ליקוטי חבר בן חיים ד מא

ודיירא ארעא חכמי הגוים אינון ממנן ורברבין דלעילא דחכמת' די להון מנייהו ובכל מלכותם מלכותא דשליט כמה דאתמר ודא הוא קרא כפשוטא אבל בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם האי אשכחנא: אמר ר' יודא מהכא כל מחלוקת דאיהו לשם שמים סופו להתקיים דהא הכא מחלוקת דאיהו לש"ש הוא ושמים בהאי אתקיים לבתר הא דכתי' ויקרא אלקי' לרקיע שמים: אמר ר' יצחק מאי דכתיב ד' למבול ישב וכי לדוד היה לו לומר דבר זה וכל העולם ידעין שה' ראשון ואחרון ואזי וקודם אלא אמר ר' יצחק בא וראה בכל מקום את מוצא אלוקים מידת הדין וה' מידת הרחמים ואעפ"י שמידת הדין הוא מדת הרחמים היתה בו שאלמלא כך אתחרב עלמא אבל למען אותו מדת רחמים אתישב עלמא וכן אתה מוצא רפואה זו בכל דין שהוא עושה וכן וד' המטיר על סדום נשאר ממנו פליטה ויגוף ד' את העם נשאר שליטה וכן כולם: פ' נח ותשחת הארץ לפני אלקים, אמר ר' יודא כיון דכתי' ותשחת הארץ אמאי לפני אלקים אלא כיון דעבדו חוביהון באתגלי לעיניהון דכולא לפני אלקים כתיב ר' יוסי אמר אנא אפכא אמרית ותשחת הארץ לפני אלקים בקדמותא לפני אלקים דלא הוה עבדו באתגלי לפני אלקים עבדי ולא לפני בני נשא ולבסוף עבדו באתגלי הה"ד ותמלא הארץ חמס דלא הי' אתר בכל ארעא דלא הי' באתגלא ובגין כך בתרי גוונא אמר קרא: פ' חיי שרה אמר ר' חיי' הא אוקמאה דהי' כד אתעקד יצחק בר תלתון ושבע שנין הי' וכיון דאתעקד יצחק מיתת שרה דכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מאין בא מהר המוריה בא מלעקד לי' ליצחק ואינך תלתין ושבע שנין מיומא דאתילד יצחק עד שעתא דאתעקד אינון הוון חיי שרה וודאי כחושבן: פ' וירא אמר ר' יצחק מאי דכתיב עוד ישבו זקנים וזקנות בחורבות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים מאי טיבותא דא למיזל כדין דכתיב ואיש משענתו בידו אלא אמר ר' יצחק עתידים הצדיקים לעתיד לבוא להחיות מתים כאלישע הנביא דכתיב וקח משענתך בידיך ולך וכתיב ושמת משענתי על פני הנער א"ל הקוב"ה דבר שעתידים לעשות הצדיקי' לעתיד לבוא אתה רוצה עכשיו לעשות מה כתיב וישם המשענת על פני הנער ואין קול ואין עונה ואין קשב אבל הצדיקים לעתיד לבוא עלה בידם הבטחה זו דכתיב ואיש משענתו בידו כדי להחיות בו את המתים והגרים שנתגיירו מאוה"ע דכתיב בהו כי הנער בן מאה שנים ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל אמר ר' יצחק סיפא דקרא מוכיח דכתיב כי מרוב ימים: פ' תולדות ר' נחמן אמר ואריכות ימים אמר ר' יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הו' אמר ליה לא דתנן בית המקדש קודם לקיבוץ גליות קיבוץ גליות קודם לתחיית המתים ותחיית המתים הו' אחרון שבכולם דכתיב בונה ירושלים ד' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם זו הי' תחיית המתים שהי' הרפואה לשבורי לב על מתיהם בונה ירושלים תחילה ואח"כ נדחי ישראל יכנס והרופא לשבורי לב אחרון על הכל: פ' ויצא וירא והנה באר בשדה ר' יודא פתח ואמר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו הך קרא אתערו בו חברייא אבל מזמור לדוד אמאי קאמר שירה אי בגין דברי' איהו דקם עלי' קינה יתיר מבעי' לי' דהא אבאיש עלוי' דבר כש זעיר מקריבוי' מדאחרי' סגי' אלא מזמור אמר שירה והכי בעי דוד דחשיב דהקוב"ה סליק ליה חובוהי לההוא עלמא כיון דחמא דהכא בהא עלמא בעי למגבי' מיני חד תו דחמא דעלפי מיני' הוו בעלמא דקא ברחו וכלהו בלחודייהו יעקב ערק דכתיב ויברח יעקב שדה ארם וערק בלחודוי משה ערק דכתיב ויברח משה מפני פרעה וערק בלחודוי ודוד ברח כל שולטנא ארעא וכל אינון גיברי ארעא וראשיהון דישראל כולהון ערקון עמיה דהא בכל אתר דבר כש צלי צלותי' וכלול גרמיה בין סגיאין בכללא דסגיאין ות"ח שונמית כד אמר לה אלישע היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא האי יומא יו"ט דר"ה היה והאי יומא דמלכותא דרקיע שלטא למידן עלמא וקוב"ה איקרא מלך המשפט בהאי זימנא ובגין כך אמר לה היש לדבר לך אל המלך מה כתיב ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת מאי קאמרה לי' בעיניה אלא לאעלא רישא בין סגיאין ולא לאפקא מכללא דלהון וכך בעי לי' לבר כש לאתכלל בכללא דסגיאין: פ' וישלח וע"ד איקרין ישראל תולעת תו אל תראי תולעת יעקב מה תולעת לית לברי' דעלמא בהאי תולעת דמשי דטסטרא דמנה נפקא כל לבושי יקר טסטרא דמלכן לבתר זרע זרעין ומית ולבתר מהאי זרעא דאשתייר מיני' אתקיים כמלקדמון והא איהו כך ישראל אינון בהאי תולעת דאע"ג דמיתון יתהדרון ויתקיימון בעלמא כמלקדמון והא אתמר כי כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל מאי כחומר אלא דא הוא חומר דהאי זכוכית דאע"ג דאתבר אתתקן ואית לי' תקנה כמלקודונון מתי ישראל דא אילני דחיי' דבגין דישראל אינון אתדבקו באלקי דחיי בע"כ יהי חיין להון ויקומון מעפרא ויתקיימון בעלמא ויהוין לעם חד למפלח ליה לקוב"ה כד"א לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם א': פ' וישב ר' יצחק אמר אי כחשין ועקרבין הוו בי' אמאי כתי' בראובן למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וכי לא חייש ראובן להאי דהא אינון כחשין ועקרבין ינזקון לי' ואיך אמר להשיבו על אביו וכתיב למען הציל אותו אלא חמא ראובן דניזקי' אשתכח בידי' דאחוי' בגין דידע כמה שונאין לי' ורעות' דלהון לקטלא לי' אמר ראובן טב למנפל לי' לגו גובא דכחשין ועקרבין ולא יתמסר בידי' דשנאי' דלא מרחמי' עלי' מכאן אמרי