ליקוטי חבר בן חיים ד ל

לקוב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך שמעתי בשם הגאון מוה' עקיבא איגר זצוק"ל אב"ד בפוזנא דאי' במדרש קוב לקב לקחתיך והכה ברכת ברך ופי' הגאון הנ"ל כי תכלית קריאת בלעם היה להפך רחמים לדין ונהפוך הוא כי בלעם הפך דין לרחמים וידוע כי קל"ב ימים בשנה שאין אומרים בהם תחנון משום שהם ימי רחמי' ואותן הימים בקש בלעם להפוך לימי הדין ומול זה יש רכ"ב ימים בשנה כמנין ברך שאומרי' בהם תחנון והם ימי הדין והפכם בלעם לרחמים וזה כוונת הא' קוב לקב לקחתיך ביאתך הנה לעורר אותן קל"ב יום של רחמים ואתה בלכת ברך אותן רכ"ב ימים של דין ברכת אותם: אם יתן לי בלק מלא ביתו, לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה שמעתי בשם הגאון ר"ש אסטערפאלי הי"ד לפ' מ' חז"ל הובא ברש"י וישם ה' דבר בפי בלעם ח"א רסן וח"א חכה הענין כי לקלל היה צריך בלעם להשתמש או בשם אלקים שהוא דין או בשם יה שהוא ג"כ דין ואמנם אם רצה לקלל בשם אלקים נותן לו רסן בפיו ולא אמר כ"א שם אל ואם רצה לקלל בשם יה נותן לו חכה בתוך פיו וע"כ השלים כל השם הוי"ה ית' וז"ש בלעם מה אקוב על איזה אופן אקוב אם רוצה לקלל בשם אלקים לא יעבור פי כי אם שם אל והיינו לא קבה אל ואם ארצה לקלל בשם יה ית' יצא בע"כ מפי שם הויה בשלימות והיינו מה אזעום לא זעם ה' וזה פי' דברי בלעם לא אוכל לעבור את פי כמו על פי, וזה לא אוכל לעבור על פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה ר"ל לא לעשות משם הויה ית' קטנה דהיינו שם י"ה ולא גדולה לעשות שם אל גדולה לאמור אלקים: ברמב"ן ד"ה אם לקרא לך ויקם בבקר הוא דבור אחד עם שלפניו: ד"ה ותרא האתון כאשר תגיע למעלת הנבואה וצריך ביאור לפי דבריו ענין מכוח עם אשתו שלא היו נביאים: ד"ה וטעם וישם ה' דבר בעבור אמרו שומע אמרי אל צ"ע דזה כאמר בנבואת האחרונות ושם לא כאמר וישם ה' דבר גם יתכן שאמר זה על הנבואה הראשונה בביתו: סנסן ממני את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר, יל"ד דיבורך הו"ל למימר ונ' דבלק רמז לו למה ביקש מאתו שיקלל את ישראל ולא יבקש שיברך את מואב ואמנם באמת בלק היה בקי במעשה בלעם ולא האמין בצדקתו לאמור כי ברכתו מתקיימת כי אם האמין אשר לקלל ידע איזו סוד שע"י קללתו מתקיימת כמו שהיה באמת שידע לכוין עת הזעם כמ"ש רז"ל במ' ברכות ולזה אמר לו מה שאני מבקש שתקלל את ישראל ולא אבקש שתברך אותי הטעם כי ידעתי את אשר תברך כבר הוא מבורך ואין בברכתך תועלת אבל אשר תאור זה יואר: סנסן ממני שנים רבים ונכבדים הנה המלאכים השיבו מאן בלעם הלוך עמנו ולא ידע בלק מה כוונת בלעם אם האנשים מעטים בעיניו ומתאוה שיבאו רבים מאלה או נכבדים מאלה ולזה שלח רבים וגם נכבדים מאלה: ממני אם יתן לי בלק מלא ביתו אחרי כי המלאכים השיבו לו כי בלק אמר כבד אכבדך נתיירא בלעם שמא לפי"ד בלק הכבוד הזה יהי' פרעון כל טרחתי לפיכך השיב הנה בוודאי יתן לי כסף וזהב אבל בכל זאת לא אוכל לעבור את פי ה': ממני אם לקרא לך הענין כבוד מלכים יקר בעיני ה' כמו שמצינו באלי' וישנס מתניו וירץ לפני אחאב ולזה אמר אם לקרא לך באו האנשי' אין דרך שיסרב אדם ב"פ נגד המלכות: אל נא תמנע מהלוך אלי א"ל הלא מלך מואב שלח אחריך ומה לך מי הוא השליח אל נא תמנע מהלוך אלי כי די לך כבוד בזה: ממני ויקם בלעם בבקר כ' רש"י א"ל הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם שכ' וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ד' רש"י אלו נתקשיתי בהם שנים הרבה וכ' כוונת דבריו ע"ד שכ' החו"ה הצדיק הרוצה לצאת ידי חובתו בעבודת ה' ישתכל באנשי הרשע והתאוה היאיך כל יגיעה וכל הוצאה נקלה בעיני' להוציא לאור רשעתם ולהפיק תאותם ולמה לא יעשה האיש אמת כזה עבור רצון קונו והנה בלעם חשב בכל מעשיו להגדיל יותר מאבותינו ע"ה והשכים בבקר וחבש אתונו לאמור וכי גם אבותיהם של אלו עשו כמו זה לכבוד שמים והשיב לו הש"י רשע כבר קדמך אברהם וכו: עיין ברמב"ן מ"ש ע"ד הנס בפתיחת פי האתון ולי כ' ביאור הענין דרש"י כ' הש"י העמיד בלעם לנביא שלא יהא פתחון פה לאו"ה לאמור אלו היה לנו נביאי' ועדן ק' היה לה' לבחור בחסידי או"ה ולא בבלעם שהיו בו כל המדות הרעות אמנם דע לך כי זולת תוה"ק אין דרך להגיע למעלת הנבואה וכל אשר לא קנה שלימות ע"י תוה"ק אם הצליח לנבואה היה זה רק לעשות שליחות ה' בארץ ולהורות על ענין זה בחר ה' ית' בבלעם שהיה מפורסם לרשע ורע וע"כ לא יאמינו כי ע"י מעשיו זכה לנבואה ויאמרו כי גם זולת התורה יש דרך להגיע לנבואה מה שהיה יכול לטעות אלו השרה הש"י שכינתו על חסידי או"ה ולענין באר ענין זה בפני שרי מואב פתח ה' את פי האתון ואחרי דברה את אשר שם ה' בפיה שב לאתונו ואתון הוה ואתון ליהוי וכן הוא אצל בלעם אף כי לפי שעה נתנבא ככלות הנבואה שב לאיתנו ויעץ על ישראל זמה ותועבה ולא יטעו שרי מואב כי הוא ראוי לנבואה: לכה ארה לי, פ' בלק תרי"ט זכיתי לישב בסעודה שלישית על שלחן הגאון מסאנז זצ"ל וביאר המקרא הזה כי בלק ובלעם הבינו כל זמן שהקטנים בישראל נשמעים לגדולים אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו ולזה אמר בלק לבלעם שישתדל לעשות פירוד בין הקטני' המכונים בשם יעקב ובין הגדולים המכונים בשם ישראל ועי"ז גם בגדולים יפגע מה"ד והנה שורש ארה הוא לקט כמו אריתי מורי וארוה כל עוברי דרך וז"ש לכה ארה לי כלומר לקוט לי את יעקב שיהא כפרד ועי"ז ולכה זועמה גם ישראל: ממני, מי מנה עפר יעקב אמר הקטן שבהם מלא מצות כרמון ואי אתה יודע כמה סופר כמו שמצינו כי אתה כמונו עשרת אלפים ואיך יש מספר לרבע ישראל הם הצדיקים: ממני, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל הש"י יבקש מעמי הארץ המכונים בשם יעקב שיהיו מאמינים ולא יחשבו מחשבות און אבל שיהא להם אהבת ה' וישמחו