ליקוטי חבר בן חיים ד לד

דרוש לפ' פנחס תרל"א טרם צאתי למרחץ וויהנע פה שוראן יע"א: רש"י ממדרש רבות לפי שהי' השבטי' מבזים אותו ואומרים ראיתם בן פוטי זה שפיטם א"א עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכ' וייחסו אחר אהרן: בגמ' קידושין פ"ג הי' מקריב ע"ג המזבח ונמצא בן גרושה עבודתו כשירה שנא' ברך ה' חילו חללי' שבו נמצא בעל מום עבודתו פסולה שנא' את בריתי שלם כשהוא שלם ולא חסר והכי שלו' כ' ו' דשלו' קטיעא והוא תימא מה ענין דרשא זו לכאן: כ' בזכרי' כה אמר ה' צום הרביעי וכו' יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדי' טובים והאמת והשלום אהבו יל"ד וכי מי פעל צום זה שיהי' לששון עכ"פ הצרה שאירעא בו הרי לא נתרפאת ומה ענין והאמת והשלום אהבו לכאן: ארז"ל במ' יומא בית ראשון מפני מה חרב מפני ג' עבירות ע"ז גילוי עריות ש"ד בית שני מפני מה חרב מפני שנאת חנם ואמרו שם טובה צפורכן של ראשוני' מכריסן של אחרוני' ואמרו ראשוני' עדיפי שהרי חזרה להם בירה: וצריך לבאר ענין שנאת חנם הלזאת ונ' שהיא אשר ביארה שהע"ה בקהלת באמרו ראיתי את כל המעשי' הנעשי' תחת השמש ואת כל כשרן המעשה והנה כלם קנאת איש מרעהו ופי' רש"י כי כל ההשתדלות הן בעניני העולם הן בעניני מצות ומע"ט הכל קנאת איש מרעהו כי כל א' משתדל רק מחמת קנאתו את חבירו הן בעושר וכבוד הן בשם טוב וכיו"ב והנה קנאת העושר והכבוד ידוע שמביאה לידי שנאה כאשר יראה כי השתדלותו לריק ואמנם הקנאה במע"ט אם יסודה האמונה היא טובה כמ"ש אל תקנא באנשי חמס רק ביראת ה' כל היום אבל אם היא רק להשיג שם טוב ושלא להיות פחות במעלה מחבירו היא מביאה לידי שנאה עצומה כי באמת המקנא הזה לא ישית לבו וחפצו לעשות מע"ט כאלו ולשמור מעבירות רבות אבל מה יעשה למה יפחת כבודו אבל מאוד יחרה לו על חבירו המביאו ללחץ הזה בעל כרחו והנה המאמין אשר הש"י זן ומפרנס ומכלכל והעושר והכבוד מלפני לא יקנא בעשיר בעשרו והמאמין באמונה של חבירו ששם הש"י חלקו בין אנשי יראת ה' למען יוסיף אומץ ביראתו אבל אבותינו עם מעשי' הטובי' לא כחלו אמת ואמונה וחסרון האמונ' אשר הש"י הזן ומכלכל הביאה אותם לשנאת הבריות מקנאת העושה וחסרון האמת הביאה אותם לשנוא בלבב' ליראי ה' באמת יען על כרחם כמוהם צריכין ללכת בדרך ונתקיים בהם ויפתוהו בפיה' ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו היינו האמונה ולא נאמנו בבריתו היינו האמת וכמ"ש והנה אבותינו בבית ראשון נתגלה עונם לעיני כל ואמר הכ' כל מכבדי' הזילוה כי ראו ערותה ואף אם בבאם לגלה חזרו בהם ולא מצינו בהם בשובם מן הגולה שמץ ע"ז ורק שאר עבירות אשר הוכיחם עזרא על הנשים נכריות, ואמנם מין זה של שנאת חנם הטמון בלבו של אדם עדן נתקיים בנו בלב ולב ידברו והנה הצפורן הגדול יותר מדאי הוא דבר מאוס בטבע כמו"ש ועשתה את צפרני' אצל יפ"ת כדי שתתכוול בעיניו ואמנם בראות האדם אשר יבזו אותו בשביל מיאוס זה אף הוא יסירנו לא כן מדה מגונה הטמונה בקרב האדם וז"ש רז"ל