ליקוטי חבר בן חיים ד כה

כך אלא שהתורה אמרה אחרי רבים להטות אשר ע"כ בכל המחלוקת שבש"ס עדן דעת היחידים כתוב בספר ויודעי' אנו במה נחלקו וזה משום ששני' דעתם לשמים ועדן המחלוקת קיימת לפנינו לא כן קרח זה שלא היה כוונתו לש"ש לא די שהוא אבד כ"א גם ענין מחלוקתו כלה ואבד מן העולם ואין ידוע בבירור על מה נחלק: וכ' רש"י עפ"י המ' מענין הסמיכות לפ' ציצית שלבש לאותן ר"כ ראשי סנהדראות טליתות שכלן תכלת ושאלו את פי משה אם חייב' בציצי' וכשהשיב חייבת התחילו לחלוק עליו: נ' לבאר דקרח מהנהו אפקורסי' היה שאומרי' הדתות לא תאותינה כ"א להמון אשר אם לא יעשו פעולות דתיות לא תתקיים האמונה בקרבם אבל הפילוסוף המכיר את בוראו מהתפלספוהו ואמונתו נובעת מחכמתו א"צ לפעולות גשמיות וזה ענין התכלת אשר תכליתו וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כי תכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ויזכרו יום מתן תוה"ק שראו תחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר ואמנם זה יצדק אצל המוניי הצריך זכרון לעוררו על קבלת מלכות שמים לא כן הפילוסוף המלובש בטלית שכלו תכלת כי בכ"מ שמהלך מתבונן על יכולת וחכמת ה' ית' ולזה היה טוען כי טלית כזה פטור וכפר בזה אשר כל מצוה ומצוה היא כר בפ"ע וז"ש רב לכם בעת צאתינו מתחת חומר ולבנים היה מקום למצות מעשיות אבל עתה רב לכם די לכם כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ר"ל בקרב לבם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' נמצא הפסוק הזה הוא הענין של טלית שכלה תכלת: ענין בליעת קרח פ"א בא רופא א' נכרי אל מרן הגאון זצוק"ל לאמור מה זה הרעש שהרעישה תוה"ק בבליעת קרח הלא כמעט בכל שנה יקרה בארבע כנפות הארץ רעש וירדו כמה עיירות שאולה וביאר לו מרן הענין עפ"י הרמב"ן ואמרתי לבאר ענין זה באר היטב הרעש יתהוה בכח המים מי תהום אשר בכל הארץ תחת כפות רגלינו והמים האלו בקרבם בלול גפרית סיד מלח הנקרא סאלפעטער וכיו"ב מיני תבערה כאשר יתקרבו יסודות הבוערים האלו יחמו המים כמו שאנו רואים בכל מעינות חמין הגלוים לנו ויש בענין זה ג' מדרגות אם לא יתרבו הבוערים כל כך עד שיגיעו המים לבישול גמור יפעלו רק רעש מתחת לארץ וגם הארץ תרעד רגע א' או שתים ואח"כ תשקוט ולפעמים בית ישן יארע בו סדק וכיו"ב וכן היה במדינתינו בשנת תרי"א ובעירי רק הכלים על הארוכות רעדו והבתים לא אירע בהם פגע ובעיר קאווארן הסמוכה נתהוה סדק בבית הקאמידאטנה אמכם אם יגיע המים לבישול גמור ובכל זאת אין בהם כח להראות על גבי היבשה אזי ירעדו הבתים ויפלו ויושביהם בתיהם קבריהם כמו שהי' בעו"ה בעיר צפת תוב"ב בשנת תקצ"ח אבל הרעש האמתי יהא שיעלו המים האלו על פני היבשה וירדו העיירות עם הבתים שאולה וכן נודע כי במדינת נאפולי בארץ אטוליא יראה לעוברי ימים כמה עיירות בתהום הים נמצא כי או שהרעש לא יפתח כלל את פי הארץ אבל אם יפתח אין סוגר וישאר פתוח והנה מרע"ה אמר ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם כאדם הפותח פיו ובולע ואח"כ סוגרו רעש כזה בדרך הטבע אי אפשר ולזה ביארה תוה"ק אח"כ ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם וגו' ואמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל שלא היה ניכר שום סדק וכיו"ב במקום בליעתן: והנה ד' הרמב"ן דאם גם קרח בקש להיות כו"ג אבל הר"נ אנשים בכורים הי' וערערו על הלויה לאמור כי ושה לכבוד משפחתו הרים שבט לוי ומשפחת קהת ביתר שאת ואם נתבונן בענין זה נראה בעינים פקוחות כי מה' היתה שיקומו מול משרע"ה בני דורו לחלוק על דבריו ותפשו להם ענין זה אשר זה לבדו יוכל הפתי הנמהר לחשוד את מרע"ה אבל מה יחשדוהו בענין כלאים או מלאכת שבת ושאר התורה כולה ואלולי עמדו קרח ועדתו וטענו את זה אל פני' של מרע"ה וה' עשה מופת בהם אשר א"כ אם כל זה הי' עפ"י ה' שאר התורה עאכ"ו וזה כוונת רש"י שכ' והלא טפשים היו חוטאים בנפשותם היו הענין המה היו רשעים וחטאים ואמר הכ' כל פעל ה' למעניהו וגם רשע ליום רעה והשיאן הש"י למחלוקת זו שיתקדש ש"ש על ידם וגם להם זכות בזה ע"ד וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וזה ענין מ' האי טייעא לרבב"ח במס' ב"ב כל תלתין יומין מהפך להו גיהנם כבשר בקלחת ואומרים משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים הכוונה כל תלתין יומין דנים לרשעים בגיהנם מחדש כדכ' והיה מדי חדש ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' ובבאם לדין יאמרו לולא חיינו בימי מרע"ה לא עלה על דעתינו לפקפק עד"ת אבל אלפים שנה אחרי כן עלה על דעתינו שמא מרע"ה לכבוד עצמו אמר וצוה זה וזה והש"י מעלה לקרח ועדתו מגיהנם ואומרים להם הרי כל העונש אשר הגיע לנו היה רק כי משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים והיה לכם להווסר מעמנו: ויתן את הקטרת ע' מ"ש העקידה בזה וש"י: ואמנם ענין הקטרת עפ"י פשוט כי הי"א סממנין כוללין כל מיני בשמי' מן המריח רע ומר החלבנה עד הצרי והלבנה וצוה הש"י להעלות מכלן ריח א' להראות כי אלו תלויי' באלו ואלו מגיני' על אלו ול' קטרת ג"כ מל' קיטרא שהוא קשר ובעת המגפה ר"ל החל פירוד בעם ב"י והקטרת מפשר ומחבר הכל: ועד"ז אמר דהע"ה תכון תפלתי קטרת כי ברב ענותנותו לא היה חושב עצמו כדאי להתפלל לפני ממ"ה ושיתף תפלתו בתוך תפלת כל ישראל: כל טהור בביתך כ' רש"י מספרי על נשואה ישראל ואף דכבר למדנו מכהן כי יקנה נפש אפי' ארוסה אולי ד' הספרי כר"ה דחופה קונה והיא ארוסה ונשואה כא' והוכה ע"ז זה הכ' ע"ד שכ' הר"ן דחופה דאוריי' היינו הבאה לבית: ונחשב לכם כדגן מן הגרן הענין בתרומת מעשר שלא יאמרו הלוים כי לא די שלא נחלו כחלה מפסידין עוד מצות תרומה ועל הכהני' אין תימא כי לעמת זה כיבה בהן הכ' מצות יתירות משא"כ בלוים ולזה צוה להן תוה"ק מצות תרומת מעשר ואמר להם כי מצוה זאת תהא נחשב להם למצות תרומה שמפרישין כל ישראל ואמנם אין זה ענין העובד אדמה יגע בזעת אפו כל השנה עד בא תבואתו ושכרו רב אם מפריש תרומה משא"כ הלוי לא עמל בו ואמנם לרמז ע"ז כפל הכ' ואמר בהרימכם את חלבו המובחר שבו עי"ז ונחשב לכם: