ליקוטי חבר בן חיים ד נו

שם פ"ג משנה א' תוי"ט משנה יתירא עוררני צורבא מרבנן א' על ד' תוי"ט זבחים פ"ג מ"ג והשבתי לו דהתם התוי"ט בא ליישב למה לא כ' רש"י כן בזבחים שם א"וו התם יש תירוץ אחר: שם פ"ד משנה א' תוי"ט ולמה אמר בד' מינים ואולי תנא דמתני' סבר לולב צריך אגד: שם משנה ד' תוי"ט דרשה זו בעצמה ע' מ"ש בענין זה החכם וואלף היידענהיים בביאורו למחזור בהפטרה ליום א' של ר"ה: שם פרק ה' משנה ח' בר"ב שמנגנים בה לישה לפי' הרב ק' לשון מעשיה ולפי פשוטו ע"י שהיא עמוקה ואין האור שורף השמן כמו במחבת כשאר השמן בעין והמאפה נ' כרוחש: שם פרק ז' משנה א' תוי"ט כמו שיעור החמץ כצ"ל: שם משנה ד' בר"ב בנסכים של צבור כצ"ל: שם פרק י"ב משכה ד' תוי"ט דאליבא דראב"י ועי' רש"י מנחות ס"ח ע"ב דלא פי' כן עיי"ש: מס' חולין פרק ג' בר"ב סוף משנה ג' אלו השנויין צ"ע דבגמ' אמרי' יתר עליהן בעוף לענין עוף המים עיי"ש ואפשר ד' הרב כהרמב"ם דנפלה לאור ג"כ בעוף דווקא וצ"ע: שם משנה ח' בתוס' חדשים ד"ה תוי"ט דעיקר סימנים בחיה כצ"ל: שם ובגמ' מ' להיפך כצ"ל: שם פרק ט' משנה ז' תוי"ט והא דפירש"י לנכרי ע' שו"ע יו"ד סי' נ"ה ש"ך ס"ק י"א דלרשב"א מותר לנכרים אלא דד' רש"י במתני' משמע לכאורה דמדאוריי' אסור וא"כ אפי' לנכרי אסור וצ"ע: שם פרק י"א משנה א' תוס' ר"ע איגר או"ק נ"ד מסתפקנא ולענ"ד דווקא בחו"ל משום דכל המיקל בארץ הל' כמותו בחו"ל: שם משנה ב' תתן לו כ' דלא הוה כ"א אסמכתא דבגדי כהונה באי' משל ציבור: שם פרק י"ב משנה ד' תוס' ר"ע איגר או"ק כ"ח בעבר ונטלה אסורה לכאורה לר"י מנבילה לא ילפי' אי' הנאה כמבואר פ' כל הבשר ולהכי נקט המחבר אי' אכילה: שלהי מס' חולין תוי"ט נפקא לן לעיל כל זה למאן דס"ל כ"ש לימי חלוטו אבל הרמב"ם לא פסק כן וא"צ לכל זה ע' רש"י: מס' בכורות, פ"א משנה ג' בכ"ב אך גזל כצ"ל: באו"ד ופירוש רבותי עיקר אפשר הטעם דבדבר שיל"מ לא סמכי' אגוי מסיח לפי תומו: שם פ"ד משנה ז' תוס' חדשים אבל הרמב"ם לכאורה מוכח בכור לשם חולין מאכיל קדשים בחוץ ומטיל מום נהי דמדרבנן לא יצא לחולין מדאוריי' מיהת נפק: שם פ"ו משנה ה' תוי"ט בניטל הטחול צ"ע התם דכשר משום דיוכלו לחיות בלא טחול ולא משום דחוזר לאיתנו משא"כ במומין דהרי חסרת יד כשר ומום מ"מ הוה וכ' שכוון לנקב הטחול דכשר וניטל טריפה: שם פ"ב משנה ג' תוי"ט הרמב"ם שם וכ"כ הרמב"ן פ' אמור: שם משכה ז' בכ"ב שידור ע"ד רבים ד' הרב צ"ע ועי' בספר ברכת הזבח מ"ש בזה ע"ד הרמב"ם: שם באו"ד צריך לפרש דברים אלו צ"ע דהרי גם למ"ד א"צ לפרט