ליקוטי חבר בן חיים ד נב

אמר הקב"ה זה יאמר לה' אכי שאמר ד' לי לא אירא זה חנניא וזה יקרא בשם יעקב זה מישאל שאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב ובשם ישראל יכונה זה עזרי' שאמר שמע ישראל וכו' ועתה לא יבוש יעקב לא עתה פניו יחוורו ולמה לא הי' דניאל בהון אלא דניאל אמר אני כקרא בלטשצר בשם אליל שלו שנא' בלטשצר רב חכימא וכו' וכתיב באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגי והקב"ה אמר פסילי אלוהיהון תשרפון באש אזל ולא הי' עמהון: ר' יוסי בן קסמא אומר כשם שהי' הם כך הי' נשותיהם ערפה על שמה נדונית קשיא קדל דלא בעאת לאהו' לה חלקא עם ישראל כד"א כי פנו אלי עורף ולא פכים על שהחזירה עורף לחמותה, רות על שם תור שהיא כשר על המזבח כך רות כשירה לבוא בקהל שעלי' נתקיימה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית: אמרו לי' לר' יוסי הואיל ואתמר בהני מלין דרות בהני מילין עילאין דחכמתא אמר לון רות כשירה היתה אמר לי' ר' יודא אע"ג דכשירה היתה לא ניכר כשרותא דילה עד דדבקה באותו צדיק בוא וראה כשירה מכל אומות רות מנה אמר לה בועז אל תלכי בשדה אחר וכה תדבקון עם נערותי מה אמרה הי' גם אמר לי עם הנערים אשר לי תדבקון כיון שראתה חמותה כך אמרה לה לאו הכי טב בתי כי תילכי עם נערותיו ולא עם הנערים: הועתק מספר תיקוני זוהר עץ דא ת"ח דאשתדל באורייתא דאיהו עץ חיים היא למחזיקי' בה ולא תלין בו נבלתו דאיהו חלקא דחב ביומו לא תלין עמי' בלילה דמיד יתוב בתיובתא כמה דאוקמי' מרי דמתניתא אם ראית ת"ח שחטא ביום אל יהרהר אחריו בלילה דבוודאי עשה תשובה ועוד לא תלין נבלתו על העץ דא ת"ח נבלתו דא בת עה דאיהו רחשי' דאם אנת תלי' לה בי או קברה או קוברתו ודא איהו כי קבור תקברנו כי קבור הו' לה: זהו סוד התגין של אותיות ס"ת שבעה אותיות שעטנ"ז ג"ץ והו' סוד השבעה כלים שנפלו והתגין הו' האור החופף עליהם להעמידם ולפיכך אינהו עושה תנועה ואח"כ אנו למדין האותיות והטעמים ומעלים אותו והאותיות הצריכין תגין הם שעטנ"ז ג"ץ אותיות שעטנ"ז ג"ץ וידוע כי ע"ז הי' אדני שעולה ה"ס במילואו יש י"ב אותיות סך הכל עולה ע"ז לפי שהשטן הי' דבק שם ולא הובררו הדינים שהי' באותם הכלים ולא נאבדו לגמרי רק בג"ץ היוצא מתחת הפטיש ושאר האותיות כאברים להם ואינן צריכין תגין: ת ו ש ל ב ע. ליקוטים והערות על משניות סדר נזיקין ב"ק פ"א משכה ב' תוי"ט ותמיהני דלענין שור עיי' שיטה מקובצת שיישב זה ועיי' מ"ש ע"ד תוי"ט אלו בירושלמי כאן פני משה במראה הפנים וצ"ע: שם פ"ה משנה ה' תוי"ט סברא דעונשין ממון לכאורה ראיה מזה כד' רש"א במ' מכות שם דטעם דאין עונשין מן הדין דדלמא אדרבא משום שהוא חמור לא סגי לא בעונש זה שהוא קל ובממון לא שייך זה אבל לסברת ה"ה דהטעם משום דלמא הק"ו אית לי' פרכא צ"ע: שם פ"ב משנה ג' תוס' ר"ע איגר או"ק ס' ולזה מוכח לענ"ד ולפי"ז א"צ לד' הרב דקתני ע"א לאשמעי' דעפ"י עצמו דומיא דע"א כ"א אשמעי' דמקרי מרשיע עצמו: שם פ"ח משנה ג' ר"ב מדכ' יד ביד לכאורה מדינא כל חובל חייב מלקות משום לא יוסיף ופן יוסיף ומ' לכאור' דקרא דיד ביד אתא למשלם ואינו לוקה: שם פ"ט תוס' חדשים משנה ד' יוצאת ליסקל אא"כ רישא מתני' יתירא הוה אע"כ רישא בגוונא אחרינא: שם פ"י משנה ב' תוי"ט שע"מ כן ומ' דבחו"ל אין הדין כן וצ"ע: מס' ב"מ פ"ב משנה א תוי"ט וכ' לי שהוא ל' מקרא ולי כ' שהוא מל' מטבע כלומר שנטבע צורת הכלי בעין: שם פ"ד משנה ב' בתוס' ראשון לציון והנפרע לכו מצריכו צ"ע דהתם לכו וודאי שייך נפרע: שם משנה ח' תוי"ט דברי ר"ב דירושלמי עיקר והטעם משום דהכא אגב גררא והירושלמי בדוכתא אתמר: שם פ"ט משנה ה' תוי"ט חכירו נותן לו ולכאורה יש לומר משום דמעלה לו עשבים ואולי כיון דאין החוכר זורע אותה יכול המחכיר לירד לתוכה ולנקותה: שם משנה י"ג תוס' ר"ע איגר או"ק ע"ז בגד לבישתה לכאור' אליבא דר"ש דדריש טעמא דקרא קאמר דמה שא"צ להחזיר ענייה ועשירה שוין ואולי ה"ק כיון דלר"ש בגד דווקא מ' דגם רבנן לא פליגי עלי' בהא מדלא אפלגי כ"א בענייה ועשירה: שם פ"י משנה ה' תוס' חדשים דתבעו בזמנו דשייך בל תלין לכאורה לל"ת דבל תלין בעי' תבעו אבל לעשה דביומו תתן שכרו לא בעי' תבעו ובל תלין לאו דווקא: מס' ב"ב פ"ב משכה י"ג תוי"ט שהשמש טוב וכן אמרו פ"ק דתענית שמשא דבתר מטרא כתרי מטרי: מס' סנהדרין פרק ה' משנה ג' תוספ' חדשים ר"פ כל שעה ונ' הטעם דבתרי סדרי ג"כ אין סדר למשנה ואזלינן באיסורא לחומרא ובנפשות לקולא: שם פ"ב משנה ה' תוי"ט צריך שיאמר ממש ובאמת צ"ע לפי דברי הירושלמי למה קרעו הדיינים: שם משנה ב' ר"ב וידעוני חיה וכו' וברמב"ם ה' ע"א כ' דמין עוף הוא שגדל באילן ולא מין חיה: שם משנה ח' ר"ב בא' מן השמות המיוחדים צ"ע שבועו' פ"ד משנה י"ג: שם תוס' ר"ע איגר או"ק כ' אמאי לא קאמר צ"ע מאי ק' לי' דלמא מאן חכמי' ר"מ בר יוסי: