ליקוטי חבר בן חיים ד קצ

לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: מילי זעירין לכל גדרי תר"ם ובו מילי דהספידא על הגאון מו"ה יוסף צבי ווייס אב"ד בערלוי והגביר הצדיק ה' משה פרייא בס"ה והגביר ה' יונה ענגלמאן באדא: למדו רז"ל מסמיכת מיתת בבי אהרן ליוה"כ מה יוה"כ מכפר כך מי"צ מכפר ובמ' למדו ג"כ ממיתת מרים שנסמכה לפ' פרה מה פרה מכפרת כך מי"צ מכפרת ותרתי ל"ל החילוק בין יוה"כ לפרה דביוהכ"פ קיי"ל דמכפר עם התשובה ובפרה לא בעי' מידי דההזיי' מכפר ומאן דיליף מיוה"כ ס"ל דגם במי"צ אינו מכפר אלא עם התשובה ומאן דיליף מפרה ס"ל דמי"צ עכ"פ מכפר ע"ד שאמרו במ' דאמר אברהם לפני הקב"ה אם בני חוטאין בזמן שאין מקדש מה תהא עלי' אמר הקב"ה הריני נוטל צדיק א' מהם: וארז"ל דור שבן דוד בא קטגוריא בת"ח הענין כי אז"ל על הדור הזה פני הדור כפני הכלב חוצפא יסגא וענין זה יען הש"י קוצף על הדור נפרע מן הת"ח כדרך המלך שקוצף על בני מדינתו מניח כעסו על השרים והשופטים אשר בארץ ועד"ז ג"כ החרון הגדול ההוה בא"י תב"ו זה שלש שנים רצופים עד אשר הרעב מסוכן בעו"ה כי המלך ה' צבאות כועס על בכי פלטרין שלו ובעת שיתפייס ה' עם ארצו יתפייס ג"כ עם מנהיגי הדור ויתנם לחן בעיני העם אשר המה בראשם וז"ש הכ' שאלו שלום ירושלים ואז ישליו אוהביך ואמר כלפי הש"י אם יהי' שלום בחילך באותן האנשים שהם חיל שלך תחילה יהי' שלוה בארמנותיך בירושלים אכיה"ר: דרוש לז' אדר פ' תצוה (תר"ם ידך על צריך) ובו הספד על הגאון מו"ה יוסף צבי ווייס רב בערלוי והגאון מו"ה עזרא רב"ד בס"ה והגאון מו"ה אורי' אב"ד בברעזאווא והגאון מו"ה שלמה דייטש אב"ד בנייטרא והמאוה"ג מו"ה לעמל אב"ד בשאמבאקרעק והרב מו"ה חיים ווייס אב"ד בנאדאע, תנצב"ה: ברבה פ' זו הה"ד זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך אמרו ישראל כי אתה תאיר נרי ואתה אומר שנאיר לפניך אמר להם בשביל להעלות אתכם שתאירו לי כשם שהארתי לכם לכך נאמר זית רענן: אמר הכ' שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר אמר באמת שפת ובשקר לשון הענין החילוק בין שפה ללשון המדבר מן השפה נקרא מי שלא יתן תבלין בדבריו כי אם אומר הענין כאשר הוא ואמנם איש לשון הוא המדבר גדולות וזה החילוק שבין אמת לשקר האמת עד לעצמו ואשר יצא אמת מפי' לא יעלה על לבו כי יצטרך למופתים לברר אשר יראה הוא עין בעין משא"כ השקר הרוצה להפיל האמת ארצה ישתדל בכל כחו לברר כי הוא האמת וז"ש שפת אמת האמת לא ידבר כ"א מן השפה ובכל זאת תכון לעד ולשון שקר אף שמדבר בלשון מדברת גדולות אם יבוחו באדם רעיוניו ויתבונן בדברי שקר ידע כי הכל שוא וז"ש ועד ארגיעה עד אשר אניח לשון שקר והכה בדור אנוש החל השקר להתגבר והאמת להתמעט עד שבא לדורו של נח אשר הי' לבדו איש אמת בארץ אמנם גבר השקר ככה עד שלא הי' כח יוכל לברר אמתתו לבני דורו וכלפי זה דרשו רז"ל נח נח לשמים ונח לבריות אחרי כי ידע כי המה טופלי שקר ולא ישמעו אל קול עליו קיים בעצמו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו כשמע שנ' אל תוכח לץ רמז לנו שהע"ה הסימן לאיש שקר אשר אין תרופה למחלתו הוא הלץ אשר ילעג לאמת על פניו וגלל כן אמר הש"י לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה בדור הזה אשר פנו עורף מול האמת אתה צדיק אף כי לא תפעל מאומה אבל בדור אחר אין די בזה שיצדיק האדם את עצמו ולא ישתדל להביא גם אחרים אל האמת והנה נח זה הניח אחריו ג' בנים הא' שם הוא מלכי צדק איש האמת והשני חם הוא הלץ המלעיג על האמת והג' יפת אם הי מקרב עצמו אל האמת הי' נכנס באזניו ולזה ברכו אביו יפת אלקי' ליפת הש"י ייפה ליפת וישכון באהלי שם שיהי' לו לעונג לשכון באהלי שם ולקבל האמת ממנו ובימי בני נח עמד דור הפלגה המה היו במורדי אור ולא הי' בהם אנשי אמת כ"א שם ועבר וכראותם כי לא יפנו אל האמת אתם בנו להם ביהמ"ד לאמור כל מבקש האמת יבא לביתינו ויקבל את אשר יחפץ עד עמד אאע"ה ומאס בישיבת אהל תורה לבד כ"א הלך מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר לפרסם האמת ואמר עליו הכ' מי העיר ממזרח מי הוא אשר העיר לך אנשי העולם מהבאים ממזרח האיש אשר צדק יקראהו לרגלו בכל מקום אשר הלך ואברהם זה הוליד ג' תולדות יצחק הבא מאברהם ושרה שניהם נביאי' כלו אמת בכי קטורה כלם שקר ישמעאל מקצת אמת בפיו וגלל כן אמר אאע"ה אל שרה אחתי היא כי היא מצד עצמה בכח תוה"ק שבה שהי' גדול משל אברהם כמ"ש כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וכ' רש"י כי אברהם נופל לשרה בנביאות ולא שהיתה נביאה שקבלה מאברהם כדרך אשה המקבלת מבעלה וגם יצחק בנו נולדו לו שני בנים יעקב כלו אמת ועשו כלו שקר עד שבא יעקב שהיתה מטתו שלימה כלו זרע אמת אמנם גם האמת הזה לא נתקיים רק כל ימי חיי השבטים ובמות שבטי בני יעקב שוב גבר השקר באבותינו ורק שבט לוי לבדו דבקו בה' ולא נטו לדברי שקר ותגבורת השקר הזה הי' גדול כ"כ עד אשר ראה הש"י אם לא יפליא אותות ומופתים לעיני' לא יאמינו באמת ואמנם הנסים האלו לא הועילו רק למובחרים שבהם המכונים בשם ישראל אבל העם לא האמינו עד אחר קי"ס כ' ויאמינו בה' ובמשה עבדו וגם אחרי כס קי"ס ואחר אשר ירד להם המן מן השמים שוב אמרו היש ה' בקרבינו עד אשר באו להר סיני שמה כ' ויחן שם ישראל שהיו כלם כדאי להתכנות בשם ישראל יען היו בלב אחד כמ"ש רש"י שם ואמנם הש"י אשר ראה כי גם אמת זה עדן אינו מספיק להיות קים לעד אמר למרע"ה הנה אנכי בא אליך בעב הענן לבעבור ישמע העם בדברי עמך ואז בך יאמינו לעולם ונגלה להם יתברך על