ליקוטי חבר בן חיים ד מז

לקבלא עלייכו האי תרומה למהוי חולקא לה' ואי תימא שלא ברשותי' דבר כש קיימי' מלה ת"ח מה כתיב כל נדיב לבו יביאה את תרומת ד' כל נדיב לבו וודאי מאן דיתרע לבו ימשוך לה לשכנתא לגבי' הה"ד יביאה אע"ג דאיהו באסתלקותי' לעילא יביאה מאתר עלאה לאמשכה לדיירא עמי' וכד תיתי לאשראה עמי' כמה ברכאין וכמה פתרי' תיתי עמה הה"ד זהב וכסף ונחושת לא יחסרו לי' כל עתרי דעלמא דא לשאר בני עלמא אבל אתון קדישין עליונים קחו מאתכם תרומה לד' אמר ר' חייא מאן דשרי לארמא הו' ירים: אשתכח רזא דא ואוקמי' בוצינא קדישא זכאה חלקיהון דישראל כתיב וינפש ואוקמוה ווי נפש דאבדת ושפיר איה אבל אי הכי ווי גופא אצטרך למימר דמכי' אבדת נפש אבל רזא דמלה נפש ודיירא בה כל יומא דשבתא וכדין האי נפש יתירא ברבוי' ותועלתא יתיר ממה דהו' וע"ד תנינן כל נפשין דישראל מתעטרין ביומא דשבתא ועטרא דלהון דשרי' האי רוחא בגווייה' כיון דנפק שבתא וההוא רוחא סלקא לעילא כדין וואי נפש דאבדת מה דאבדת אבדת האי עטרא עלאה והאי חילא קדישא דהו' בה ודא הו' וינפש ווי נפש דאבדת מה דאבדת עונתא דחכימין דידעו רזין דעלאין: ד"א וארח צדיקים מה בין דרך לארח הא אוקמו' אבל ארח הו' דהשתא אתפתח ואתגלי' ואתעבד בהאי את' ארח דלא כתישי' בי' רגלין מקדמת דנא דרך כד"א כדורך בגת דכתשין בי' רגילין כל מאן דבעי וע"ד לצדיקים קרי ארח דאינון הוו קדמאה למפתח האי אתר ולא על כל אתר איה' אלא אעיל דאחרכין בכי עלמא אזלי בהאי אתר השתא דאזלינן בי' צדיקא איהו אתר חדתא דהשתא חדתא איהו הא אתר כמה דלא אזיל ב"נ אחרא לעלמין בגין דצדיקים עבדין חדתא לכל האי אתר בכמה מלין עלאין דקוב"ה אתרעי בהון ותו דשכינתא אזלי בהאי אתר מה דלא הו' מקדמת דכא ובג"כ ארח צדיקים אקרי בגין דאתאר' בי' אושפיזא עלאה קדישא דרך איהו פתח לכלא וכתשין בי' כל מאן דבעי אפילו אינון חייבין דרך רזא דא: פ' פקודי כתיב אקים את סוכת דוד הנופלת כתיב כפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל מאי ולא תוסיף קום אלא בזמנא אחרא קומת הי' קמת מגרמי' דלא אוקים לה קוב"ה דהא בגלותא דמצרים קוב"ה אוקים לה ועביד כמה ניסין בגין לאקמה לה ובגלותא דבבל הו' לא אקים לה בגין דלא עביד לון ניסים דגרים חובה אלא הי' קמת וסליקו בכי גולה מאינון דלא הו' לון פרוקי ולא הו' תאיבותא דקוב"ה עלייה' בגין דגרם האי חובה דאינון נשים נכריות וע"ד קוב"ה לא אקים לה לכ"י ילא עביד לה כסאין וגבוראין בההיא זימנא כדקא יאות אבל לזמנא דאתי ולא תוסיף קום כתיב לא תוסיף קום מגרמא אלא קוב"ה אוקים לה דכתיב אקים את סוכת דוד הנופלת וכתיב ואת דוד מלכם אשר אקים להם: פ' תזריע תני' וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות מן הסכלות ממש אתי תועלתא לחכמתא דאלמלא לא אשתכח שטותא בעלמא לא אשתמודע חכמתא ומלוי ותאנא חיובא הו' על ב"כ דאוליף חכמתא למילף זעיר מן שטותא ולמנדע לה בגין דאתי תועלתא לחכמתא בגיני' כנה דאתא תועלתא לנהורא מחשוכא דאלמלא חשיכא לי' אשתמודע נהורא ולא אתי ולא אתחזי תועלתא לעלמא מיני' תאנא שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם: פ' מצורע האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה אמאי בלא שפתי מרמה אלא הכי תנינן כל מלה ומלה דצלותא דאפיק בר כש מפומי' סלקא לעילא ובקעו רקיעין ועאלת לאתר דעאלת ותמן אתבחנת ההיא מלה אי הי' מלה דכשירה או לא אי איהו מלה דכשירה עאלין לה קמי מלכא קדישא למעבד רעותא ואי לא סטאין לה לבר ואתעטר בהאי ולה רוחא אחרא ותא חזי כתיב בי' ביוסף ענו בכבל רגלו וכו' עד אימתי ענו בכבל רגלו וכו' עד אימתי עכו בכבל רגלו עד עת בא דברו אמרת ד' צרפתהו עד עת בא דברו דמאן אלא עד עת בא דברו דיוסף: פ' קדושים את חוקותי תשמרו בגין דכל חד וחד ממכא על מלה ידיעה בעלמא דהאי חק בג"כ אסיר למחלף זיון ולאעלא זינא בזינא אחרא בגין דאעקר לכל חילא וחילא מאתרייהו ואכחיש פמליה של מעלה ואכחיש פומבי דמלכא כלאים מהו כלאים כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא כד"א אל בית הכלא בגין דלא למעבד מידי כלאים מכיעותא דמכע לכל אינון חילון עבידתא דלהון כלאים ערבוביא דעביד ערבוביא בחילא דלעילא ואכחיש פומבי דמלכא כמה דאתער ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ת"ח כתיב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות והא אתמר דשני פקודוי דמלכא ואחליף עץ חיים דבי' אשתלים כלא ובי' תליי' מהימנותא ואתדבק באתר אחרא והא תכיכן בכלא בעי ב"כ לאחזאה עובדא כגווכא דלעילא ולמעבד עובדא כמה דאצטרך ואי אשתני במלה אחרא הוי' אנגד עלי' לשריי' בי' מלה אחרא דלא אצטרך ות"ח בשעתא דב"כ אחזא עובדא לתתא בארח מישור כנה דאצטרך נגיד ונפק ושרי' עלי' רוח קדישא עלאה ובשעתא דאיהו אחזא עובדא לתתא בארחא עקומא דלית איהו ארח מישור כדין נגיד ונפיק ושרי' עלי' רוח אחרא דלא אצטרך דסטוא לי' לב"כ לסור. ביש מאן משיך עלי' האי רוחא הו' אומר האי עובדא דהו' אחזא בסטר אחרא כתיב דרשה צמר ופשתים דרשה מהו דרשה דבעי ודרש על צמר ופשתים מאן דמחבר לן כחדא ואי תימא בציצים אמאי שרי הא אוקמא אבל התם הו' האי לבושא בתקונוי באשלימות עובדא כדקאי חזי ודא דרשה צמר ופשתים למעבד נוקמא במאן דמחבר לון כחדא אבל אימתי שכי' בשעתא דאיהו באשלימותא דכתיב ותעש בחפץ כפי' וציצית הא אוקווינה דהתם בהאי כללא דאשלימותא אשתכח ולא עביד מידי אבל בשעתא דלא אשתכח בשלימותא מאן דאתי לחברא לון כחדא וקורבני' דקין אתרחק מקמי קורבני' דהבל וע"ד ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך סתם לא יעלה עליך רוחא אחרא לשלטאה בך ואצטרך לי' לב"כ לאחזאה עובדא דכשירא כנה דיאות