ליקוטי חבר בן חיים ד נד

טובה לעצמך כי לכך נוצרת לתורה זו כבר נוצרת כי לא חדשת בה דבר: שם משנה י"ב יהי ממון חבירך הכה מעולם בחלקו הת"ח לב' כתות הכת א' מחמת חשקם בתורה השליכו כל טרדת העוה"ז אחרי גיוום והסתפקו באשר החזיקו אוהבי תורה בידם וכת הב' אשר לא רצו ליהנות משל אחרים ועשו תורתם עיקר ומלאכתם עראי ואמנם אשר רבו דאגות העוה"ז בקרב לבו אין שכלו פנוי לחדש חידושי תורה וז"ש ר' יוסי אל תקוץ באשר אוהביך יחזיקו בידך כ"א יהי' ממון חבירך חביב עליך כשלך ועי"ז והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כלומר תוכל לחדש חידושים בשכלך וכל מעשיך הן אם תיהנה מן הבריות או לא תהנה יהי' לשם שמים: שם משנה י"ג וכשאתה מתפלל פי' מרן זצוק"ל כלפי האומרי' כי התפלה מצוה בעלמא וע"ד שכ' החו"ה להודות כי הכל ביד ה' אחרי כי לא יאה אצל הש"י שינוי מרצון אל רצון כלפי זה אר"ש אל תעש תפלתך קבע כלומר למצוה קבועה אשר לא תקנה ע"י מאומה כ"א רחמים ותחנונים לפני המקום והביא ע"ז מ' הכ' ונחם על הרעה כי ע"י התפלה הש"י מתנחם על הרעה: ובנו הגאון כתב סופר פ' אשר אם יתפלל האדם לא יקבע תפלתו לומר כי דבר זה אני צריך רק ישלך על ה' יהבו ויאמר אם זה לטובתי תן לי ואם לא ימנע ממני וזה ענין מאמרינו מלא משאלות לבינו לטובה אם הוא לטובתינו וז"ש אל תעש תפלתך קבע כ"א רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה ואמנם יש ענין אחד שנוכל לעשות תפלתינו קבע אם נתפלל שנזכה לעבוד את ה' וז"ש דהע"ה אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש בקבע ומה היא שבתי בבית ה' כל ימי חיי, וש"י: שם משנה י"ד בתו"ח כ"ש דפקר ויותר מזה צ"ע דכיון דאאפיקורס נכרי קאי תנא ל"ש למימר דהיינו מבזה ת"ח והרב למד כן מהש"ס פ' חלק שם אבל כאן א"א לס' כן וצ"ע: שם פ"ג משנה א' תוי"ט תרי אווזי צ"ל הכי אווזי: פ"ג משנה א' דע מאין באת נ' לפ' הכפל ששנה התנא בתחלה דיבר בגדר הנשמה דע מאין באת מתחת כסא הכבוד ולאן אתה הולך והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה להיות צרורה בצרור החיים ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כלומר לא בעדך לבד כי אם גם בעד גופך ואח"כ דיבר כנגד הגוף כמו שביאר: שם משנה י"ד בתוי"ט חמדת ימים אותו קראת ע' ב"י או"ח סי' כפ"א דהך חמדת ימים נמשך לעיל ואותו קראת זכר למעשה בראשית ולא מצינו שנקרא שבת חמדת ימים ואף שהביא שם עוד פי' אחר הכי מסתבר: שם משנה ט"ו בתוי"ט ידעת ההוה אינה מכרחת כצ"ל: שם משנה י"ז אם אין דעת ע' פי' הר"ב ומרן הגאון ח"ס זצוק"ל היה רגיל לפ' כי חכמה היא מה שלומד מרבו בינה שמבין דבר מתוך דבר מעצמו ואמנם אחר שהוסיף מדעתו צריך לקשר הקבלה מרבו עם תוספת של עצמו והיינו שנקרא דעת: פ"ד משנה י"ב תוי"ט כבוד ומורא באחיו הקטן והוא רבו לכאורה מ' דכבוד אחיו הגדול דמרבי' מוי"ו דואת אמך לא עדיף מאת גופא דאמרי' פ' הנושא דאוריי' בחיי אביו דווקא ה"נ בחיי אבותיו דווקא ולא מצינו בתורה שיוכבד יצאה עם אבותינו ממצרים אמת כי הראב"ע פ' ויגש הביא פיוט יוכבד אמי אחרי התנחמי וע' רמב"ן שם שהביא דברי' אלו משם הראב"ע וצ"ע: שם משנה י"ב מורא רבך ע' הר"ב כ"כ ליישב אפי' לשמעון העמסוני דלא דריש את יליף מורא רבך מאדוני משה כלאם: שם משנה י"ט שמואל הקטן אומר ע' בד' הר"ב אבל אחרי שנקרא שמואל הקטן מחמת ענותנותו והענו אין לו שונאים כדכ' ולענוים יתן חן למה היה מקרא זה דווקא מרגלא בפומי' והי' כ' לפ' כי אחרי שמצא בעצמו ע"י ענותנות כי לבו חלל בקרבו מיצה"ר היה מתירא שיתגאה ע"ז כדרך שאירע לדהע"ה שאמר בחניני ה' ונסיני ונענש דבר כנגד היצ"הר שהוא האויב העצום של הת"ח כמו שדרשו רז"ל בפ' החליל מניח ע"ה ומתגרה בת"ח ואמר בנפול אויבך יצרך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך כי כ"ז בשביל שהקב"ה עוזרך כמו שארז"ל במ' ברכות אלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ורגיל אכי לפ' בזה הכ' יגער ה' בך השטן הבוחר בירושלים השטן בוחר ביראים ושלימים להחטיאן כפי' רש"י בשיר השירים על בנות ירושלים ולזה אמר פן יראה ה' ורע בעיניו כי אתה מחזיק טובה לנפשך והשיב מעליו אפו ולא יעזרך ועי"כ ח"ו יתגבר עליך: ומרן הגאון ח"ס זצוק"ל היה מפ' כוונתו אם יראה הצדיק שהש"י עושה דין ברשעים שהם אויבי הצדיקי' לא ישמח במפלתן כי ע"י שמחת הנקמה יגרע שכרך לעוה"ב כו' רז"ל במ' ברכות כקנה א' מששים בעוה"ב והש"י שלא יחפוץ בנכיון שכרך ע"כ ישיב אפו מהרשע ואמנם הרשע הזה שהרע לו הי' ע"כ רשע גמור כמ' רז"ל במ' ברכות רשע ורע לו רשע גמור וז"ש ורע בעיניו בעיני הש"י והשיב מעליו אפו שיצטרך והשיב אפו מעל הרשע הזה שהיית מתנקם במפלתו, ועליכם אהוביי תלמידיי אקרא ד' מרן האלו כי המה ד' רוה"ק ואין חכם כבעל נסיון: פ"ה משנה ד' תיו"ט ששבו למה שהיו ע"ד הפשט האספסוף המה הערב רב והמה היו הבוכים ואח"כ שבו אל המחכה ויבכו גם בני ישראל: שם משנה וי"ו תוי"ט ישובו רשעים לשאולה עיי"ש במ' כי משום דכפל הכ' ל' בתחלה וגם הא בסוף דרשו רז"ל כן משא"כ כאן: שם באותה משנה ואילו של אאע"ה לא פי' המפ' למה לאיל זה להבראות מע"ש וע' במעשי ה' פ' וירא ע"פ איל אחר שהיה איל משונה שלא נראה כמותו דאם היה איל ההוה היאיך לקחו אאע"ה לקרבן שמא היום או מחר יבקשו הבעלי' אחריו וע"ז ארז"ל שהיה מין איל אחר שנברא בע"ש בין השמשות: שם משנה י"א בתוי"ט לא פי' בכ' שכעס ר"ל בתוכה לא כ' אבל בתהלים מקרא מלא הוא כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו: שם משנה י"ז תוי"ט לא הזכיר הצד השני כ' דר' חולק משתמש לתרי אנפי היכא שנשאלה שאלה לפני שני חכמים כהלל ושמאי ואז שני' חולקי' והצד השני שעומד אחד וחולק על