עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryליקוטי חבר בן חיים ד

ליקוטי חבר בן חיים ד מט

Lekutei Heber ben Chaim part 4 49 · ליקוטי חבר בן חיים ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

קם ר' אליעזר ואמר הכל תלוי' במזל אפי' ס"ת שבהיכל מלה דא אוקמינהו בספרא דצנעותא והכא אית לאסתכלא וכי הכל תלוי במזל והא תנינן ס"ת קדוש ונרתיקו קדוש וההיכל קדוש וכתיב וקרא זה אל זה ואמר קק"ק הא תלת אינון וס"ת לקבליהון נרתיקו קדוש וההיכל קדוש והוא קדוש התורה נתונה בג' קדושות בג' מעלות בימים שלושה שכינה בשלוש לוחות וארץ והיכל בס"ת תלי' ואיהו תלי' במזלא אלא הכי אוקמינהו בספרא דצניעותא האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין בי' ואתקרי מזל מ"ט משום דכל קדשי קדושין דקודשא בהא מזלא תליין וס"ת אע"ג דאיהו קדיש לא חל עלי' עשר קדושין עד דעייל להיכל כיון דעייל להיכל אתקרי קדוש בעשר קדישין כגוונא דלעילא דלא אתקר' היכל אלא כד אתחברן עשר קדושין ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין בי' אמאי איקרא מזל משום דמיני' תלי' מזלי ומזלי מיני' עלאין ותתאין ובג"כ איהו תליי' ובי' תליין כל מילי דעלמא עלאין ותתאין ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכללא עם שאר קדושין וכלהו תליין בהאי ומן דחמי להאי תקונא אתכבשין חוביהון מקמי' ומתכפרין הה"ד יכבוש עונותינו א"ל ר"ש בריך ברי לקודשא דקודשין עתיק מכולא: בכולהו אתר דשמא אדכר תרי זימנא פסיק טעמא בגוויי' כגון אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל כולהו פסיק טעמא בגווייהו חוץ ממשה דלא פסיק טעמא בגויי' מ"ט אברהם אברהם בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא שלים בעשר נסיוני ובג"כ פסיק טעמא בגוויי' דהשתא לא הוה איהו כקדמייתא יעקב יעקב בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עלי' שכינתא ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין מה דלא הוא בקדמותא ובג"כ בתראה שלים קדמאה לא שלים ופסיק טעמא בגוויי' שמואל שמואל טעמא פסק בגווי' מ"ט בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא הוא נביא וקודם לכן לא הוה נביא אבל משה משה לא פסיק טעמא בגוויי' דמיומא דאתילד שלים הוא דכתי' ותרא אותו כי טוב הוא: פ' שלח לך אמר לון וכי במה אתון פרשין משאר בכי נשא דלא ידעו אמרו ליה ובמה אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי נגגרמי' כשאר אינון מילין אלא אהדר אינון מילין דטפשאי עלמא דאמרי כך ומאי אמרו כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעין ולא מסתכלין בחכמתא אמרו דהאי עלמא אזיל במקרה וקוב"ה לא אשגח עליי' אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה מקרה אחד וכו' וכד שלמה מסתכל באילון טפשאין דאמרו דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמיי' בהמה ממש בגין דאמרו מילין אילון ומכלן קרא דעליה אוכח דכתיב אני אמרתי בלבי על דברת בני אדם לברם אלוקים ולראות שהם בהמה המה להם אמרתי אני בלבי וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה על דברת בני אדם על האי מלה דטופשותא דאינון אמרי' ברם אלקים בלחודיי' ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרנין דאית לון מהימנותא ולראות שהם בהמה המה להם ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לעלאה לבכי מהימנותא בדעתא דטפשותא דא וע"ד המה להם ולא לאחרנין ומה דעתי' דילהון כי מקרה בני אדם ומקרה בהמה מקרה אחד לכולם וגו' תיפח רוחיהון דאינון בעירא אינון טפשאי ואינון מחוסרי מהימנותא ווי לון ווי לנפשייהו טב להו דלא ייתין לעלמא ומה אתיב לון שלמה עד קרא אבתרי' ואמר ומי יודע רוח בני אדם העולה הי' למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ ומי יודע באינון טפשאי דלא ידעון ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באוריי' רוח בני האדם העולה הי' למעלה לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא העולה הוא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ: כי מקרה אחד לכולם וגם לב בני האדם מלא רע בגין דא והוללות בלבבם בחייהם כשטותא תקועה בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקוב"ה ובאינון בכי מהימנותא לאו בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי הה"ד ואחרו אל המתים ת"ח קוב"ה אזהר לבני עלמא ואמר ובחרת בחיים למען תחי' (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דהאי עלמא נינהו אינון חייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי כי מי אשר יבחר אע"ג דיבחר ב"נ בההוא עלמא כמה דאמר לאו הוא כלום דא מסירא דא בידנא אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו כי לכלב חי הוא טוב מן הארי' המת האינו יהון חיין בהאי עלמא וע"ד זה רע וודאי דלא דורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא בי': אלה שמות האנשים אשר שלח וגו' אמר ר' יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייה' כדין צלי עלי' דיושע כדין כלב הוא בדוחקא אמר מה אעבד הא יושע אזל בסייעתא עלאה דמשה דשדה בי' נהירא דסהרא והוא אנהר עליה בצלותא בגין האי שמשא מנה עבד כלב אשתמעטו מינייהו ואתא לגבי קבריהון דאבוהון וצלי תמן צלותא אמר ר' יודא ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטי על קברי דאבוהון לאסתכן בגרמי דכתיב ושם אחימן ששי ותכמי ילידי ענק אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מידי כך כלב בגין דהוא בדוחקא לא אסתכל מידי ואתא לצלאה על קברי אבוהון לאשתזבא מעינוא דא ויקרא משה להושע בן נון יהושע ר' יצחק אמר וכי הושע קראו קרא והא כתיב ויאמר משה אל יהושע ויהושע בן נון נער ויחלוש יהושע אלא אמר לי משה ה' יושיעך מנייהו: פ' בלק ת"ח בשעתא דחריבו בכי ישראל קרתא דסיחון כרוזא אתעברא במלכא דשמיא אתכנשו גוברין שלטנין על שאר עמין ותחמון מלכי דאמורא' האיך אתחרב בהאי שעתא כל אינון שולטנין דהוו ממנן על שבע עממין אתכנשו ובעו לאהדרי מלכו ליושנה דחמו תוקפא דמשה אהדרו לאחורא הה"ד על כן יאמרו המושלים באו חשבון אינון שולטנין ממכון עליי' דאתכנשו והוו אמרי באו חשבון מאן הוא דין דחרב לה תבנה ותכונן כדבקדמיתא ותהדר מלכו ליושנה כד חמי