טובה צפרנן של ראשוני' העבירות הנגלות המאוסות של אבותינו הראשוני' מכרסן מהמדות המגונות בכריסן של אחרוני' והראי' שהרי חזרה בירה לראשוני' ולא לאחרונים, והשתכל כי ירמי' בתחלת נבואתו בהפטרה לפ' זו ראה ב' הענינים בתחלה אמר לו ה' מה אתה רואה ואמר מקל שקד ואמר לו ה' היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו ובשני' אמר סיר נפוח ופניו מפני צפונה וא"ל ה' מצפון תפתח הרעה והיטבת לראות לא אמר והענין כי נבואה ראשונה היתה על בית ראשון ושם עמד ה' ית' עלינו במקל עוז ושבט מישור ושלח עבדיו הנביאי' אלינו השכם ושלוח והביא ייסורי' עלינו ואח"כ הגלה אותנו עד כי חזרנו בתשובה וקיים בנו רק אתכם ידעתי על כן אפקוד עליכם וז"ש מקל שקד וא"ל הש"י היטבת לראות הנבואה הזאת טובה המקל הזה הוא אשר אני שוקד מדי יום על דברי לעשותו עד עשו אותו ואמנם אח"כ סיר נפוח וסיר זה אין אדם יכול לשער מה בתוכו אולי אפי' רביעתו איננו מלא רק החום יעשה אשר הנתון בתוכו ינפח ואמנם גם החום איננו ניכר רק צפון וז"ש סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה והי' המשל על אנשי בית שני שהי' דומי' במעשי' לסיר נפוח כל מצות ומע"ט והכל רק מבלי אמת ואמונה וא"ל הש"י מצפון זה תפתח הרעה ויש עוד רמז כי למדו קנאת איש מרעהו הלא בצפון בין אנשי בבל אשר כך מדתם כמבואר מנבוכדנצר וחביריו והנה הד' צומות תכליתם לעורר לתשובה כמ"ש הרמב"ם אם נציג בימי' האלו לנגד עינינו כל מה שאירע בהם ונראה כמה החטא גורם בנקל נשוב מרוע מעללינו וידוע כי במקום שבעלי תשובה עומדי' אין צדיקי' גמורים יכולים לעמוד נמצא הצום יהי' לששון כי הוא הגורם ואמנם התשובה צריכה להיות לא כבית ראשון שהי' בהם שלם מהעבר והאמת כלו סג יחדיו נאלחו ולא כבית שני שהי' בהם לפני' אמת מצות ומע"ט אבל לא הי' שלם משום שלא הי' אמת לאמתו כ"א והאמת והשלם אהבו והנה פנחס זה הי' נכדו של אהרן ע"ה שהי' אוהב ורודף שלם ובמעשה העגל ג"כ לא מיחה בזרוע ולזאת אמרו כי גם פנחס זה מחמת שבא מיתרו יש בו מדת קנאה זו אבל באמת ח"ו הי' כך מדתו של אהרן כ"א העיד עלי' הכ' תורת אמת היתה בפיהו ואח"כ בשלם ובמישור הלך אתי ובעגל ידע בבא נעשה לא יקום ולא יהי' והי' זה מחכמתו להביא הדבר בשלם הכל אבל זמרי זה שהקריב המדיני' לעיני משה לולא הי' אהרן שם לא בא פנחס למצוה וז"ש עליו הכ' משום שהוא בן אהרן הכהן עשה ככה ולא תאמרו עליו כי איננו אוהב שלם כאהרן אדרבה הנני נותן לו את בריתי שלם כך יהי' לנצח ברית השלם האמת והשלם ולא השקר והשלם ואמנם הכהן הרוצה לאחוז במדתו של פנחס צריך שלא יהי' בו מעכב שיאמרו לו טול קורה מבין עיניך ואמנם העיכוב הזה אם הוא מחמת חטא אבותי' לא אכפת לן בי' אדרבא אין ממנין פרנס אא"כ קופה של שרצים תלוי' לו מאחוריו אבל אם הוא בעצמו בו חטאי' ופשעי' אזי תוכחתו לא תועיל והנהגתו לא תצליח וזה שרמזו רז"ל נמצא בן גרושה עבודתו כשירה נמצא בעל מום עבודתו פסולה מ"ט כשהוא שלם כרת לו ה' ית' ברית ולא כשהוא חסר: