ליקוטי חבר בן חיים ד מג

ובזימנא דיתער קוב"ה לאתקנא עלמין ואתנהירו אתון דשמייהו בשלימו ד"ד למיהי' כולא בשלימו חד כדין יתער חד ככבא דחילא באמצע רקיע בגין ארגוובא להיט מציין ביממא לעיניהון דכל עלמא ויקום חד שלהובי' דאשא מסטר דצפון גו רקיע ויקום דא לקבל ארבעין יומין ויתבלהון כל בכי עלמא לסוף ארבעין יומין יגחון קרבא ככבא ושלהובא לעיניהון דכולא ויתפשט ההוא שלהובא ביקידו דאשא מסטר דצפון גו רקיע ויחשוב למבלע ההוא ככבא לסטר דרום וישליטו על ההוא שלהובא וההוא שלהובא יתבלע זעיר זעיר ברקיע מקמי האי ככבא עד דלא יתחזי כלל כדין האי ככבא יעביד ארחין ברקיע תריסר תחומין וקיימין אינון נהורין ברקיע תריסר יומין אחראין לבתר תריסר יומין ויזדזעון כל בני עלמא ויתחשך שמשא בפלגות יומא כמה דאתחשך יומא דאתחרב בי' מקדשא עד דלא יתחזון שמיא וארעא ויתער כחד קלא ברעם וזיקין ואתחלחלא ארעא מהאי קלא כמה חילין ומשריין ימותון מיני' והאי יומא אתער בקרתא דרוחא דרברבתא חד שלהובא דאשא כההוא קלא דיתער בכל עלמא ויוקיד כמה מגדלין וכמה מגדלי יפלון וכמה פרדשכי ורברבי יפלון בההוא יומא וכולהו יתכנשון עלה לביש וכל בני עלמא לא יכלון ולא יתחשבון לאשתזבו מההוא יומא עד תריסר ירחין ורעשון כל מלכא ויגזרון כמה גזירות וכמה שמדות על ישראל ויפלחון בי' כד"א זכאה איהו מאן דיערא תמן וזכאה איהו מאן דלא יערא תמן וכל עלמא יהא בערבובי' סגי' לסוף תליסר ירחי יקום שבט מישראל דא מלכא משיחא דיתער גו גנתא דעדן וכל איכון צדיקיא יעטרון לי' תמן ויחגרון ליה מכא זיינא באתוון רשימין דווקא דרעא קדשא וקלא יתפוצין באנפי אילין דגנתא קרי בחיל ואמר אתערו קדישין עליונין קומו מקמי משיחא הא עדנא ואסתכרא אתתא בבעלה ובעלה בעה לנוקמה לה נוקמון דעלמא ולאקמא לה ולנער לה מעפרא כדין יקומון כולהו ויחגרון לי' כמלקדמון מאני זיינו אברהם מימנכי' יצחק משמאלא יעקב קמי' משה רעי' מהימנא על כל עלון צדיקיא אזיל ורקיד גו גנתא דעדן כיוון דאתתקן משיח על ידא דצדיקיא בגנתא דעדן יעול בהאי דוכתי' דאקרי קו' צ'פ'ו'ר כמלקדמין והוה תמן ההוא דיוקנא דחרבן בית מקדשא וכולהו צדיקי' דאתקטלו בי' כדין נטיל מתמן עשר לבושין ואינון עשרה לבושי קנאה ויתגנז תמן ארבעין יומין דלא אתגלי כלל לסוף ארבעין יומין קלא חד יתער ויתקרי מגו כורסייא עלאה ההוא קן' צ'פו"ר במלכא משיחא דאתגניז בי' וכדין סלקין לי' לעילא וקוב"ה חמה לי' ל'מ'לכ'א מ'ש'י'ח'א מתלבש בלבושי נוקמא וחגיר מאני זיינא נטיל לי' ונשיק על רישא כדין מזדעזעין ג' מאה ותשעין רקיעין וארמיז קוב"ה לחד רקיע חד כתרא גליפא מחקקא בשמיהון קדשין בההוא עטרא אתעטר קוב"ה כדעברו ישראל יתימא למיטל נוקמא מכל רתיכין פרעה לפרשי' ויעטר לי' למלכא משיחא כיון דאתעטר ואתתקן בכל הני תקוניהון נטיל ליה קוב"ה ונשיק לי' כמלקדמון מאן חמא רתיכין קדישין ומשריין עלאין דסחרין לי' ויהבין לי מתון ונבזבזין סגיאין ויתעטר מכלהו עאל תמן בחד היכלא וחמא כל אינון מלאכי עלאי דאקרין אבלי ציון אנון דבכו על חורבן בי' מקדשא ובכאין תדיר ואינון יהבין ליה חד פורפירא סומקא למעבד נוקמין כדין קוב"ה גניז ליה בההוא קן צפור ואתכסי תמן תלתין יומין ובתר תלתין יומין בההיא קן צפור יחות מעוטר בכל אינון תקינון מעילא ומתתא כמה משרין קדשין סחרכי' ויחמון כל עלמא חד נהורא חלי מרקיע לארעא ויקום שבעה יומין ויתעטר בארעא בההוא ק'ן צ'פ'ו'ר באין אתר בדרך דא קבורת רחל דאיהי קיימו בפרשת אורחין ויבשר לה וינחם לה וכדין תקבל תנחומין ותקום ותנשיק לי' לבתר יקום ההוא נהורא מההיא אתר ושרי ביריחו קרתא דאילני בכל עמין דא יריחו או על הארץ דא ירושלים ו'ה'י' גניז בההוא נהירו ד'ק'ו' צ'פ'ו'ר תריסר ירחי בתר תריסר ירחי ויזדקף ההוא נהירא בין שמיא וארעא ושרי בארעא דגליל תמן הי' שריתא דגלותא דישראל ותמן יתגלי מההיא נהירא דקן צפור ותב לאתרי' וההוא יומא יזדעזע כל ארעא כמלקדמון מסייפא שמייא עד סייפא שמיא וכדין יודעין כל עלמא דהא אתגלי מלכא דמשיחא בארעא דגליל ויתככשון כל אינון דלעיין באורייתא ואינון זעירין בעלמ' ובזכות ינוקא דבי רב יתתקף חיילא לאתגברא ורזא דא אפרוחי ואי לא ישתכחון אילון הא ינוקא דיתבן בתוקפא דאוהן וינוקי גמולי מחלב עתיקי משדים והיינו או בצי' דבגין אילון שריא שכנתא עמהון דישראל בגלותא דהא חכימין זעירין אינון דישתכחון בההוא זמנא והיינו האם רובצת על האפרוחים או על הבצים לא תקח האם על הבנים דהא ביה לא קיימי מלה לאפקא לה מן גלות' אלא עלא דכיון דאינון ראוין וינוקון יהבין תוקפא למלכא שמיא כדין אמר עלאה דהא בעי עליי' אתערת לגבי בעלה ויתעכב הכא עד תריסר ירחין באחריון לבתר ייתא בעלה ויוקים לה מעפרא כד"א אקים את סוכת דוד הנופלת בההוא יומא מלכא משיחא, יכנש גלותא מסייפא עלמא עד סייפא עלמא כד"א אם יהי' נדחך בקצה השמים מהאי יומא כל אתאין וניסין וגבוראין דעבד קוב"ה במצרים יעבד לון לישראל: פ' שמות ד"א הרואה בשושנים המנהיג עולמו בשש שנים והשביעית שבת לה' ד"א באותם ששונים בתורה: אמר ר' יוחנן אמר ר' יצחק משה הי' מהרהר ואומר שמא ח"ו ישראל יכלו בהאי עבודה קשה הה"ד וירא בסבלותם לפיכך וירא מלאך ד' אליו בלבת אש וירא והנה הסנה בוער באש: פ' וארא לבר נש דנפל לי' קטטה בדביתהו ואמר לה מלין שראתו לאתרעמי' כיון דשראת מלה הי' תמן מלכה כטל מלכה אלה והי' שותקת ופסקת למללא אמר לה מלכא וכי לא ידעת דאבא הו' מלכא ומקמאי מלילת מלין אלון כביכול אף הכי משה וישב משה אל ד' ויאמר ד' למה הרעות וכו' מיד וידבר אלקים אל משה שר לאתרעמא מיד כטל מלכא מלה ויאמר אליו אני ד' ולא ידעת דאנא הו' מלכא ומקמאי מללת אילון מילין: ת"ח כתיב ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך פרעה איהו אלהא קדמאה מכלהו ויתיר מכלהו להו' שמי' די אלקא מברך מן עלמא עד עלמא דהו' פקיד עובדין דבני נשא בכל מה דעבדי כתיב ויראו אותה