ליקוטי חבר בן חיים ד ה

כ"ח תלמיד יכול לסמוך על הוראת רבו לקולא ולא תלמידי תלמידיו עיי' מזה פסחי' כ"ז ע"א וע"ב אבל להחמיר בפני רבו מנדין אותו מג"א סי' ס"ג ס"ק ה' ועיי' שבת ס' ע"ב, אותן תלמידי דר"י עבידא כר"י ע"ש: כ"ט ר' זירא ור' אבא תרווייהו הוי מטמרי מר"י רבם למיסק לארעא דישראל בשבת מ"א ע"א ור' אבא ברכות כ"ד ע"ב ע"ש: ל' ענין בטלה דעתו אצל כל אדם תוס' שבת צ"ב ע"ב ד"ה ואכל: ל"א אם יש לגזור עיר זה אטו עיר אחרת ע' תוס' שבת כ"ט ע"ב ד"ה גזירה וצ"ע ע"ז ר"פ כל הצלמים ע"ש, ועיי' גיטין יו"ד ע"ב כל השטרות העולים ר"ש אמר אף אלו כשרים וכו' כ' הרשב"א בחי' דלא גזרי' אטו מקום שישראל חותמים דאתרא באתרא לא מחליף אבל שמא בשמא מיחלף ע"ש בגמ' י"א ע"א: ל"ב רשעים לא מסקי' בשוויי' ע' תוס' שבת י"ב ע"ב ד"ה שבכא: ל"ג חזקי' ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר' יהודה הנשיא הנזכר בזאת הברייתא תוס' ע"ז ל"ח ע"ב ד"ה תרי ומשמע אברייתא אחרת לא מצי פליגי (ולי הק' המעתיק נראה דמרש"י חולין ק"ו ע"א ד"ה אין נוטלין מהם ובתוס' שם ד"ה חמי האור משמע דאף על ברייתא אחרת מצי פליגי ע"ש וצע"ק הק' שמואל בראך): ל"ד הך תנא דבי ר"י מפיק מאידך תנא דבי ר"י עמ"ש תוס' פסחי' ה' ע"א ד"ה דברי ר"י: ל"ה מצינו לשון חיישינן והוא לקולא פי' תלינן בהכי שבת קנ"א ע"א: ל"ו לפעמים מקשה כמה קושיות אע"פ שיודע התירוץ אלא שרוצה לידע אולי יש תי' אחר תוס' שבת מ"ג ע"א ד"ה כופה, וע' תוס' ע"ז מ"ב ע"א ד"ה ה"כ: ל"ז כל מקום דאמרי' כל מקום ששנה פלוני הלכה כמותו ולא פי' להדי' דווקא במשנה הלכה כמותו בכל מקום כתובות גבי אדמון ומנחות ל"ו ע"ב ועמ"ש תוס' שבת מ' ע"א ד"ה דלמא: ל"ח אין לומר אמוראי נינהו לר' יוחנן לגבי הלכה כמותו מששנה אלא היכא דאתמר תי' הרשב"א שבת מ' ע"א: ל"ט חכמים אסרו וחזרו והתירו שבת מ' ע"א ושם קכ"ג ע"ב עיי' חולין צ"ג ע"ב פריך אכשיר דרא וכו' והשתא דאכשיר לר' יהודה מהימני: מ' כל קו' יש לה תי' לא ס"ל לרשב"ם ב"ב נ"ב ע"ב ועיי' שבת כ"ב ע"ב וברא"ש שם סי' ז' ד"ה קבעי ע"ש: מ"א כל דתיקון דרבנן כעין דאורייתא תיקון היינו במה שיש בו עיקר מה"ת פלוגתא בגיטין ס"ח ע"א וע"ש בתוס': מ"ב מצינו שאחז"ל אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן עירובין מ"ח ע"א: מ"ג דבר שהותר מכללו לא אמרי' היכא שמצוותו כך מנחות ה' ע"ב ושם כ"ה ע"א ועיי' תוס' כריתות י"ד סע"א ומה שצ"ע מיומא פ"א ע"א בארתי בתשובה: מ"ד עדים זוממין הותר מכללן מאיימין על עידי חבר ד' תוס' הרא"ש במס' כתובות ל"ב ע"א: מ"ה אי ממון חמור ממלקות עיי' כתובות ל"ב ע"א ועמ"ש תוס' ספ"ק דמציעא אי ממון חמור מאיסור שהרי אין הולכין בו אחר הרוב: מ"ו רב תנא הוא ופליג ולא ר' יוחנן ומ"מ לר' יוחנן לא הי' מחזיק' לתנא למימר דאנא דאמרי כי האי תנא תוס' כתובות ה' ע"א ועמ"ש מפרש בתמיד סוף משנה א' וע' תוס' נדה כ"ז ע"ב ד"ה והתניא איפכא וכו': מ"ז תקלה עצמה תנאי היא ספ"ק דפסחים וע"ז ל"ד ע"א תוס' ד"ה בשליקותא וסא"ט תוס' ד"ה אית בהו ועמ"ש תוס' יומא ס"ו ע"א וע"ש: מ"ח לפעמים מייתי הש"ס ראי' מפסוק זה על פסוק אחר ובמקום אחר מייתי בהיפוך עמ"ש תוס' ברכות כ"ו ע"ב ואין נכרי: מ"ט סוגי' דון מינה ואוקי באתרה עיי' בשבועות ל"א ע"ב ובחולין ק"כ ע"ב זבחים צ"א ע"ב ומנחות ק"ז ע"א וע"ש בתויו"ט פי"ג משנה ה' ובה"ז שם ותשובת חו"י סי' ר"ג מכחות ס"ב ע"א ועמ"ש בס' כפות תמרים בספרו כ"ה ע"א ד"ה וראיתי בתיו"ט ע"ש היטב: נ' תדיר ומצוה עוברת ברכות כ"ז ע"א תדיר ופירסם כיסא שבת כ"ג ע"ב תוס' ד"ה הדר תדיר ומקודש זבחים ס"פ כל התדיר תדיר וחיובא סוכה נ"ו ע"א: נ"א גז"ש מופנה מצד א' מבואר בנדה כ"ב ע"א ועיי' היטב במ"ש הרב בעל תוס' חדשים במנחות פ"ו משנה ה' תמצא הרבה כללים בענין זה וכ' תוס' בנזיר ע"ח ע"ב ד"ה ולאחותו כדתניא דר"ע ס"ל אפי' מופנה מצד אחד אין משיבים ומ"ש ולר' ישמעאל צ"ע בנדה שם וע' רש"י סנהדרין ע"ג ע"א ד"ה היקישא הוא משמע דמופנה מצד אחד לוקין עליו ע"ש ושאינו מופנה כלל אין לוקין עליו וצ"ע בנדה כ"ג ע"א דפריך לרבנן מאי איכא ועיי' תוס' שבת קל"א ותוס' בנו מ"א ועיי' ס' באר יעקב כלל מ"ח: נ"ב גז"ש אי עדיף מהיקש גיטין מ"א ע"ב זבחים מ"ה ע"א תוס' ד"ה דכ"ע אי היקישא מפיק מק"ו ע' תוס' בכורות ל"ג ד"ה וב"ה ור"ש לית לי' אהני ק"ו אלא אין גזי"ש למחצה ד' תוס' מכחות ק"א ע"ב ד"ה בכ"ח וכו': נ"ג כל היכא דסמכו אחזקה להתיר וא"כ חזקה כנגדה אזי הההיכא דאיכא לברורי מבררינן מג"א סי' תל"ז ס"ק ד' ועש"ך יו"ד סי' פ"ג ס"ק י"א: נ"ד הלכתא למשיחא עיי' יומא י"ג ע"א תוס' בד"ה הלכה כר' יוסי ולשעה נעלמה בס' באר שבע במס' תמיד בתחלתו ד"ה איבעי' להו וכו' ע"ש: נ"ה לא זו אף זו לא שייך אלא בשתי בבות לא בשתי תיבות ד' תוס' ר"פ האיש מקדש בו ובשלוחו: נ"ו בהג"ה להקדמת פי' המשניות סדר זרעים כ' בשם ש"ל דכל והאמר בש"ס הוא רב: נ"ז מקרא נדרש לפניו ולאחריו איתא בדוכתא טובא אבל עיי' ר"ה ט' ע"ב וזבחים כ"ד ע"ב וע' תוס' ר"פ כל שעה גבי גר אשר בשעריך: נ"ח לפעמים קאי בתיקו במקום אחד ונפשטה האבעי' במקום אחר ע' תוס' ע"ז ע"א ד"ה תיקו וע"ש ומ"ש מסוגי' דנדה לא הבנתי כי במסקנא קרא אסמכתא ולא איפשטא בעיי' ע"ש: