ליקוטי חבר בן חיים ד מ

דהו נשמתא דיתפרש מעובדוי דעלמא ויה' תאובתי' ורעותא לעילין קדישין: ועוד בצלמינו כדמותינו דגופא דאתנסב מנכון לא יהי' בקיומ' כגינינון מאי כגיניכון כאינון בריין דאפקתון על דאיהי עפרא כשאר בריין והאי נשמתא קדישין דאנא יהיב בי' דיהי' לה קיומא לעלמן דליתא גופא וידמה בקיומא לי: ויפח באפיו כשמת חיים הרי תרווייהן ארעא וקוב"ה דשקר כחדא למעבד לי' ובגיני' נעשה אדם דקוב"ה אמר לה עשי את הגוף ואנא נשמתא אמר ר' יצחק הא כל ספיקא דא אתעבר מינן: ר' אליעזר ור' עקיבא הו' אזלי בארחא אמר לי' ר' עקיבא רבי אימא לי הא דכתיב ויאמר אלקים נעשה אדם למה לא נאמר ויהי כן כשאר כל הימים כשהי' אמר הקב"ה דבר מיד נאמר ויהי כן וכאן לא כאמר אלא לאחר שאמר נעשה אדם כתיב ויברא אלקים את האדם הי' לו לומר ויהי כן אמר לי' עקיבא וכי זאת היתה במעשה בראשית ולא יותר והא כתיב ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים ולא כאמר ויהי כן אלא ויעש אלקים את הרקיע וכן יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ הי' לו לומר ויהי כן וכתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים אלא אימא לך כל דבר שלא הי' בהם כח האציל מלמעלה נאמר מיד ויהי כן שהארץ הוציאה אותם בתשלום בכל פעולתם ולא הצריכה להמתין לכח העליון להשלים תשלום אותה הפעולה אבל בכל דבר שהוציא הארץ וקיום תשלום הפעולה לא היתה בה הוצרכה להמתין עד שבא' הכח מלמעלה ויעשה קיום ושלימות פעולתה וכן כאן באדם הארץ הוציאה אותו דבר המספיק לה לעשות ועמדה עד שיתן הכח אותו שיש בידו לתת ולפיכך לא נאמר מיד ויהי כן עד שבא הקב"ה ונתן בו הכח מלמעלה ועשה הקיום: אמר ר' יצחק עפר ולא חומר דאלו הי' מחומר היה יתיב בקיומא דהא בניינא דאתבני מחומר קימא אית ליה אבל עפר ממש לא יכיל לאתקיימא הה"ד עפר אתה ואל עפר תשוב לא אמר כי חומר אתה אמר ר' חנון והא כתיב שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אמר אבוהא פסוקא דא מסייעה לן והוא נאמר על העוה"ז שאינה כן בקיום דהא כתיב דבני נשא די מברהון בהאי עלמא דבניינא בטובא והואיל והאי בניינא בטיבא הי' ויתחזא לקיומא מאי חזא לי' ליסודא במה דאת אמר אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבל לא הכי בניינא תקיפא ה' בנינא בקיומא דטינא ויסודא הוא עפרא בגין דלא להוי' בקיומא הה"ד אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם שאינה של קיום: ויפח באפיו כשמת חיים וגומר אורייתא אתקבלת על האדם חזו מה דעבד בר נש דא דקוב"ה יהיב ביה נשמתא קדישא למיהב ליה חוץ לעלמא דאתי והוא בחובתי' אתחזר להאי נפשא חייתא דהו' נפשא דבעירתא דאפיקת ארעא לבעירתא ולחייתא הה"ד תוצא הארץ נפש חיה למינה אמר ר' חייא בא וראה ויעש האדם לנפש חיה לא נאמר אלא ויהי האדם לנפש חיה הוא מעצמו חזר לאותו כח הבהמות הנגזר מן האדמה ועזב כח הנשמה הגזירה מלמעלה ונותנת חיים לבעלי' אמר ר' תנחום נחזור אנן למאי דשריין בקדמותא: אמר ר' יצחק התפשט בה כל הצורות והכחות שבה נותן נשמה לעם