ליקוטי חבר בן חיים ד כג

למקום ההוא קרא כחל אשכול רמז בזה כי אשכל מל' אשכל גם שניכם וז"ש קרא נחל אשכל ע"ש האשכל כמו השיכול אשר כרתו משם כמו נכרתו בכי ישראל: ויבאו אל משה ואל כל העדה פי' הכ' כי דרך מרגל להשיב דבר לשר הצבא ושר הצבא יאמר למרגל מה יוכל לפרסם ומה יסתיר אבל אלו שהיה כוונתם רק להרבות תלונה השיבו דבריהם מיד למשה ולכל העדה: עמלק יושב הענין כל מדינה נוחה לכבוש ממקום המישור שאין שם הרים מבצרים טבעיי' ואין שם לא נהר ולא ים וזה היה ארץ הנגב בא"י ולעומת זה ישב שם עם עמלק שהוא ראשית גוים והאמורי אשר הוא מעט למטה בגבורה מעמלק תחת זה על ההרים מושבו ומשם קשה לכבוש והכנעני שהוא החלש שבחלשים יושב על יד הירדן ובקל לא יתן אותם לעבור: טובה הארץ מאוד מאוד שמעתי בשם הגאון מו"ה צבי העללר הנקרא חריף לפ' ב' פסוקים אלו ע"ד משל לעשיר א' שהי' לו שתי בנות ראויות להנשא הא' בקשה מאביה להשיאה לת"ח והשניי' בקשה מאבי' להשיאה לאיש בקי בשאר חכמות ובא שדכן ושידך ת"ח א' אבל היה בקי גם בשאר חכמות וכל א' מהבנות אומרת לי הוא זו מפני תורתו וזו מפני חכמתו ובחרו להם חכם לברר עם מי מהשתים הדין ואמר החכם הנה זאת אשר בקשה ת"ח עשתה רק תוה"ק עיקר אבל לא מאסה בזה בשאר חכמות ואינם חסרון אצלה אבל זאת שבקשה אדם בקי בשאר חכמות גלתה דעתה כי ת"ח נבזה בעיניה ומה לה עתה עם ת"ח זה אף שהוא בקי בשאר חכמות ג"כ והנמשל א"י תו"ב היא זבת חלב ודבש ואמנם עיקר מעלתה אוירה מחכים וההולך שם בדרך תמים זוכה לנבואה ומעתה אם הש"י נותן לנו א"י אנו זוכין בשתי המעלות שבה משא"כ או"ה אינם כהנים בה כ"א מהטפל מחלב ודבש שבה וז"ש כלב טובה הארץ מאוד לגוף ומאוד לנפש ואם חפץ בנו ה' ע"כ יתן רק לנו את הארץ אם גם היא זבת חלב ודבש כי לא יזיק לנו אבל שפע הקדושה יהא לריק אם יתן את הארץ לאו"ה ודפח"ח וש"י: והקריב המקריב נ' כי שהע"ה בסוף ספרו קהלת ביאר מהות האדם וע"ד שביאר בחובת הלבבות אמר עד אשר לא ירתק חבל הכסף ר"ל רוח החיוני ותרץ גלת הזהב על הנשמה ותשבר הכד זה הגוף ושלשתן אלה צריכין והקרבן הוא נפש תחת נפש והיין לכפר על הרוח החיוני והמנחה לכפר על הגוף ע"ד זכור כי עפר אנחנו: ממרן זצוק"ל ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיני' פי' רש"י שמענו אומרים נמלים יש בכרמים כאנשים הכוונה האדם דרכו להקטין את חבירו למטה ממדרגתו וע"י ששמעו להם שמדמי' אותן לכמלים ידעו שהם כנגדם כחגבי' מיהת: עוד סנסן ממרן זצוק"ל בת"א ע"פ ויקרא משה להושע כד חמא משה ענותנותו דהושע הכוונה כי מי שהוא גס רוח אינו כח לקבל דעת אחרים אבל הענו רגיל לבטל דעתו מפני דעת אחר' ולזה התפלל משה על יהושע דווקא וכמו שפי' התרגום משום ענותנותו: עוד סנסן ממרן זצוק"ל כי לא נעשו כסכות האלו מימי ישוע בן נון ד' רז"ל אנשי כה"ג קטלו ליצרא דע"א וסמוהו לעיני' ליצרא דעריות וע"ד אשר יושע לא עשה כן שקלוהו לאות ה' משמו הנה מה שסמוהו לעיני' דיצרא דעריות היינו ע"י שתיקן עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר בתוך הבית ובכלל זה שתהא צנועה בירכתי ביתה ואין מקום ליצרא דעריות אבל מה דקטלו ליצרא דע"א הכוונה כי מה שישראל עבדו ע"א בבית ראשון הגיע ע"י שלא ידעו מלהתפלל כ"א בבית ה' ג"פ בשנה ואם אירע לאיש צרה וצוקה באמצע השנה בביתו לא ידע אל מי לפנות זולתי יחידי סגולה כדהע"ה שאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה וגלל כן טעו ואמרו כי הש"י גבוה מעל גבוה ואין לבא לפניו כ"א ג"פ בשנה ובכל עת אם יבקש האדם בקשהי בקשה ממשמשי ה' צבא המרום ולעמת זה תקנו אנשי כה"ג תפלה ג"פ בכל יום בכל מקום שהוא כמצא כי ידעו כי אדרבא הש"י קרוב לכל קוראיו הן בבית הן בשדה הן ביער הן בבקעה ולא כע"א שצריכה להיות מול פני' וע"י תקנה זאת בטל יצרא דע"א ואמנם יהושע שלא רצה לתקן כן יען ידע כי מחשבות האדם הבל המה ואם תהא התפלה קבועה על הרוב יתפלל אדם בלא כוונה ומבזה הש"י בתפלתו כמו שדמה החו"ה המתפלל ולבו בל עמו לעבד שהיזמין את המלך ובבא המלך הלך העבד מביתו וקצף עליו המלך אמנם אנשי כה"ג התרעמו עליו שהיה לו לעשות אתי שלו ולהתפלל על ישראל שיטהר ה' לבבם לעובדו באמת ואמנם מאן יימר כי תפלה כזאת יש בה תועלת וודאי אם האדם מתפלל על עצמו הרי זה בא לטהר ומסייעי' אותו משא"כ אם אחרים מתפללי' עליו ואמנם משם יהושע מוכח זה כי משה התפלל על יהושע שיושיעהו הש"י מעצת מרגלים ואם יהושע לא האמין כי תפלתו של משה עמדה לו למה זה יקרא יהושע וחסרו לו אות ה' משמו: הערה ממני ויכום ויכתום רמז בזה לד' רש"י פ' דברים ע"פ כאשר תעשנה הדבורי' כי כ"א מהאמוריי' שהכה את ישראל נפל וע"ז אמר ויכום את ישראל ויכתום את עצמם: ברש"י חטת חסר דכאן עולה קודמת הכוונה דבע"א גם ההרהור צריך כפרה ולולי ההרהור לא בא לידי מעשה והעולה בא על ההרהור ולכן קודם כאן לחטת: דקדק הרמב"ן ע"ד רש"י כי ציצת חסר ואינו בגימ' ת"ר ויש בזה ב' תי' הא' כי עכ"פ היוד נח נסתר לפי שהנגינה מלרע ועוד הל' משלים וזה כ' רבי' בחיי: דרוש לפ' שולח תרל"ז בתנחומא ר"פ זו ילמדנו רבינו מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת ג' ימים כך שנו רבותי' אין מפליגין את הספינ' לים הגדול ג' ימים קודם לשבת בד"א בשליח הרשות ואם הי' שליח מצוה מותר לו לפרוש בכל יום שירצה למנה מפני שהוא שליח מצוה ושליח מצוה דוחה את השבת וכן אתה מוצא בסוכה ששנינו שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח מצוה שהוא משתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצליח בשליחותו ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונותנין נפשם להצליח בשליחותן כאותן