ואורך ימינו לעוה"ב ודפח"ח: ליקוטי משניות סדר קדשים מס' זבחים פ"ג מ"ה בר"ב היכא דנקט אולי במסכ' זבחים דווקא עי' ר"פ גיד הנשה, כיסוי הדם, זרוע ולחיים, ראשית הגז שילוח הקן: שם פ"ד משנה ה תוס' ר"ע איגר או"ק כ"א כ' המגי' במחכ"ת זהו תוס' מנחות נ' דעת הגאון המחבר דהא גופא קשיא למה לא הקשו תוס' בזבחים קושייתם: שם פרק ח' משנה וי"ו בתוי"ט בקמא קמא בטיל במי פליג וצ"ע כדמק' בשלהי מס' ע"א אדרב דימי ממתני' דהתם אמאי לא משני לי מתני' ר"י היא אלא דלר"י לאו דווק' ביי"נ דינא הכי כ"א בכל מב"מ: שם פרק י"א משנה ז' תוי"ט להסיר ההגעלה ע' שו"ע או"ח סי' תנ"א סעי' ג' פי' יפה בזה: שם פרק י"ג משכה ג' תוי"ט ובגמ' הכתיב במנוח אף דאמרי מנוח עם הארץ היה מ"מ המלאך היה לו למחות בו: שם משנה וי"ו תוי"ט פחות מג' לוגין כצ"ל: שם פי"ד משכה ז' תוי"ט והוחזר לקרית יערים כצ"ל: מס' מנחות פרק א' משנה א' בתוס' חדשים דהא רבא פליג כצ"ל: