ליקוטי חבר בן חיים ד קצא

הר סיני פנים בפנים וכל העם רואים את הקולות ולא הי' בהם לא סומא ולא חרש למען יהיה כ"א וא' עד לעצמו ובכל זאת עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו בעוד האש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל נטו אל השקר של הערב רב ועשו להם העגל ולתכלית זה צוה הש"י אחר כפרת עון העגל לעשות משכן והי' ענן ה' על המשכן יומם ואש תהי לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם הכוונה להיות כי השקר אולי אמר על האש האוכלת בראש ההר כי ההר הוא הגורם למראה האש אמנם במשכן שהי' הענן והעמוד אש הולך עמהם בכל מסעיהם לא הי' להם מה להשיב כמ' מרע"ה במרגלי' אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה ועי"ז לא יהי' שום ספק בלב ישראלי להאמין באמונה שלימה כי יש ה' בקרבם, ועתה ביאר הש"י תכלית כל הנסים כמ' דהע"ה ספרו בגוי' את כבודו בכל העמים נפלאותיו ויפרסמו מציאות ה' והשגחתו בארץ ועיניו אל יראיו ואמר הכ' עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו ואמר ואתם עדי ואני אל אבל לזה צריך אמונה שלימה אשר אין בה שום פקפוק ואז מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר והנה השמן זית הנטחן ברחים הוא הרבה יותר מאשר יכתש במכתשת אבל הנכתש במכתשת המעט שבו הוא זך למאור וז"ש ואתה אשר בך האמת הבכור תצוה את ב"י ויקחו אליך אל דבריך אשר שמת בפיהם שמן זית זך כתית אף כי מעט הוא שפת אמת תכון לעד ויהא מספיק להעלות כר תמיד ואמרו ע"ז האירו לי כשם שהארתי לכם שיהא האמת יוצא מפיכם כשם שראיתם בעיני': ארז"ל כיון שנפל פור באדר שמח אמר נפל פור בירח שמת בו משה רבן ולא ידע אותו רשע כי בז' אדר מת משה ובז' אדר כולד משה ויל"ד מה זו שמחה על שכפל הגורל בירח שמת מרע"ה ועוד מאי אכפת לן אם אז נולד מנשה ורש"י יישב זה קצת כ' וידי משה כבדים וכ' רש"י על שנתעצל ולא עשה מלחמת עמלק נתייקרו ידיו וכ' לבאר ארז"ל בשוח"ט ע"פ וירב בנחל ר' בניי' בשם ר"ה התחיל מיריב כנגד עגלה ערופה אמר זה הורג וזו נערפת ומכפרת ורבנן אמרי התחיל מריב כנגד הקב"ה אמר כך אמר לי שמואל עתה לך והכית את עמלק וגו' אם אדם חטא בהמה מה חטאת יצאת ב"ק ואמרה לו שאול אל תהי צדיק יותר מבוראך וק' הדבר לאומרו על שאול שכ' עליו בן שנה שאול במלכו וד' רז"ל כבן שנה בלא חטא שיהי' ח"ו מלעיג על עגלה ערופה אמנם הענין כ' הרמב"ם בס' מורה נבוכים כי תכליר ענין עגלה ערופה למען יהי' הדבר שיחה בפי הבריות ומה"ט לא יעבד ולא יזרע אותו מקום ויבאו זקני ב"ד הגדול מירושלים למען יתפרסם הדבר ואולי ימצא הרוצח והנה שאול זה הי' דעתו כד' הרמב"ם האלו וא"כ לא מצינו בתורה שיצוה הש"י להרוג בהמה בשביל אדם ואם אתה אומר כי באמת צוה ה' להרוג גם בהמות של עמלק אתה אומר ג"כ כי העגלה שלא חטאה כלל תהרג בשביל הרוצח נמצא ד' ר' בניי' וד' רבנן א' הם ולשאול לא נתקשה כ"א אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא שר' בניי' אמר כי שאול הי' משיב נגד מי שרצה להביא ראי' מעגלה ערופה וכי ס"ד כי בעגלה ערופה הוא כן לא כי כ"א גם בעגלה ערופה טעם אחר בדבר ורבנן אמרו תוכן מה שהוקשה לשאול אדם חטא בהמה מה חטאה ואם תשאל ובאמת הטעם למה אם גם גבהו מחשבות ה' ממחשבותינו י"ל כי באמת עיקר מה שצוה הש"י להפוך רשעים ולאבדם איננו לעשות נקמה בהם כ"א כמ"ש ובערת הרע מקרבך לחתוך האבר אשר אחז בו הקדחת למען לא יכלה כל הגוף ובאמת הרשע אשר הוא דל ואביון לא יוכל לפתות בני אדם כי חכמת המסכן בזויה כ"ש אולתו אבל כספו וזהבו ובהמותיו המה אשר ישחיתו בהם רבים ולזה צוה הש"י בעמלק זה אשר כל מגמתו להפיל האמת ארצה שלא ישאר אפי' מקנינו מאומה ואל תדמה כי ח"ו בסר שאול ע"ד ה' כי אם אמר מה שאמר הש"י והחרמת אדם ובהמה החרם באדם הוא החרב אבל החרם בבהמה הוא לזבוח לה' ושמואל הוא דלא הבין כן והי' עכשו לעבור ע"ד נביא וע"ז אמר לו שמואל וכי יעלה על דעתך אם אתה מקריב הבהמה עולה לה' עשית טובה יותר מאשר אם תמית אותה בחרב ענין כל הקרבנות הוא כמ"ש רש"י על ריח ניחוח הנאמר בקרבנות הוא יען אמרתי ונעשה רצוני הכוונה יען אין השכל משיג מה חפץ לה' בעולה הזאת ואעפי"כ יקריב האדם ממיטב אלפיו עולה זה לבד הוא הריח ניחוח ומה לי אם יעשה רצונו ע"ג המזבח או בביתו כאשר צוה ה' וז"ש שמואל לשאול החפץ לה' בעולה וזבחים כל החפץ הוא רק כשמוע כאשר ישמע האדם בקול ה' הנה שמוע לבד מזבח טוב להקשיב לבד הוא הטוב מחלב אילים ואמר ראה הקסם והשואל בתרפים לידע אם יצליח בענינו או לא וכי מה חטא זה אם הבל הגה לבו וכי לא יעשו בני אדם דברי אולת אחרות כמו כן אמנם אחרי כי הש"י צוה שלא לקסום חטאת קסם מרי ואון תרפים רק ההפצר לידע מחשבות ה' טרם יגלו לאדם והנה עמלק זה חטאו הי' אשר קרך בדרך כ' רש"י שהוקר את האמבטי אף שנכוה כי טרם בא עמלק שמעו עמים ירגזון ואחרי כי ג' פרוזדוגמות שלח יהושע לארץ הרוצה להשלים ולקבל ז' מצות ישלים לפנות כדרך שעשה הגרגשי יפנה לעשות מלחמה יעשה מלחמה ולולא עמד עמלק כלם השלימו מאימה ופחד אבל אחר מעשה עמלק דימו לעשות מלחמה ועל ידו נאבדו רבבות בני אדם מב' אומות ועי"ז מלחמה לה בעמלק מדר דר ואמנם כ"ז יען יהושע הלך להלחם נגדו אמנם אילו יצא מרע"ה בעצמו נגדו כשם שלא נשתייר מאנשי סיחון ועוג לא נשתייר מעמלק מאומה ולזה היו ידיו כבדים ונרמז לו בפ' ושים באזני יהושע שלא יכנס לארץ כי ע"י עצלותו נתהוה מלחמת ז' עממים ואמנם מרע"ה הי' נימוקו עמו רצה להראות לישראל כי בזמן שמשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו נוצחי' כמ"ש רז"ל ע"פ והי' כאשר ירים ובכל זאת הי' הפסד עצלותו מרובה משכרו ומעתה המן זה נודע לו סוד זה כי ע"י מלחמת עמלק לא זכה משה לכנס לארץ ולזה שמח ואמר נפל פור בירח שמת בו משה רבן כלומר כי גם למיתת משה הי' עמלק סבה והנה מצינו בחטא העגל שאמרו לאהרן עשה לנו אלהי' כי זה משה לא ידענו מה הי' לו ונתקשה הרמב"ן וכי משה אלקי' הי' אמנם ישראל שראו במ"ת משה ידבר והאלקי' יעננו בקול והמה עמדו מרחוק ויחוגו וינועו וראו כי עמד בהר וראו אח"כ כי הוא בהר מ' יום בלא צידה חשבו כי הוא מלאך בדמות אדם