הנדר מהני ע"ד רבים ועי' קרבן נתנאל סוגיא דנודרת גיטין שם: מס' ערכין פרק ה' משנה ב' תוי"ט שהג"א ר"ת גור אריה: שלהי המס' תוס' חדשי' ע' משנה למלך ה' שמטה פ"ג דאין צריך להגיה: מס' תמורה פ"ו משכה א' תוס' ר"ע איגר או"ק י"א אמאי לא חשיב הנדמה למ"ש הרב בכולהו משכחת אינן ניכרין ונדמה לכאורה ניכר דגם אם עגל דומה לכבש וכיו"ב לא ימלט שלא יהיו בו סימני עגל ג"כ: שם משנה ג' תוי"ט ולא כבית במחיריהם ובישעי' ובלא מחיר יין וחלב: מס' כריתות פ"ה משנה ב' תוי"ט ובהגהת שו"ע והוא מתר"י ריש ברכות: מס' תמיד פרק ג' משנה ד' תוי"ט ורב חינא ס"ל אולי הטעם דאי חשבת שאר שמות גם צבאות ראוי לחשוב והוו טפי ואי לא חשבת צבאות גם שאר שמות אין לחשוב: שם משנה ח' תוי"ט דקתני בשעה אפשר דקול כו"ג לא היה חזק כ"כ אלא בשעה שמזכיר את השם שהיה יוצא מפיו ברוה"ק וע"ז מורה ל' יוצא מפי כו"ג דאי' ביומא שם: שלהי המס' תוי"ט הנכון חי בצירי וע' בס' שערי אורה דעפ"י הקבלה צ"ל חי בפתח והוא נסמך לאל ובברוך שאמר ליחיד, והעיד בס' אלי' רבא כי התוי"ט חזר בו סוף ימיו וצוה לומר בפת"ח ואמנם יפה העיר בס' חיי אדם דעכ"פ בברכת בורא נפשות דאין כאן סמיכות צ"ל בציר"י: מס' מדות פ"ב מ"ב תוס' רעק"א מה לך מקיף דגם איטר מקיף דרך ימין העולם מג"א סי' תרנ"א ס"ק כ"ה אמנם המג"א הביא ראיה מזה לענין לולב ואין הנידון דומה דמאחר דרצו חכמי' ע"ד מצוה גוררת מצוה אשר כל הבא אל ביהמ"ק מדי עברו ינחם אבלים וכיו"ב אלו היו האטרים מקיפין דרך ימין שלהם לא היה כאן שאלה מה לך מקיף לשמאל דלמא הוא איטר וכבר הערותי בזה במקומו בספרי ליקוטי חבר חלק שני: ליקוטים והערות בס' אלי' רבא סי' ת"ה ס"ק י"ב בדאית ליה פירי אחרינא אסור כצ"ל: סי' ת"כ בסוף הסי' אבל מדבריו מ' דכל אסרו חג אסור ובאמת דין זה הוא פלוגתת רש"י פ' לולב וערבה דאר"א כל העושה איסור לחג באכילה ושתיי' מעלין עליו כאלו הקריב קרבנות שנ' אסרו חג בעבותים דפי' רש"י שעושה סעודה גם יום שאחר החג וא"כ מבואר דהו"ל קצת יו"ט אבל הר"ן מפ' דקאי אחג עצמו שיכבדנו באכילה ושתיי' וא"כ אין רמז איום שאחר החג מלבד ביום אחר חג השבועות שהוא יום טבוח: סי' תכ"ב ס"ק ה' לא חשבי' גמר תפלה לכאור' דין זה פשיטא דטעם דיהיו לרצון קמא משום דשייך לתפלת י"ח ואהא אמרינן ל"ש אלא שאינו רגיל לומר תחנונים ש"מ דברגיל לומר אף שאמר יהיו לרצון קודם התחנונים אינו חוזר לראש: שם ס"ק י' כתבו תוס' בברכות כצ"ל: סי' תכ"ח ס"ק א' על המים לבשל נ' דצ"ל בלב שלם: שם ס"ק ז' המלך המשפט צ"ל המלך הקדוש: