ליקוטי חבר בן חיים ד קפט

חכם וחושב וארז"ל כי מש"ה הספידו עליו צדקת ה' וגו' הכוונה כי בעת חטאו אבותינו אמר משה ואם אין מחני נא מספרך הניח משה לחק קבוע אחריו אשר מנהיגי הדור יתפשו בעון הדור והענין כי משה התפלל שיתנהג הש"י עם המון העם כאשר יתנהג האב עם בניו הקטנים אשר לא יבינו טובות אבותם וכמ"ש ישעי' ולבית יעקב חטאתם ואמנם הסרחון יהי' תלוי בראש המנהיגים שלא הדריכו בני דורם בדרך האמת ועי"ז עשה צדקת ה' להמון העם ומשפטיו יהי' עם ישראל ואמנם אחר שגילו מה' סוד זה אמר הש"י אם זה יהי' שכר המנהיגי' מה להם ולאותה צרה מי יקבל המשרה על שכמו מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און והנה ידוע אשר המזמור שכ' בו פסוק זה הוא מי"א מזמורים שאמר מרע"ה וסמך לזה הפסוק ואמר לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי אבל אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדיני יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך: מילי דהספידא על מות ה' אברהם אדלער ש"ץ דקהלתינו מ"ב למב"י תרל"ט פ' במדבר: סוף פ' במדבר אל תכריתו את שבט הקהתי זאת עשו להם וחיו ולא ימותו אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש על עבודתו ועל משאו ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו אמר שהע"ה אל תהי צדיק הרבה אל תתחכם יותר למה תשומם אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך ל' אל תהי צדיק הרבה מוקש' אל תצדק הרבה הו"ל לומר כמו שאמר אל תרשע הרבה הענין כשם שראיית פני השמש מזיק לאור עינים כך הנכנס לפני ולפנים לחקור בסוד ה' ירד לבאר שחת אם לא אשר בחר בו ה' כו' רז"ל ר"ע נכנס בשלם ולכך יצא בשלום אמנם מי שאינו מחשיב במדריגת ר"ע הלא יעיז פניו לבא אל חצר בית המלך הפנימית אשר לא יקרא כי ידע אשר אחת דתו להמית וזה שאמר שהע"ה בחכמתו לא אמר אל תצדק הרבה כי הצדקות אין לו גבול כל עוד נשמת אדם באפו אבל בכל אשר יצדק לא יהי' הצדיק בעיניו כי אדרבה ימעטו עוד מעשיו בעיניו כמ"ש רז"ל חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם יצחק ויעקב ועי"כ שלא תהא בעיניך צדיק אל תתחכם כי תירא לבא אל חצר בית המלך הפנימית ואם לא תעשה כן למה תשומם ואמנם אמר להיפך ג"כ שלא תאמר אחרי כי ע"ה זדונות נעשה להם כשגגות מוטב שאהי' סכל ואם גם ארשע הרבה הלא רק לאולת יחשב לי ולזה אמר בלא עתך כי האדם שאין בו דעת הוא אשר ביקר לא יבין כמשל כבהמות נדמו ולא בין החיים יחשב והנה משפחות קהת זכו יותר מכל שבט לוי לשאת ארון הקדש וכל קדש הקדשים ובנקל יהיו צדיקי' בעיני' ויבאו לראות יותר ממה שהורשו כדרך שנכנס אהרן ובניו ויכרתו ולזה אמר הכ' וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש על משאו למען ידעו כי רק עפ"י פקודת אהרן ובניו ישיגו שלימותם ולא יבאו לראות כבלע הכוונה כאלו בלעו בקרבם קדש כמ' הכ' בקרבך קדש כי אם יחזיקו עצמם לצדיקי' כאלו ימותו ע"י שיבאו לראות: ארז"ל פ' ע"פ ג' מנוחלי העוה"ב הדר בא"י והמגדל בני' לת"ת והמבדיל על היין במו"ש והוא דמשייר מקידושא לאבדלתא לא אמרו שלשה יש להם חלק לעוה"ב כ"א מנוחלי העוה"ב הכוונה להם בזה בני אדם נחלקי' לב' כתות הסכלים יאמרו בתימו לעולם משכנותם לדור ודור והחכמים יבינו כי העוה"ז הפרוזדור לעוה"ב ובמה יוודע איפא למי מהכתות האדם יחשב הכה המאמין בעוה"ז נח לו יום אחד בחוצה לארץ משבעים שנה בא"י בחיי צער והמקוה לעוה"ב כל העוה"ז כלא יחשב לו וכל תחבולותיו לחיות בעוה"ז חיי צער למען אחריתו יברך ויבחר לשבת בלחם צר בא"י ולהתענג בתענוגים בחוצה לארץ נמצא כי הדר בא"י מנוחלי העוה"ב כ"ז המאמיני' כי עיקר נחלת האדם העוה"ב וזאת שנית אמר הכ' על א"א ע"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו וכבר ד' רז"ל עליהם היו לו לומר ועוד דקדקו מפ' התורה דמפ' זה נ' כאלו אברהם הדריך את בניו לעבוד ע"מ לקבל פרס ואמנם אמר הכ' והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה תנהה לו כמו שנתנה לך ואמנם הצדיק לא יאמין בנפשו כי לא קלקל בעולמו אשר יזכה כי נשמתו תהא צרורה בצרור החיים ואמנם ברא מזכי אבא ומה שיחסר להאב ממדת השלימות ישלים בנו אחרי מותו בזמן שהוא לא יקלקל עוד וזה הי' מדת אברהם ע"ה שצוה את בניו ואת ביתו אחריו בעת לא יהי' עוד בעולם ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא ה' על אברהם העולם הבא המוכן והיינו את אשר דבר עליו וזה שארז"ל כי המגדל בני' לת"ת ואוחז במדת אברהם לקוות שלימותו לעוה"ב ע"י בני' שזכ' לת"ת הוא ג"כ מכוחלי העוה"ב העושים עוה"ב לעיקר והשלישי ש"ק זה שנתן לנו צורינו הוא מעין העוה"ב והמשמרו וקורא אותו עונג הוא מנוחל העוה"ב שמאמין כי שם עיקר נחלתו וזה תכלית לקחתנו כוס יין בכניסת שבת וביציאת שבת להודות לה' כי טוב שזכנו להתענג בעוה"ז מעין העוה"ב ואמנם לפעמים בכניסת שבת ישמח האדם ובש"ק כשיבא לידו איזו חפץ ויניח מלעשות חפציו ביום קדש אזי לא יתענג ולזאת נקח כוס להבדלה להראות כי מכניסת השבת עד יציאתו לא יצא עונג מלבינו ואמנם אולי כוס זה להודות כי כבר פנה הש"ק מאתנו וע"ז אחז"ל והוא דמשייר מקידושא לאבדלתא שלא תהא שמחתו מופסקת מכניסה עד יציאה: דרך אחר בפ' כי ידעתי' כי אברהם ע"ה דאג אחרי שידעו בניו כי ה' דבר טוב על זרעו לזאת יאמרו אם גם לא כלך בדרך ה' בכל זאת ה' ישמור הבטחתו שהבטיח לאבינו עלינו וגלה להם אביהם כי לא כן הדבר כ"ז שאנו הולכין בדרך ה' אנו נקראין זרעו של אברהם אבל עשו לא יקרא זרע אברהם וז"ש אשר יצוה את בניו ואת ביתו אם יבקשו אשר יביא ה' עליהם את אשר דבר עליהם ישמרו דרך ה' לא זולת וזה נ' כוונת הכ' סוף מיכה תתן אמת ליעקב חסד לאברהם וגו' יודעי' אנו כי כ"ז שאין אמת ביעקב אין לנו לקוות על חסד שנשבע ה' לאברהם אבל מאחלים אנו וטהר לבינו לעבדך באמת תתן אתה אמת ליעקב