עלי' מאחר שהי' עשתה הגוף אני נתתי עליה מאי עליה על אותה מעשה הגוף שעשתה ר' חיי' אמר עליה לאותם השולטים על כוחותי' להם נתתי הנשמה ורוח להולכים בה לאותם המשתתפים בה בכוחותיה שאין להם אלא אותם נפש חיה הנקראה רוח הבהמה היורדת למטה לארץ ועל כן כאמר כותן נשמה לעם עלי' השולטים עלי' על כוחותי' להם נשמה הקדוש' הגזורה מלמעל' אבל להולכים בה המשתתפים בה בכוחותי' אין להם אלא רוח הבהמה היורדת הה"ד ורוח להולכים בה: (עד כאן מזוהר חדש פ' בראשית): אמר וזה מזוהר פ' בראשית וזה מהקדמה שם: אמר לי' ר' אליעזר האי קרא דכתי' מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה אמר לי' אלעזר ברי האי קרא בכמה תיבות אתמא אבל וודאי לאו איהו הכי דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם דהי' אתא למפתח פומא דחייבין דחשבון דקוב"ה לא ידע הרהורין ומחשבין דילהון ובג"כ אית לאודעא שטותא דלהון דזימנא חדא אתא פילוסופא חדא דעכו"ם לגבאי אמר לי אתון אמרין דאלוקיכם שליט בכל רוחי שמיא כולהון חילין ומשריין לא אדבקן ולא ידעי אתר דילי' האי קרא לא אסגי יקרא כל כך דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ואי שקולא דא לבני נשא דא לית לון קיומא ותו דאתון אמר' ולא קם כביא בישראל עוד כמשה בישראל לא קם אבל באוה"ע קם אף הכי אנא נימא בכל חכמי הגוים אין כמוהו אבל בחכמי ישראל אית אי הכי אלוקי דאית בחכמי ישראל כוותי' לאו איהו אליקא שליטא אסתכל בקרא ותשכח דדיוקנא כדקא יאות אמינא לי' וודאי שפיר קאמרת מאן מחיה מתים אלא קוב"ה בלחודוהי אתא אליהו ואלישע ואחיו מתייא מאן מוריד גשמים אלא קוב"ה בלחודוהי אתא אליהו ומנע לן ונחת לון בצלותא ומאן עביד שמיא וארעא אלא קוב"ה בלחודוהי אתא אברהם ואתקיימו בקיומא בגיני' ומאן אנהוג שמשא אלא קוב"ה אתא יהושע ושביק ליה ופקיד דיקום על קיומא ואשתבך דכתיב וידום השמש וירח עמד קוב"ה וגוזר גזרות גזר דין אוף הכי משה גזר גזר דין ואתקיימו ותו דקוב"ה גוזר גזירין וצדיקיא דישראל מבטלין ליה דכתיב צדיק מושל ביראת אלקים ותו דאיהו פקיד לון למיהב באורחא ממש לאתדמא עי' בכולא אבל האי פילוסופא אתגייר בכפר שתלי' וקרינן ליה כ' יוסי קטינא ואוליף אורייתא סגיהו ואיהו בן חכמים וזכאין דהאי אתר השתא אית לאסתכלא בקרא והא כתיב כל הגוים כאין נגדו מאי רבוי הכא אלא מי לא יראך מלך הגוים וכי מלך הגוים איהו ולאו מלך ישראל הוא אלא בכל אתר קוב"ה בעי לאשתבחא בישראל ולא אתקרי אלא על ישראל בלחודוהי דכתיב אלקי ישראל אלקי העברים וכתיב כה אמר ד' מלך ישראל מלך ישראל וודאי העכו"ם פטרון אחרון אית לון בשמיא דהא מלכיכון לא שלט אלא עלייכו בלחודיכון ועלנא לא שליט אתא קרא ואמר מי לא יראך מלך הגוים מלכא עילאה לרדאה לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותי' כי לך יאתה דתלא מינך לעילא ותתא מלכותם בההוא מלכא דלעילא דהא ארבעה מלכאין שליטין אית לעילא ושליטין ברעות' על כל שאר עמין ועם כל דא לית בהו דעביד אפילו מלה זעירא אלא כמה דפקיד לון דכתיב וכוצבא עביד בחיל שמיא