ליקוטי חבר בן חיים ד לג

רמז למ"ש רש"י כי הצ"ח כבשים שהקריבו בסכות היו מגינים מן הצ"ח קללות שבו"ת והיינו וישגב אביון מעוני מהקללות וישם כצאן שמקריבין בסכות משפחות ובמ' פ' נצבים לא יאבה ה' סלוח בגין צ"ח ולא יאבה סלוח כי הכבשי' מגיני' על כל מי שיש לו חלק בתרומת הלשכה ואפי' מי שממשכנין אותו ונוטלין ממבו בע"כ והטעם שמכפר על כיו"ב ע"ד שכ' הרמב"ם גבי כופין אותו דהאיש הישראלי חפצו האמתי לעשות רצון קונו אלא שיצרו תוקפו וכשמכין אותו ואומר רוצה אני רצון זה הוא רצונו ממש ואמנם מי שלא קיבל עליו מתחלה התורה א"כ לא שייך זה ואם הוא יש לו חלק בתרומת הלשכה ע"י שכפוהו ליתן שמשכנו אותו לא יאבה ה' סלוח לו על הצ"ח קללות עם הצ"ח כבשים: ממרן זצוק"ל בשם תוס' על התורה תכנת שבת רצית קרבנותי' הכוונה למ"ר פ' אמור דהא דכ' ומיום השמיני והלאה משום דא"א לשבעה ימים בלא שבת צוה הש"י שלא יבא קרבן על מזבחו טרם שבת שבת א' מיהת: ברמב"ן ד"ה הודיע הקב"ה ולכך אמר אשר קכא לאלקי' נ' כוונתו על הפירוד בין המדות: שם ד"ה וטעם בנכליהם והיה משה לעשות מלחמה במואב צ"ע הרי אין עונשין מן הדין וכ' ד' הרמב"ן דבאומות אינו כן: שם ד"ה לזרח בפ' אלה שמות ר"ל בסדר ויגש: שם ד"ה לרב תרבו שצווחו בכי יוסף כצ"ל, אץ לך הר אפרים כצ"ל: שם באו"ד ד"ה והכלל ועוד הכרחנו הענין כצ"ל: שם ד"ה וטעם צו את בכי ישראל והמוספין ומנחתם ונסכיהם הכל דבור אחד: שם באו"ד והזהרו שתקריבהו לי הכוונה אני מודיעך כי אשי מלאכי קדש ניזונים מקרבנותיך אבל אתה צריך ליזהר להקריבם לשמי לא למלאכים ח"ו: שם באו"ד והכל שלם ר"ל שאין חסרון ופירוד בין המדות בשבת: שם ד"ה וטעם שלשה וכן ביום הכפורים צ"ל הבכורים: שם ד"ה ויאמר משה ואמר בסוף ס' המועדות וידבר משה צ"ע דגם משם דרשו רז"ל במתני' סוף פ' בני העיר מצותן שיהי' קורין אותן בזמנן: הערה בד' רש"י כ' רש"י ומבני בנימין חסרו ה' משפחות כאן נתקימה נבואת אמו וכו' וצע"ג דבע' שנה שהלכו ישראל במדבר נתוספו על בני בנימין עשרת אלפים ומאתים והיכן הם הה' משפחות שחסרו והאיך נתקיימה נבואתה: סנסן ממני בדין הוא שיטול שכרו אם האדם עושה מצוה אשר טבעו נוטה אליה אין שכרו מרובה כ"כ אבל פנחס זה היה בן בנו של אהרן הכהן שהיה אוהב שלום ואוהב הבריות והרג נשיא שבט מישראל לכך בדין הוא שיטול שכרו כי למצוה כזאת לעולם לא נוצר: את בריתי שלם ולא כשהוא חסר הענין אחרי שיראו המון עם כי פנחס זה נשכר בקנאתו זאת כ"כ יבאו הכל ויקנאו בעוברי עבירה עד שיגיע למה שארז"ל עושין מעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס וע"ז רמז הכ' לקנאות ראוי מי שהוא שלם כפנחס שלא היה בו דופי ולא כשהוא חסר בעצמו: ושם האיש המוכה כ' דבאמת שם רשעי' ירקב ולכך בשעת מעשה לא נזכר שמו אבל אחרי כי נתקדש ש"ש על ידו הזכירן הכ' ע"ד שארז"ל מבני בניו של המן למדו תורה בבכי ברק וביאר מרן דכל הרשעי' שנזכרי' שם בההוא שמעתא זכו לכך ע"י שנתקדש שם שמים על ידם: ובמ' איתא כי באמת הוא שלמיאל בן צורישדי וכ' דננהו הכ' שלא להזכיר על רשעתו שם אל ושם שדי ומרגלא בפי מרן זצוק"ל דמה ששגור בפי כל ישראל שקורין לאדם שאין לו מזל טוב שלמיאל הוא עפ"י המדרש דמאחר דנעשו לפנחס י"ב נסים שיהרג הוא א"כ היה גרוע המזל וצריך להוסיף דמ"מ אין רוצין לקראו זמרי משום אל תפתח פה: וע' ברמב"ן ר"פ במדבר כי ענין המנין הן בפ' במדבר הן בפ' זו היה כדי לידע מנין אנשי חיל יוצאי צבא מאחר שהיו מזומנים לכנוס בקרוב לא"י אלא דהמנין של במדבר נתקלקל ע"י המרגלי' ועכשו שהיה דור אחר היו צריכין להמנות שנית: כ' הרמב"ן דאונקלוס תרגם ושם בת אתת אשר [ולפנינו ליתא] והו"ל בת יורשת וצ"ע דבת מי היתה אם היה אביה משבט אחר למה ייחסה הכ' על שם אשר ומשבט אשר הרי וודאי לא היתה דאם גם נשאו השבטים אחיותיהם אבל בנותי' ובנות בניהם לא מצינו שנשאו: כ' רש"י י"ב פתקין נתנו בקלפי נ' דל"ד י"ב דהרי שבט ראובן ושבט גד נטלו נחלתם בעבר הירדן ע"י משה: יפקוד ה' אלקי הרוחות נ' דגם מרע"ה ידע כי הש"י לא יניח את ישראל בלי מנהיג אבל חשב אולי יתן הברירה בידם לבכור מי שירצו בו והיה זה קשה בעיניו משני פנים הא' מאחר שאין דעותיהן של ישראל שוות בקושי יסכימו על א' ויאריך הזמן עד שיבחרו ובין כך ובין כך יתקלקלו והמנהיג הבא אחריו יתלה הסרחון במרע"ה ולא כן אם הש"י ישית מנהיג בין היום למחר יתיצב על מקומו וכמו שהיה ביהושע לשעתו וזאת שנית כי המנהיג צריך ליצא לפני העם ולא להיות כרוך אחריהם וע"ד זה יוכל להוציאם ולהביאם ואמנם אם ע"י בחירתם יתגדל בנקל שיחניף לאשר נתנו עיני' עליו וז"ש אל תתן לפניהם שהם יבחרו להם מנהיג כי אתה אלדי הכוחות לכל בשר וידעת שאין דעותיהן שוות ויאריך הזמן עד אשר ישתוו לזאת יפקוד ה' איש על העדה ואם אתה תפקוד אותו ולא הם יהיה איש אשר יצא לפניהם ולא להיות כרוך אחריהם ואשר יבא לפניהם ועי"ז יהיה ואשר יוציאם ואשר יביאם ומה שאמרתי בהאריך הזמן כוונתו ולא תהיה עדת ה' ע"י שיהיו בלי מנהיג ימים יאמרו כי לעת עתה המה כצאן אשר אין להם רועה: כ' בסידור שערי השמים דבמ' איתא למה נקראת לבנה שמלבין עונותי' של ישראל ופי' הגאון הנ"ל בנפ' הכ' אם עונות תשמר הכוונה אם אתה מדקדק עמנו הלא כ' בתורתך הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח והרי אתה מתחרט על מעשיך ואבוש מה יצדק וז"ש כי נקראת לבנה שמלבין עונותי של ישראל: כ' רש"י תמימי' יהיו לכם ונסכיה' יין שהעלה קמחין פסול וצ"ע דזו דעת יחיד ולא כהל': חדשה לה' בשבועותיכם, ר"ת חלב רמז למאכלי חלב בשבועות, של"ה: