ליקוטי חבר בן חיים ד נג

שם פ"ט משנה ד' ר"ב גברא קטילא הוא ומ"מ צ"ע הא הוה לי' עדות שאי אתה יכול להזימה כמ"ש תוס' גבי טריפה: פ"י משנה א' תוי"ט וע' עוד פירוש שני ובס' האמונות והדיעות להגאון רב סעדיה כ' כי נקראים על שם יוני אחד שהיה שמו אפיקור והוא אמר כי העולם נברא במקרה: מ' מכות פ"א משנה ח' תוס' חדשים ואינו מובן צ"ע דעכ"פ יכול להצטרף עם עד אחר כשר: שם פ"ג משנה ב' תוס' דר"ע איגר תמוה לי דמה"ט גם טבל לא יהיה בריה בספרי ליקוטי חלק ב' סוף סוגי' דחצי שיעור כ' ליישב דטבל משכחת לה בשאר פירות זתים וענבים דתלישתן היינו מירוחן אם דעתו לאוכלם כמות שהן ולד' הרמב"ם בכל פירות האילן דס"ל דכולהו דאוריי': שלהי מכות תוס' חדשים בסוה"ד וזה הוא דור צ"ע הרי מאדם עד מרע"ה חשבי' כ"ו דורות כדדרשו רז"ל ע"פ דבר צוה לאלף דור והמה יותר מאלפים שנה: שבועות פ"א משנה ד' תוי"ט אחר דורו של ר"מ יל"ד חדא דר"ש ור"מ תרווייה' תלמידי דר"ע היו כדאמרי' ביבמו' ע"פ ולערב אל תנח ידך ותו אותו תלמיד ששאל פ"ד דברכו' לר"ג ור' יושע אי תפלת ערבית רשות ר"ש בן יוחאי היה כדאמרי' בברכות שם הרי שכבר היה תלמיד בימי ר"ג ועיי' בירושלמי סנהדרין פ"א גבי סמיכה ר"ע סמך לר"מ ור"ש ואמר ישב ר"מ תחלה ונתכרכמו פניו של ר"ש וצע"ג: שם פ"ב משנה ה' תוס' דר"ע איגר מ"מ חייב חטאת וצ"ע מ"ט אצטריך קרא להחזירו לכללו מאחר שיצא לידון בדבר החדש: שם פ"ד משנה י"ג בר"ב דעל השם ע' בר"ב סנהדרין פ"ז משנה ד' וצ"ע: מס' עדיות שלהי פ"ב תוי"ט דגרסי מגוג אולי צ"ל ממגוג: שם פ"ד משנה ב' תוי"ט ונ' בעיני ולי כ' כי כוונת הרמב"ם כי מכאן יצאה החזקה לא שביק היתירא ואכל איסורא וזה הוא המנעול שכ' ועי': שם משנה י' תוי"ט דקושיא מעיקרא ליתא צ"ע דאי לאו תי' תוס' א"כ לילף מהתם דאפי' אפשר לקיים שתיהם עשה דוחה ל"ת: שם פ"ה משנה א' בר"ב ביצת נבילה כגון שנתנבלה בשחיטה צ"ע למה נקט דווקא כה"ג: שם משנה וי"ו תוי"ט בירושלמי פ' אלו מגלחין צ"ע הרי גם ש"ס דידן פ' מקום שנהגו מסיק הכי: מס' ע"א פ"א משנה ב' בר"ב גינוסיא יום שמעמידין ורש"י פ' וישב על פסוק יום הולדת כ' דיום לידה מקרי יום גנוסיא וצ"ע: שם בתוי"ט ממ"ה הקב"ה ולי נר' דהכוונה הקב"ה עשה לאדם חפשי מחטאו: שם באו"ד נוקם נוטר ולי כ' על שם כוכב שבתאי שנקרא כן בל' יון: שם משנה ח' תוי"ט ותימא דהכא אמרי' עי' בירושלמי גיטין ס"פ השולח בפני משה במראה הפנים יישוב לקו' זאת: שם פ"ב משנה ד' תוי"ט ע' במשנה ב' פ"ו דנזיר ר"ל איזו מהם נקרא זג ואיזו בקרא חרצן: פ"ג משנה ח' תוי"ט שהוא כמבטל אי' אולי יש לדמות לחדש דלא אמרי' יותץ למ"ד זוז"ג מותר אף דאפהו בו לכתחלה דזה מקרי דיעבד כמ"ש תוס' ור"ן פ' כל שעה שם ה"ב אם הוא צריך לירקות בימות החמה כדיעבד דמי: שם משנה ט' בהר"ב בגמ' קאמר והוא שאבוקה כנגדו לכאורה להל' כ' כן הרב אבל לא לתנא דמתני דס"פ זוז"ג אסור: שם פ"ד משנה וי"ו תוי"ט וכן הטור לא העתיקו על הטור וודאי ל"ק דמאחר דאין ענין זה נהוג בזמנינו לא העתיקו: שם פ"ה משנה ט' תוס' ר"ע איגר או"ק י"ד דהוה דשיל"מ אמנם למ"ש הפוסקי' בשם רשב"א דהיכא דצריך להוציא הוצאת להתיר לא מקרי יש לו מתירין לק"מ: מ' אבות פ"ב משנה א' דע מה למעלה ממך במדרש הביאו הרב בינה לעתים ע"פ אילת אהבים וגו' וז"ל בכי מוטב לך לחבק חיק של תורה שמביאך לידי זכות ולא לחבק חק של נכריה שמביאך לידי חובה וא"ת אין הקב"ה רואני ת"ל נוכח עיני ה' דרכי איש מכוון אמרו חכמים עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים הענין כ' החו"ה בשער ייחוד המעשה כי עבודת העובד ע"מ לקבל פרס אינה רצוי' אצלו ית' היודע מחשבותינו כשם שלא יקבל אדם מחבירו טובה וחבירו המקבל מכיר במעשיו כי לתועלת עצמו עושה ע"כ תו"ד אבל הרמב"ם במשנת חלק כ' אחרי כי הש"י הכין כל קיומו של אדם בעוה"ז על תועלת עצמו האומן לא יכוין לעשות בגד לחבירו כ"א למען יקבל שכרו וכיו"ב לזאת לא יבקש הש"י מן האדם שיעבוד לו שבעים שנה בלי שום פנייה ואמנם על כל זאת צ"ל כי הש"י מסלק ידיעתו מעמקי הלב של העובד ויקבל המעשה ממנו לפי מה שהוא והנה החילוק בין ראי' בלא עיני' לראי' בעיניו כי הראשון ראי' כוחנית וחלה אפי' על מחשבה משא"כ ראיה בעינים לא שייך אלא על דבר שיש בו ממש וכן הוא בשמיעת האוזן ועתה הן הן ד' המדרש למוטב לך לחבק חיק של תורה אפי' ע"מ שמביאך לידי זכות דהיינו לקבל שכר ולא לחבק חיק נכריה לפרוש מן העבירות משום שאתה מתיירא מן הפורענות ואם יק' לך קו' החו"ה וכי אין הקב"ה רואני רואה מחשבותי אלו כי לתועלת עצמי אני אכוין לזה אמר שהע"ה כי נוכח עיני ה' דרכי איש ולא אמר נוכח ה' כמו שהוא בספר שופטים להורות כי לטובת העובד יסלק הש"י ידיעתו מהמחשבה ואינו רואה רק המעשה כמות שהוא כאילו יראה אותה בעינים ומכאן אמרו רבותינו כמו כן עין רואה כאילו בעין רואה המעשה עד וכן אוזן שומעת כאלו שומע באזן ועי"ז וכל מעשיך אפי' שעושין ע"מ לקבל פרס בספר ככתבי': פ"ב משנה וי"ו תו"ו הסבה בעצמו ולי כ' דמתני' דגלגלת הכי איתא בהדיא פ' החליל דהלל הזקן אמרה ומדתנן אף הוא וכו' ע"כ אף מתני' דאין בור הלל הזקן אמרה: שם משנה וי"ו תוי"ט לא פעל ועשה לקיים והן הן ד' הרמב"ן פ' לך לך ואם היתה כוונת הרמב"ם לזה לא הוצרך לדברים אחרים: שם משנה ח' אם למדת תורה הרבה מרגלא בפי מרן הגאון חתם סופר זצוק"ל לפ' כי אם הת"ח לא ייגע רק למגמר ולא לחדש שום דבר בתוה"ק א"כ אל יחזיק טובה לעצמו ח"ש אם רק למדת תורה הרבה מבלי לחדש חידושי' אל תחזיק